נגה פורת / בחזרה לעבר
אפריל 30, 2015 על-ידי ravmilimteam
לפני יותר משנה כתבתי כאן על המונח 'שנה מעוברת', והמגיבה בת עמי פישר שאלה אותי מה הקשר של מונח זה ל'זמן עָבָר'. עניתי שאין קשר כזה, אבל המילה עָבָר קשורה למשמעות אחרת של חלק מהמילים בשורש עב"ר: תנועה ממקום למקום. כתבתי שאוכל להרחיב על כך במאמר נוסף, ועתה הגיע הזמן לכך.
המשמעות הבסיסית של הפועל עָבַר היא: נע ממקום למקום. לפועל זה יש גם משמעות קרובה, והיא: עבר מן הצד האחד (של כביש, תעלה, גבול וכד') אל הצד השני, כמו בדבריו של יעקב: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (בראשית ל"ב, פס' י"א). שמו של נהר הירדן מופיע במקרא פעמים רבות לצד הפועל 'עבר' ולצד מילים אחרות מאותו שורש, כגון שם העצם עֵבֶר ('צד, כיוון'). השטח שממזרח לנהר הירדן מכונה "עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה" (למשל: דברים ד, פס' מ"ט). משם עצם זה נגזרו מילות היחס מֵעֵבֶר ולְעֵבֶר.
מאותו שורש נגזרו שמות עצם נוספים, כמו מַעֲבָר (מקום שעוברים בו). מקורה המקראי של מילה זו אף הוא קשור בנהר הירדן: "מַעֲבַר יַבֹּק" (בראשית ל"ב, פס' כ"ג). בימינו לא זו בלבד שעוברים מגדה אחת של הנהר לאחרת, אלא גם עוברים את הכביש במעבר החציה. המילה מַעְבָּרָה מופיעה לראשונה במקרא בצורת רבים במשמעות קרובה לזו של 'מַעֲבר', למשל: "וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת" (המקומות שבהם עוברים את הנהר, יהושע ב, פס' ז).
מהשורש עב"ר נגזר הפועל העביר בבניין הפעיל, וגם לו יש משמעויות בסיסיות של הובלת חפץ או אדם ממקום למקום או מצד אחד לצד השני. מַעְבֹּרֶת היא הספינה המעבירה אנשים ומשאות מחוף לחוף.
גם הזמן מתואר כאובייקט שחולף ועובר, למשל בפסוק: "כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (שיר השירים ב, פס' י"א). גם בשיר העממי הידוע (המתורגם כנראה מגרמנית) נאמר: "הימים חולפים, שנה עוברת". הפועל 'עבר' משמש במובן זה גם בצירופים כגון 'בשבוע שעבר', 'בשנה שעברה' וגם במילה לְשֶׁעָבַר. המילה כַּעֲבֹר נגזרה מנטיית המקור של הפועל 'עבר' בצירוף כ' היחס. גם לפועל 'חלף' יש משמעות בסיסית של תנועה ממקום למקום, ומשתמשים בו גם כדי לתאר את הזמן. שם העצם עָבָר מציין את הזמן שעבר וחלף (וגם את אחד מזמני הפועל בדקדוק). בדומה לכך באנגלית שם העצם past (עָבָר) נגזר מאותו מקור של הפועל to pass (לעבור).
לפועל 'עבר' יש משמעויות רבות נוספות, וביניהן עָבַר עֲבֵרָה. מקורה של משמעות זו בלשון המקרא; פעמים רבות השופטים והנביאים מוכיחים את בני העם על כך שהם "עברו את ברית ה'" (למשל: יהושע ז, ט"ז; מלכים ב י"ח, פס' י"ב), כלומר לא צייתו לחוקיו. יש כמה הסברים המקשרים משמעות זו עם המשמעות הבסיסית של תנועה ממקום למקום. לפי הסבר אחד, מי שעובר על ברית או מצווה נחשב כמי שחולף על פניה, עובר על ידה מבלי לשים לב אליה. הסבר אחר מקשר את המשמעות הזאת למשמעות אחרת של אותו פועל: חרג מעבר לגודל מסוים, כמות מסוימת או גבול שנקבע, חרג ממוסכמות וכדומה, למשל: "אל תעבור את המהירות המותרת".
במעבר חד, אסיים בתקווה שקריאת דברים אלה עזרה לכם להעביר בנעימים את זמנכם הפנוי.
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג בחזרה לעבר, בשנה שעברה, כַּעֲבֹר, לְעֵבֶר, לְשֶׁעָבַר, מֵעֵבֶר, עבר, עברו את הברית, עברתי, שנה מעוברת | 13 תגובות
נהניתי והחכּמתי. הערה לגבּי הצילום היפהפה: אם הוא שלך, צייני זאת, ואם לא- על-אחת-כּמה-וכמה: עלייך לתת קרדיט לצלם/ת.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
התמונה לקוחה מתוך מאגר תמונות חופשי ברשת.
אהבתיאהבתי
גם מוצאנו מאברהם אבינו קשור לעבר. אברהם העברי הוא לפי המדרש כי "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד"
אהבתיאהבתי
גם העובר של המעוברת נמצא במעבר. בין עולם הנשמות לעולם הגופים. גם הוא עובר מן העבר להווה. ולכן יש קשר גם למאמר הקודם שלך.
אהבתיאהבתי
ומה על העברית (שפה). והעם העברי ("אברהם העברי")
אהבתיאהבתי
אברהם ה"עברי"- צאצא של עבר (בראשית יא:14). מוצאו של המונח הוא כנראה ב"חבירו" (או "עפירו"), מונח שמי הנפוץ בתיעוד אכדי ומצרי בן האלף השני לפה"ס. המונח מציין קבוצת אנשים ללא שיוך אתני, העוסקת בשוד, עבודה שכירה, חיילות שכירה. במחקר המקראי וההסטורי אודות התקופה קיים עיסוק רב בנושא. הקשר האטימולוגי לא לחלוטין ברור.
אהבתיאהבתי
ראו גם מאמר של האקדמיה ללשון בנושא:
http://hebrew-academy.org.il/2015/01/08/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95/
אהבתיאהבתי
נהניתי מכל מילה. גם מן התגובות
אהבתיאהבתי
ביטוי תלמודי שגור:
"אין מעבירין על המצוות";
משמעותו: כאשר ניצבת לפנינו מצווה שיש לקיימה, והנה מזדמנת בסמוך לה מצווה נוספת,
יש לקיים בתחילה את הראשונה, ללא התחשבות בערכה או משקלה העודף של השנייה.
אהבתיאהבתי
תודה על המאמר. כתבת "עוברים כביש". לא צריך לומר "חוצים כביש"?
אהבתיאהבתי
שלום אלי,
אפשר לומר גם כך וגם כך. כפי שבלשון המקרא הפועל 'עבר' מתאר תזוזה מצד אחד של הנהר לצד השני, בימינו אנו יכולים להשתמש באותו פועל כדי לתאר את תנועתם של הולכי הרגל בכבישים.
אהבתיאהבתי
"הי- נוגה ! – ותודה על-המאמר 'העביר' ! – / בֹ'עוּבּר' / 'מעוּבּרת' – יש גם הכפלה (בית דגושה)./ ולעברית – יש גם עבריין / עבריינית./ המקור הוא אולי, שעובר – הוא גם נייד/נווד –
ולכן, עִברי = נוודי (חסר ארץ משלו). / עוורי = לא-רואה – לא-נראה – איך העברית קשורה לעיוורון ? … אני חושבת שיש קשר. של התגלות האור. של המעבר מחושך-לאור.//" 5.5.15. (C). דליה גל אלגל.
אהבתיאהבתי
בשפה המשפטית רווח הביטוי: "עובר ל…" במשמעות של: "לפני כן".
אהבתיאהבתי