רוביק רוזנטל/ גורלו המר של העכבר
ינואר 15, 2015 על-ידי ravmilimteam
הגלריה של בעלי החיים הלשוניים היא חלון הראווה של תכונות בני האדם. האריה הוא כוח, השועל הוא פיקחות, הכלב הוא שילוב של נאמנות, נקמנות ועליבות. השפן הוא פחדן וחרמן, הכריש אכזר והטווס גאוותן. בגלריה הזו לא שפר גורלו של העכבר. כמעט שאין נאמרת בשפה מילה טובה אודותיו. יצור קטן, פחדן, קמצן וצר אופקים.
היחס הרע לעכברים נעוץ כבר בתנ"ך. העכבר הוא חיה טמאה האסורה באכילה, בפסוק אחד עם החולד, הצב והחזיר. למזלם של החתולים לא חלים עליהם חוקי הכשרות. ההקשר השני מסתורי: לסרני הפלישתים, נכתב בספר שמואל, היו "טחורי זהב ועכברי זהב". הם נתקפו במגיפה ומתו בהמוניהם. מהם עכברי זהב? רד"ק מביא תיאור פלסטי ומעורר תיאבון: "כשהיה להם חולי התחתוניות והיתה יוצאת החלחוליות שלהם בפי הטבעת מתוך החולי והיו באים העכברים ושומטים את המעי ההוא … אמרו להם הכוהנים והקוסמים שיעשו אף בדמות הטחורים חמשה, ובדמות העכברים חמשה … לכפר להם ולהסיר אותו החולי מהם". עכברי הזהב הם אפוא מעין תרופה מאגית לחולי המעיים. הסיפור על פרעה דרמטי עוד יותר: "כשבאו האריות לפני פרעה רעדה אחזתו ומעיו רותחו כי היה צריך לנקביו, והלך מיד ונכנס בחדרו לעשות צרכיו, ובעת שעושה צרכיו בחדרו באו שני עכברים ונשכוהו מאחוריו, והיה צועק קול גדול מצרת העכברים. והשרים שמעו קולו והלכו אליו, ומצאוהו עושה צרכיו, ונתבייש מהם וחזר לדבר למשה ואהרן". ובקיצור, פדיחה.
העכברים, נאמר בפתגם ידוע, ראשונים לנטוש את הספינה הטובעת, רמז לכך שככל שאדם נמוך יותר בנאמנותו או בקומתו המוסרית כך הוא הראשון להימלט בעת צרה, במקום להושיט עזרה. הביטוי קיים בשפות רבות, וזאת בעקבות האמונה שחולדות ועכברושים משתדלים לנטוש את הספינה כאשר הם חשים שהיא עומדת לטבוע. לניב מקור קדום בכתבי פליניוס הזקן: "כשבית מט לנפול, כל העכברים נוטשים אותו". המשורר יהודה עמיחי שאב מהם השראה וכך כתב: "המילים מתחילות לנטוש אותי כמו עכברים את האונייה הטובעת".
בחיל הים נהוג הכינוי 'עכברתול', מן התקופה שבה לא התגברו על תופעת העכברים בספינות החיל. עכברתול היה עכבר-חתול, הגודל בהתאם, ומי שהצליח ללכוד אותו זכה לחופשה מיוחדת. יחסי החתול והעכבר, שהונצחו בסדרה האלמותית טום וג'רי, משמשים גם בשפה, ומספרים את סיפור המאבק בין יריב גדול מידות ומסורבל ליריב זריז וחמקמק. אם תרצו, דוד וגוליית של הקומיקס. 'משחק החתול והעכבר' מופיע כניב בשפות רבות, וביניהן גרמנית, צרפתית, וכמובן יידיש. ומה עושים העכברים כשהחתול מסתלק מהשטח? שמחים! גם כאן מדובר בפתגם רב שנים, שהתגלגל מצרפתית של המאה ה-14: כשהחתול לא נמצא העכבר רוקד. ביידיש זה נשמע מצוין: אַז די קאַץ גייט אַוועק, האָבן די מייז אַ מחייה.
העכבר חי בחורים קטנים, שם הוא גם מחפש את מזונו, ועל כך נאמר בתלמוד כי לא העכבר גנב, אלא החור. בסיפור על עכבר העיר ועכבר הכפר, המתגלגל עד למשלי איזופוס, מוצג העכבר כטיפוס פרובינציאלי. הסיפור העניק השראה ל"עכבר העיר", מוסף פנאי מבית שוקן. מכאן הצטמצם העולם העכברי עוד יותר ל'עכבר לילה', והכינוי 'עכבר בארים' הוצמד למי שמתחיל את חייו עם ערב בסצינת הבילוי המקומית. בשפה הצבאית זוכים המדריכים של חיל השריון לכינוי הגנאי 'עכבר בָּאח'. בא"ח הוא בהקשר זה בסיס האימונים החטיבתי של חיל השריון. בחיל הים משרת לעומתו 'עכבר מיק', זה השורץ במי"ק, מרכז ידיעות קרב.
ולמה נבחר דווקא העכבר כסמל לקמצנות? זו כבר רשעות אנושית לשמה, אבל לך תתווכח עם התלמוד. מיהו הקמצן, שלעולם ירצה עוד כסף אבל תמיד יחוש רעב? "ההוא דהוו קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי": אותו שהיו קוראים לו עכבר השוכב על דינרים.
מחפשים דימוי למשהו קטן ולא חשוב? העכבר זמין: ההר הוליד עכבר! מן ההבטחות והציפיות נותר מעט מאוד, כותרת החביבה מאוד על עורכי עיתוני הספורט. הניב הרב לשוני הזה התגלגל מלטינית והוא נשען על משל של הממַשל הרומי פֶדרוּס, על ההר שבאו עליו צירי לידה, צרח בקול גדול וכל העולם ציפה ללידה; לבסוף ילד עכבר. משורר ההשכלה י"ל גורדון הציע גירסה עברית בשיר "הגבעה הרה ללדת", המסתיים במילים: "ותלד הגבעה הרמה, עכבר שחציו אדמה".
העכבר זכה לעדנה דווקא בעולם הטכנולוגיה המתקדמת. העכבר של המחשב הוא כבר בן חמישים שנה. סטיב ג'ובס, שיישם אותו מאוחר יותר במחשבי אפל, מספר איך התקין קופסה פרימיטיבית וגולה בתוכה, שהחלה להתרוצץ על שולחן העבודה ולהפעיל את המחשב. הדימוי לעכבר מתבקש: גם קטן, גם מתרוצץ, גם עם זנב. במערכת הציוד הצבאי 'עכבר' הוא אמצעי לראיית לילה, ו'עכברוש' הוא אמצעי לראיית לילה, המבוסס על הגברת אור הכוכבים.
מהיכן באמת הגיע העכברוש? הוא צץ בספרות העברית אי שם בסוף המאה ה-19. עכברוש הוא עכבר גדול, ויש שקושרים את השם לצירוף הארמי-תלמודי עכברייא רשיעייא: עכבר רשע. בשפת הגנבים הגרמנית, שבה מילים רבות לקוחות מן העברית, אכברוש הוא נוכל וגנב.
העכבר זוכה לשדרוג מפתיע בהשראה רוסית. הספר המיתולוגי "דירה להשכיר" אינו לגמרי מקורי. לאה גולדברג שאבה את השראתה מסיפור עם רוסי. בגירסה של גולדברג מר עכבר מן הקומה העליונה ארז מזוודות ונסע, והדירה נותרה פנויה. לסיפור הזה נכתבה גירסה סטירית שצוטטה במאמר של ד"ר מריה ילנבסקיה בכתב העת "עיונים בחקר השפה והחברה". מסופר בו על דב רוסי, עולה חדש, העובר לגור בקומה האחרונה בבניין שבקומה הראשונה שלו גר עכבר, שהוא צבר מצליח. הרוסי מוכן לעבוד בכל עבודה, משפילה ככל שתהיה, למרות שהגיע עם דיפלומות, ידע מקצועי וגם כלי נגינה, אבל חולם להגיע למעמדו של העכבר בקומה הראשונה. בקומה השלישית, אגב, גר הסרטן השנוא קראבי-עראבי, שאיש אינו מתייחס אליו ואף אחד אינו רוצה להיות כמוהו.
ורק שאלה אחת נותרה ללא מענה: אם העכבר הוא פחדן, עלוב וחסר חשיבות, למה בני האדם פוחדים ממנו כל כך, ומדוע אנו בורחים בצווחה כשהוא מתרוצץ מתחת לרגלינו? מה זה אומר עלינו, האריות? הה?
גולשי רב מילים מוזמנים להיכנס לאתר הזירה הלשונית, www.ruvik.co.il, לגלוש במדורי האתר, לשאול שאלות שייענו ולהשתמש בתוכנת החיפוש.
פורסם ברוביק רוזנטל | 24 תגובות
העכבר שחציו אדמה, המוזכר בשירו של יל"ג, לקוח מן המשנה במסכת חולין, פרק תשיעי (קכו, ב).
אהבתיLiked by 1 person
א. אין כונת הגמרא לכך שהעכבר הוא קמצן. כונת הגמרא היא כמו שמפרש רש"י: עשיר שלא נהנה מממונו כעכבר זה ששוכב על דינרי זהב ואינו נהנה מהן
ב. שתי מימרות נוספות בחז"ל ביחס לעכברים:
תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יג עמוד א: שאלו תלמידיו את ר"א: מפני מה הכל מושלים בעכברים? מפני שסורן רע. מאי היא? רבא אמר: אפילו גלימי גייצי (רש"י:מפני מה הכל מושלין בעכברים – כלומר מפני מה נתנה מפלה יתירה לעכברים שנרדפין תדיר תדיר.
אמר להם מפני שסורן רע – שיצר לבם רע הוא יותר מדאי סורו שר שלהם כדאמר (ב"מ דף נט:) בגר שסורו רע דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא. מאי היא – היכי הוי סורן רע.
אמר רבא אפילו גלימי – דלאו מאכל ולית בהו הנאה אפי' הכי גייצי להו.גייצי – נושכין.)
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ג:תמן אמרין אילין עכברייא רשיעיא כד חמיין פירי סגין קרויין לחביריהון ואכלין עמהון (אלה העכברים רשעים – כשהם רואים פירות רבים, הם קוראים לחבריהם ואוכלים עמם)
אהבתיאהבתי
העכבר המצוי ידוע כ"עכבר הבית" והוא בעל חיים המעביר מחלות. הורס יבולים חקלאיים, מזהם מזון שבני אדם צורכים, וכן משמש כ"פונדקאי" לטפילים מדבקים, ומעביר חיידקים לבני אדם כמו סלמונלה וחיידק הדבר. הוא אינו בורר את מזונו ואף כי הוא ידוע כ"צמחוני" הוא אוכל כל מזון כולל בשרם של גופות עכברים מתים. "לזכותם" של העכברים יש לזקוף את העובדה שסוגים מסוימים של עכברים משמשים כחיות מודל לניסויים בתחומי מדע שונים וניתן היום גם "להנדס" עכברים לניסויים גנטיים.
אהבתיאהבתי
וראוי להזכיר שפעם שאלו את אבן-עזרא אם רעבתן (עכבר על פי אחת ההשערות) שנפל לצנצנת דבש פוסל את הדבש, וענה:
פרשנו:
רעבתן
שבדבש
נתבער
ונשרף
וזהו פלינדרום שנקרא מכל צדדיו.
יהודה עלי
אהבתיאהבתי
תודה , רוביק , כל כך הרבה ידע חדש בכתבה אחת .
אהבתיאהבתי
רוני, אתה צודק. אני חש כאילו אני עומד על שפתו של מעין מתגבר.
אהבתיאהבתי
אמצעי ראיית לילה היה בתקופתי "שפנפן פסיבי"- מתי עכברו אותו?
אהבתיאהבתי
את כל התגובות כבר גנבו לי מנחם טוביה ויהודה, נשארה לי רק תגובה אחת.
לאוו עכברא גנב אלא חורא גנב מתייחס לפי המפרשים לחור שבו העכבר מחביא את מזונות ולא חור שדרכו הוא נכנס, אם לא היה לעכבר היכן להחביא את מזונו לא היה גונב. ומכאן שמקבל ההפקדה מן הגנב הוא הוא הגנב, קצת אקטואלי בימים אלו
אהבתיאהבתי
הנאה צרופה כתמיד אם כי חסר לי לפחות אזכור למיקי-מאוס. נכון שהוא לא עבר גיור אבל ….
אהבתיאהבתי
והנה עברונת סימפטית לשם שינוי:
מעשה בעכברונת / יואל נץ
"!Вода для рыбы, вино для женщин, а мы герои водку пьём"
(הַמַּיִם לַדָּגִים, הַיַּיִן לַנָּשִׁים, וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ הַגִּבּוֹרִים שׁוֹתִים ווֹדְקָה!)
מפי אלוף (מיל) מיכאל בן-גל
(על-פי נוסח נאום של הרמת כוסית מתוך דף תלוש של לוח שנה רוסי)
מַעֲשֶׂה בְּעָכְבְרֹנֶת
סַקְרָנִית וְאַמִּיצָה,
מְגִיחָה מִן הָאָרוֹן, עֵת
לְכָל סֶדֶק מְצִיצָה:
זֶה שֻׁלְחָן! אַחַת-וּשְׁתַּיִם,
תְּזַנֵּק כְּהֶרֶף-עַיִן.
הוֹפּ! לְאָן? – עַל הַשֻּׁלְחָן.
מָה זֶה כָּאן? –זֶה כַּד-קַנְקַן!
מִן הַכַּד לַנְּחִירַיִם
מִסְתַּלְסֵל נִיחוֹחַ יַיִן.
טוֹב, נָרוּץ! כֻּלָּהּ תְּזָזִית.
…שֵׁד מֵדִיחַ וּמַסִּית
עַל אָזְנָהּ לוֹחֵשׁ: "קָדִימָה,
חִישׁ טָפְּסִי לִרְאוֹת מָה פְּנִימָה!"
וְעוֹלָה חִישׁ-קַל עַד שִׂיא
הַכַּד-קַּנְקַן הַקּוּנְדָסִית.
תּוֹךְ שְׁנִיָּה בִּקְצֶה דַּרְכָּהּ,
נֶאֱחֶזֶת בְּחָזְקָה;
מִתְלַבֶּטֶת, וּלְפֶתַע,
הַמְּתוּקָה – בְּעַד הַפֶּתַח
אֶל הַיַּיִן חִישׁ זִנְּקָה –
וְלוֹקֶקֶת בִּשְׁקִיקָה.
לֹא סִפְּרוּ לָהּ, כִּי לַחֲרֹג אֵין
מִמִּדָּה. שְׁתוּיָה כַּהֹגֶן,
"דַּי נִמְאַס לִי!" כָּךְ חָשְׁבָה לָהּ,
"אֲטַפֵּס עַכְשָׁו לְמַעֲלָה,
אֶתְבּוֹנֵן מָה שָׂם בַּחוּץ –
בָּא לִי, בָּא לִי שׁוּב לָרוּץ!"
שֹׁד וְשֶׁבֶר! מָה חֲבָל – אַךְ
הַסִּפּוּר מִכָּאן וְהָלְאָה
הוּא כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ:
שׁוּב וְשׁוּב כְּושְׁלִים טְפָרֵיהַ
לֶאֱחֹז בְּקִיר תָּלוּל
כְּשֶׁהָרֹאשׁ כָּל-כָּךְ מַסְטוּל.
אַךְ כְּטֶפַח הָאֻמְלֶלֶת
תְּטַפֵּס – הִיא שׁוּב צוֹלֶלֶת.
מְרִימָה רֹאשָׁהּ: מִמּוּל,
וָי! מַבִּיט בָּהּ הֶחָתוּל!
בְּיֵאוּשׁ וּבְלֵב נַפוּל הִיא
תִּתְחָנְחֵן: "חָתוּל-חָתוּלִי,
הַצִּילֵנִי!" – תִּתְחַנֵּן הִיא,
"מִן הַבּוֹר, אָנָּא, חַלְּצֵנִי!"
הֶחָתוּל מְלַקֵּק אֶת שְׂפָמוֹתָיו וְאוֹמֵר: "אֲבָל אִם אֲנִי אַצִּיל אוֹתְךָ – אֲנִי אֹכַל אוֹתָךְ!
(עַל חָתוּל לֹא, לֹא נחְרֹּזָה
לְחָתוּל יָאָה רַק פְּרוֹזָה…)
"כֵּן, מַר שׁוּנְרָא – בֶּטַח, בֶּטַח! –
אֶת כַּפְּךָ תַּשְׁחִיל בְּפֶתַח,
פֶּה תִּפְעַר, עָצֹם עֵינַיִם,
וַאֲנִי אַחַת וּשְׁתַּיִם,
עַל הָרֶגֶל אֲטַפֵּס,
וְאֶל פִּיךָ אֶכָּנֵס!"
עָשָׂה הֶחָתוּל כֵּן, הִכְנִיס אֶת כַּף רַגְלוֹ אֶל תּוֹךְ הַקַּנְקַן, פָּעַר פֶּה גָּדוֹל וְעָצַם אֶת עֵינָיו…
חִישׁ הַגְּבֶרֶת הַעָכְבֶּרֶת
מְטַפֶּסֶת; אַךְ כְּזֶרֶת
הִיא חוֹלֶפֶת וְנִזְהֶרֶת
מִן הַלֹּעַ הַפָּעוּר.
מֵאִיצָה בִּמְלוֹא הַמֶּרֶץ,
אֶת הַדֶּרֶךְ מְקַצֶּרֶת,
לַמְּחִילָה הִיא מְמַהֶרֶת
בִּבְהִילוּת לְאֵין שִׁעוּר.
הֶחָתוּל כּוֹעֵס. הוּא רוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו מְמֻרְמָר וּמְיַלֵּל: "אֲבָל אַתְּ הִבְטַחַתְּ! אַתְּ הִבְטַחַתְּ! עִמָּנוּאֵל קַאנְט קָבַע מְפוּרָשׁוֹת בְּתוֹרַת הַמּוּסָר שֶׁהַבְטָחוֹת צָרִיךְ לְקַיֵּם!"
הַעָכְבֶּרֶת מְכֻוֶּצֶת
בִּמְחִילָה וּמְצַיֶּצֶת:
"לִכְאוֹרָה, מֵרֹב מוֹרָא –
רַע נָהַגְתִּי וְנוֹרָא!
אֲבָל הַבְטָחוֹת, בְּעֶצֶם,
מָה עֶרְכָּן, מַר שׁוּנְרָא, אֵצֶל
עַכְבָּרָה בִּשְׁעַת צָרָה,
עָמֹק בַּבּוֹר וְשִׁכּוֹרָה?..
_________
יְדִידַי, אַל נָא נִשְׁפֹּט כָּאן,
רַק נָרִים כּוֹסִית שֶׁל ווֹדְקָה
לַגִּבּוֹר, שֶׁכָּךְ אוֹ כָּךְ,
שׁוּב וְשׁוּב יִפֹּל בַּפַּח!
אהבתיLiked by 2 אנשים
סיפור בחרוזים – מקסים.
ואם העכבר
שמצא אוצר
קורא ומזמין את חבריו
גם כן למלא את קיבותיהם
לחגוג ולעשות כרה
ורבה השמחה
בלבבותיהם
למה, אם כך,
תלעיזו על המוסיקה (עכבר בסנסקריט),
שאת האוזניים מנעימה?
אהבתיאהבתי
צרוף נוסף עכבר ספרים
אהבתיאהבתי
תענוג לקרוא!
אהבתיאהבתי
מתוך אתר פרויקט זמרשת:
עַכְבָּר עַכְבָּר הִשָּׁמֵרָה
הטקסט העברי הוא בערך תרגום מהמקור הגרמני, כפי שמזוהה כאן (מאגר שירי עם גרמניים) – לרבות המנגינה הזהה. במקור זה הלחן מזוהה כ"לחן עם ישן מחבל תורינגיה". המילה "חוש" בטקסט העברי המקורי מושתתת על המצלול הגרמני המקורי husch, בעוד הגרסה המעודכנת "נוס" מדוייקת יותר בתרגום המשמעות.
עַכְבָּר עַכְבָּר הִשָּׁמֵרָה
כִּי הֶחָתוּל יָבוֹא מַהֵרָה!
בּוֹא בַּחֹר, חוּשָׁה חוּשׁ!
עַכְבָּר, עַכְבָּר, נוּס נוּס נוּס!
גרסת "גינתנו"
עכבר עכבר הישמר
כי החתול רץ מהר
בוא בחור, חושה חוש
עכבר עכבר נוסה נוס!
גרסה שהוקלטה בגן ילדים בשנת 1973
עכבר עכבר הישמר
פן החתול יבוא מהר
לו שיניים, ציפורניים
עכבר, עכבר, נוס נוס נוס
אהבתיLiked by 1 person
משה גבעתי
נפוליאון בונפרטה, אַחד המצביאים הדגולים בהיסטוריה, אמר פעם: "צבא של עכברים שעליהם מפקד אריה, יכול לעשות יותר מצבא של אריות שעליו מפקד עכבר."
אהבתיאהבתי
נהניתי מכל התגובות, בעיקר מן השירים המתורגמים
אהבתיאהבתי
מאחר שגלשנו לתרגומים ובעכברים עסקינן – ספר שהשאיר עלי רושם עמוק היה Of Mice and Men ("של עכברים ואנשים" כפי שתורגם לעברית בשנת 2011) של ג'ון סטיינבק (ב-1991 הוא תורגם כ"על עכברים ואנשים" כשם המחזה). כותרת הספר לקוחה משירו של רוברט ברנס: To a mouse.
תרגום השיר לעברית הוא:
אַךְ עַכְבְּרֹנֶת, לֹא בָּךְ לְבַדֵּךְ מוּכָח
שֶׁכָּל חֲזוֹן עָלוּל לִהְיוֹת עִנְיָן מֻפְרָךְ:
המְּשֻׁבָּחוֹת בַּתָּכְנִיּוֹת שֶׁל עַכְבָּרִים וַאֲנָשִׁים
דַּרְכָּן תָּדִיר כֹּה הֲפַכְפַּךְ,
וְאֵין הֵן מוֹתִירוֹת אֶלָּא יָגוֹן וּכְאֵב
בִּמְקוֹם הָאֹשֶׁר הַמֻּבְטָח.
אהבתיLiked by 1 person
מדוע פוחדים מהעכבר? כנראה מאותה סיבה שפוחדים מג'וק (עוד יותר קטן מעכבר). דימוי של חיה מלוכלכת (שגוי, כמובן), שחיה איתך בבית ומסתתרת בלי שאתה יודע, אוכלת לך מהמזון ואף עלולה להדביק במחלות רחמנא לצלן (גם לא מאוד נכון, אבל בעבר – בהחלט כן)
אהבתיאהבתי
שמת לב כמה התכונות של העכבר דומות לרה"מ ביבי ?קמצן פחדן זהיר רברבן
אהבתיאהבתי
מר פרידלר, הכתמת את האתר. הערתך מביישת את כותבה. עצוב שגם כאן נמצא מישהו שירצה להפוך אתר ענייני ומהנה, לשופר פוליטי. "שכחת", כמובן, להזכיר את השפנים, את הנחשים, את הכלבים, את נמרי האריות וכמובן את הצבועים. מלבד היותה של הערתך מיותרת, היא גם מקוממת. נותר לי לקוות שלא תחזורנה הערות כשלך באתר זה.
אהבתיאהבתי
אילן – האם ההערה שלך עוזרת למשהו או מקדמת במשהו את המצב?
אהבתיאהבתי
טור מקסים, אפילו יותר מכרגיל! מעניין שעל אף הכול עכברים נתפסים כיצורים חביבים בסיפורי ילדים – עכברושים הם אלו שנתפסים מרושעים ומלוכלכים.
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : תודה רוביק ! – אהבתי את גבעתי, על נפאוליון. / והמילים ששרנו בגן, בשנת 1945 היו : "עכבר, עכבר , היזהרה, / פן חתול יבוא – מהרה // אל-החור רוץ-מהר / חץ-ושתיים הסתתר //" (על שתי השורות האחרנות חזרנו פעמיים). ///" 30.1.15. (C) אלגל.
אהבתיאהבתי
רוביק, רוב תודות על הטור.
לעכבר היה גם גורל אחר: בספרות ההשכלה שמשה המילה עכבר ככנוי לשריר, מלטינית mūsculus – עכברון (אולי דרך גרמנית Muskel). תנועות השריר, בפרט שריר הזרוע, נדמו לתנועות עכבר ומכאן מקור השם.
זהו גם המקור למילה שריר בשפות אירופאיות שונות: גרמנית כאמור, אנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, רומנית, שבדית.
אהבתיאהבתי