רוביק רוזנטל / לאן נושבת הרוח
ינואר 1, 2015 על-ידי ravmilimteam
העברית אינה מצטיינת באוצר מילים רחב ועשיר כמו השפות האירופיות המובילות, אבל לחסר הזה יש יתרון מפתיע: הוא הופך את אוצר המילים הקיים לעשיר יותר, רב שכבות וגוונים, ויוצר קשרים מפתיעים בין עניינים הנראים רחוקים זה מזה.
אחת המילים המדגימות את העיקרון הזה היא המילה העתיקה רוח, מילה שמית המוכרת לנו גם מן הערבית. כמה וכמה עניינים קשורים אליה. ביסודה עומדת תנועת האוויר, היא הרוח המערבית, או המזרחית, רוח קדים וסתם רוח נושבת, ובאנגלית: wind. למי שתהה, window האנגלית התגלגלה ממילה שפירושה "עין הרוח". מחלת אבעבועות רוח, תרגום משמה היידישאי ווינדפּאָקן, קרויה כך כי היא נוצרת על פי אמונה עממית כתוצאה מהצטננות מרוח קרה, אם כי גם לה גורם נגיף. ולמה קרויים הבּאנקעס כוסות רוח? באנגלית הם נקראים ”cupping glass”, ביטוי שיש בו כפילות, שכן cupping נגזרה מ-cup, כוס. ככל הנראה יש למונח העברי קשר למובן נוסף ביידיש של באנקע: בועה.
האוויר הנע לעברנו צייר עבור הקדמונים את מפת העולם, וכך נולדו בספר זכריה ארבע רוחות השמיים. באנגלית הביטוי הנפוץ הוא גיאומטרי ולא מטאורולוגי: four corners of the earth, אם כי גם ארבע הרוחות קיימות בה, ככל הנראה בעקבות המקרא, וגם בהשפעת המיתולוגיה היוונית.
תנועת האוויר הזו מאפשרת לנו להתקיים, וכך הפכה 'רוח' למילה נרדפת לנשמת האדם, ליסוד הלא פיזי שלנו. גם המילים הקרובות 'נפש' ו'נשמה' קשורות לתנועת האוויר: זו לפועל הערבי נפשׂ, הוציא אוויר, ומכאן אחד משמותיו של החשיש, נפס, והנשמה היא הנשימה שאנו נושמים. לתזמורת כלי הנשיפה קראו בראשית תחיית הלשון "תזמורת כלי רוח". באנגלית המילה המקבילה לרוח בהוראת נפש היא spirit, שגם היא קשורה בגלגוליה אל הנשימה. Spiritus בלטינית היא נשימה, spirare פירושו לנשום. ומה קורה למי שנגזל ממנו היסוד הפיזי ומת? הוא זוכה לנר נשמה, ומופיע בחלומותינו כרוח רפאים, הקרויה באנגלית ghost, וגם, איך לא – spirit.
מצב הנפש העברית הוא "מצב רוח", שברירת המחדל שלו היא מצב רוח רע, נוסח המשפט "יש לי מצב רוח". מכאן התגלגל שם התואר מצוברח, אחת המילים העתיקות ביותר בסלנג העברי, והפועל להצטברח. מצבי הרוח השליליים נטועים עמוק במסורת העברית: הרוח הרעה שבין אבימלך לאנשי שכם, הרוח הנכאה מספר משלי. מצב הרוח זכה לדימויים מתחום הגיאומטריה, מקוצר הרוח של בני ישראל שסירבו להאזין למשה, ועד דברי קוהלת: "טוֹב אֶרֶךְ רוּחַ מִגְּבַהּ רוּחַ".
'רוח' היא היסוד המניע של מה שאנו עושים וחושבים, המהות הפנימית שלנו. גם לכך יש בסיס במקורות, ואפילו בפסוק הראשון בבראשית. 'רוח אלוהים' המרחפת על פני המים היא מהותו של עולם, וכמוה 'רוח הקודש' של ישעיהו, ומכאן 'רוח הנבואה' של לשון חכמים. בעידן המודרני אנחנו מדברים על 'רוח הדברים', ועל 'אנשי רוח' הנוגעים במהות הקיום, ו'מדעי הרוח' שגם מקורם בגרמנית, וכמובן, 'רוח הזמן', היא ה-Zeitgeist הגרמני. המונח נטבע על ידי הפילוסוף הגרמני יוהן גוטפריד הרדר מן המאה ה-18, ונפוץ בזכות כתביו של הפילוסוף הגל. אחד העם קרא לכך 'רוח העת' וביאליק 'רוח הדור'. ולמי שתהה, Geist הגרמנית, שפירושה רוח במובנה הכללי, היא גם רוח רפאים, והיא הורישה לאנגלית את ghost.
בעברית הולידה המשמעות הזו של 'רוח' את שם התואר 'רוחני', המתייחס לענייני מהות, מוסר, ערכים ומה שתרצו. הרוחְניקים שלנו הוא כינוי לגלגני משהו לאנשי העידן החדש בנוסח עדות היידיש. "הוועדה הרוחנית" החרדית, לעומת זאת, טורחת להעמיד כל פורץ או פורצת גדר במקומם. ביטוי שעבר גלגולי משמעות הוא "הרוח החיה". מקורו ביחזקאל: "וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים", וכאן הוראתו רוח חיים, כוח עצמאי. בעקבות ביטויים בגרמנית ובאנגלית הוא זכה למשמעות שונה: הדמות המובילה והבולטת בארגון או בפרויקט.
כשקם הצבא הישראלי היתה אחת המילים הפופולריות שלו המילה "מוראל", המשמשת בגרמנית, אנגלית ועוד במשמעות הנכונות להילחם. "להרים את המוראל" פירושו לעודד רוחות נכאות. משה שרת, ראש ממשלה חובב עברית וידען, התקומם על כך וכתב מכתב לשר הביטחון ובו הציע במקום מוראל את המילה הוותיקה "רוח". ההצעה התקבלה, וכך נולדו לנו בצבא "רוח הלחימה", "רוח היחידה", "רוח החיל" ועוד. רוח הלחימה מצידה הפכה כמו כל דבר בצה"ל לראשי תיבות, רה"ל, וממנה התגלגלה מילת המפתח הצבאית "רעל", היא התשוקה להילחם, וממנה שם התואר "מורעל".
ואחרי כל אלה מגיע האיפכא מסתברא. רוח היא אוויר, היא היסוד הבלתי נראה בין ארבעת היסודות שטבעו היוונים, היא בכל מקום ובשום מקום, ועל כן היא משמשת גם בהוראת דברים חסרי משמעות, חסרי השפעה, באים והולכים. הבל ורעות רוח, אמר קוהלת, חלף עם הרוח, אמרו ויוויאן לי וקלארק גייבל. "מה אתה עושה רוח?" אנו אומרים היום לאדם קולני ונמרץ שלמעשיו אין חשיבות. באנגלית קוראים למה שנועד לעשות רושם ללא כיסוי windy. ולאן הולך הקונפורמיסט? לאן שנושבת הרוח.
אז מי אמר שצריך הרבה מילים? שכבה על שכבה זכתה הרוח העברית לעוד פירושים, משמעויות, ובכל אחת מהן מנשבות חברותיה, מארבע רוחות השפה.
פורסם ברוביק רוזנטל | 26 תגובות
מחכה בקוצר רוח לרשימה הבאה.
אהבתיאהבתי
יפה !
אך לא הדגשת שאויר אינה מילה בעברית , אלא שאולה בלשון חזלי"נו מיוונית.
ובתנ"ך אין מילה לחומר הזה שאופף אותנו, (הרוח היא תנועת האויר).
די מדהים… חשבו שזה סוג של לא כלום…
אהבתיאהבתי
למרות שאני דובר אנגלית מלידה, אף פעם לא שמעתי מישהו מכונה windy, לכל היותר מישהו שמדבר הרבה ייקרא long-winded
אהבתיאהבתי
I don't have the Hebrew language but I would like to send my thanks for this wonderful article. The way that is presented and the content are wonderful. Thank you for having me in your list. Happy New year. Miro
אהבתיאהבתי
גרמת לי הרבה נחת רוח . ובעניין רוח נבואה נאמר על שאול " ותצלח עליו רוח אלוהים ויתנבא בתוכם " שמואל א' י' 10
אהבתיאהבתי
מעניין. בדיוק השבוע חיפשתי תרגום או מונח ל״אנשי רוח ״ באנגלית .
הרב מילים מתרגם אנשי רוח כ intellectual …רעיונות לתרגום סביר?
אהבתיאהבתי
intellectual הינו תירגום נכון, אבל אפשר גם לומר "spiritual man" or "man of spirit".
מצד אחד השניים האחרונים נכונים, ובמיוחד האחרון (אין בתוכם טעות), אבל הם לא ממש נשמעים טוב מבחינת הלשון האנגלית, וסביר שישנן עוד לא מעט וריאציות למונח אנשי רוח. תחפשי את המילה intellectual בספר/אתר thesaurus, ויהיו לך שם עוד המון אופציות שונות לבחור מתוכן.
אהבתיLiked by 1 person
אפשר גם wo/man of arts and letters
אהבתיאהבתי
לצהלה: "איש רוח" = "לופט מענטש" … (תרגום מילולי)
אהבתיאהבתי
נהניתי מאוד
אהבתיאהבתי
אני תמיד מברכת על ההזדמנות ללמוד עוד משהו. הפעם, בלי קשר, שלחתי "אקספרס" לנכד שלי את הקטע מ- "כשקם הצבא הישראלי …" עד "מורעל".
אהבתיאהבתי
אכן מאמר נאה ומחכים, אך הרשה לי לתקן דבר אחד. ראשי התיבות רה"ל המוזכרים במילון הקיצורים וראשי התיבות של צה"ל בעמ' 182 אכן מציינים את רוח הלחימה, אבל אין קשר בין בינם לבין המילה רעל המצויה בסלנג הצבאי וכוונתה למוטיווציה (הניעה) שמחדירים המפקדים בחייליהם לתוך העורקים. ביחידות הלוחמות נהוג להגביר את ההניעה באמצעות סיפורי מורשת קרב, שירי יחידה, סיסמאות קרב, הבאת לוחמים וותיקים להרצאות וכד'. כך בעצם מחדירים לחייל רוח לחימה כמו שמחדירים רעל באמצעות מזרק ומכאן ש"מרעילים" את החיילים והרצון להילחם הוא ה"רעל".
אהבתיאהבתי
דוגמת הרוח מצוינת, אבל יש פנים אחרות לעשירות השפה. אמנם לכאורה השפה האנגלית עשירה ביותר במילים [או מספר המילים, בעצם], וכן צרפתית אולי השניה אחרי האנגלית.
אבל לכל שפה יש נושאים שמצטיינת בהם. חכמים כבר ציינו כי רומית עשירה בעניני מלחמה. ועוד. אבל במה העברית מצטיינת? למשל במונחי חקלאות: כמה מילים יש לקצירה? הרי לכל עץ כמעט יש מילה מיוחדת: מוסקים זיתים, גודרים או גודדים תמרים, אורים תאנים וכו'. או למשל מילה פשוטה כמו CUT באנגלית מוחלפת בעברית באוצר מילים ממש: הביטו בספר 'מילה במילה' בערך "חותך" ותשוו עם האגרון של ROGET במילה CUT. ותתפלאו על כך שהעברית מנצת ב'מארס'. [ואוי לאזניים ששומעות "חותך לחם" או חותך במספריים" וכו'] ועוד, די להיזכר בקדיש, ונמצא שיש רק שם אוצר מילות שבח, שפשוט חסרות בכל שפה אחרת. ועל כך יש אמרה של חז"ל על ריבוי מאמרי השבח.
לכן, אמנם דברי רוביק נכונים, אבל ניתן לראות העברית כמרוכזת בנושאים שונים מתרבויות אחרות. ולכן, עשירות השפה מתבטאת בדרך אחרת.
ולא די בכך. האם שמתם לב שאנשים מדברים ברחוב על "נעשה סיכום", "עושים חיים", לעשות צדק", "עשיתי פרצוף" וכו'. כן, לא במקרה הכל מתחיל בעשייה. כי הכל מתורגם בעילגות משפות אחרות. בלי לציין כל שפה, אומר רק כי בעברית יש ביטויים מקוריים במקום כל אחד מביטויים אלה. או לעתים רק מילה אחת קצרה במקום השימוש במילת 'עזר'. אנחנו נסכם, הוא 'רואה חיים' [קהלת ט] או מבלה בטוב [איוב כא], במקום עשיית צדק, אנחנו נשיב גמול או נחרוץ משפט. במקום עשיית פרצוף, נעווה פנים [ישעיה כד], וכן הלאה.
אותו דבר קורה עם מילות עזר אחרות: לוקח אחריות, לוקח את זה בקלות, לוקח דוגמה, לוקח סיכון וכו' ויש עוד הרבה.
ומה זה מוכיח? שבעצם, שפה שנזקקת למילות עזר במקום פועל פשוט או הגוון ניבים – היא שפה דלה בעיניי. והעברית, שאיננה זקוקה להם היא דוקא שפה עשירה. וזה קורה, בין היתר, כי העברית קלה ליצירת פעלים משמות עצם, שמות תאר וכו', גם בימינו מרבים לייצר פעלים כאלה מכל הבא ליד: לסמס, לשדרג, וכו'. ובעולם המחשבים כבר התלבשו על שמות העצם: אין צורך להתאמץ, כי העברית מאפשרת בניית שמות עצם בקלות על משקל שמות עצם קיימים: כמו תוכנה, יש כבר חומרה, חונמה, שותפה, גונבה, נוזקה, ועוד הרבה.
אז הבה נסכם: אין העברית דלה, אלא היא מנתבת את העשירות בדרך שונה משפות אירופה.
מי שמעונין ללמוד, ראה את ספרי: 'ודברת בם'
אהבתיLiked by 1 person
למדתי כי "רעל" במשמעותו הצבאית הינו קיצור של "רצון עז ללחימה"
אהבתיאהבתי
לאליהוא – לא ברור לי מדוע אתה משתמש במילה – עשירות – ולא – עושר – . מדוע " עשירות השפה מתבטאת בדרך אחרת" ולא " עושר השפה מתבטא בדרך אחרת " ? מדוע " היא מנתבת את העשירות בדרך שונה " ולא " היא מנתבת את עושרה בדרך שונה " וכו' ?
האם יש משהו שלא ידעתי על השפה העברית ?
אהבתיאהבתי
תודה רוני, אכן לא היתה סיבה מיוחדת. אולי המילה עושר הצטיירה לי יותר מדי ממוני באותו רגע. אולי חשבתי על האמרה של חז"ל 'אין עניות במקום עשירות'.
כמובן שתי המילים כשרות. ועוד צריך עיון.
אהבתיאהבתי
"תוֹדה-רבּה – רוּבּיק ! – אבל… לפי המִצלוֹל : הנפש – היא השילוּב בּין השאיפה והנשיפה. / הנשמה – היא צליל-הנשימה הנשמעת – והשילוּב בּין קצב-הלב – לקצב-הנשימה. / והרוּח – היא השילוּב בּין הנשמה – הייצר/הצוֹרך – והחירוּת לִרצוֹת /. שהיא – חירוּת-הרוּח ! – //" 27.12.2014. (C). אלגל. dalia gall elgal.
אהבתיאהבתי
וכמובן האלכוהול שכונה בלטינית "רוח היין" או SPIRITUS VINII.
אהבתיאהבתי
תודה לך רוביק.כל רשימה שלך היא הנאה צרופה ובהמשך לדוגמאות שהובאו כמה מילים שונות יש בעברית למת .הלך לעולמו, נפטר, שכב עם אבותיו,החזיר את נשמתו, עליו השלום ועוד.
אהבתיאהבתי
רוביק, חן חן! כתמיד, מאמר מלא שאר רוח, ממש מחיה נפש!
אהבתיאהבתי
והרוח הכי פופולרית בקרב פלצני האוטובוס היא הרוח שיוצאת מהתחת והנאתם הגדולה היא לראות איכ יושבי האוטובוס מפסיקים לנשום וחלקם זקוקים לפרמדיק
אהבתיאהבתי
ובאנגלית בריטית, אכן, זהו בדיוק משמעו של הביטוי שנשמע כה מליצי: break a wind
אהבתיאהבתי
יש עוד משהו מגניב.בשמואל א פרק יח' 10 כתוב:ויהי ממחרת ותצלח רוח אלוהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית.שימו לב כמה ענינים פה.ויתנבא-כלומר דיבר לעצמו,כלומר חולה נפש.רוח אלוהים רעה-כלומר רוח אלוהים לא חייבת להיות נותנת השראה אלא גם טירוף
אהבתיLiked by 1 person
עשית לי מצב רוח טוב.נהניתי מאוד אבל יש משהו לא פייר בציון עושר השפה אצל הגויים.האנגלית היא תערובת של גרמנית וצרפתית לכן לכל מילה יש סינונים.אני דבק בעברית ואוהב אותה אהבת נפש.ונזכרתי באריק אינשטין אלילנו:רוחח רוח רווח מהמערכון האדיר בביצוע דורי בן זאב
אהבתיאהבתי
אני לא אוהב את מטרחנים ששונאים עברות של מושגים מלועזית.אבל גם העברית העתיקה אימצה מושגים אשורים בבליים אכדיים ומצריים.כל דבר שמוסיף עוד רובד לשפתנו יבורך
אהבתיאהבתי
מה מקור הביטוי שכחה הרוח?
אהבתיאהבתי