רוביק רוזנטל / מרגיש לי שהולך לרדת גשם
דצמבר 4, 2014 על-ידי ravmilimteam
ברשימה "הג'ינג'י נתן פנדל בפוקס" כיכבו מילים שנלקחו היישר מן האנגלית של האימפריה הבריטית ששלטה כאן שלושים שנה. למעבר הזה בין שפות נהוג לקרוא "שאילה ישירה" ובאנגלית loanword, מונח תמוה משהו, שהרי אין לאף שפה כוונה להחזיר את המילים ששאלה לבעליהן. ואולם, רוב ערוצי ההשפעה בין שפות נסתרים מן העין, ונבלעים בשפה המקבלת. קחו, למשל, את המילה שנזכרה זה עתה, ערוץ. ערוץ הנחל השוצף בתנ"ך הוא תופעת טבע. תחנה המשדרת בטלוויזיה נקראת גם היא "ערוץ". טכנולוגית יש לדימוי הזה היגיון, בטלוויזיה וגם ברדיו ניתן לכל שדרן או תחנה פס ברוחב מסוים שדרכו הוא יכול לשדר, ועל כן הוא נקרא ערוץ. המקור אנגלי, הבריטים קראו לתחנות הטלוויזיה השונות שלהן channels, ואנחנו בעקבותיהם. ברדיו התקבלה דווקא המילה הדינמית פחות, "תחנה", בעקבות station.
"סוללה" היא מילה מקראית ופירושה תל עפר מלאכותי, בדרך כלל לצורכי הגנה, אבל היא משמשת בעברית גם במשמעות בטרייה, סוללה חשמלית. מה הקשר בין הגליל שאנו תוחבים לשלט הטלוויזיה כדי לספק לו חשמל, ולתל העפר הקדום? הסוללה הקדומה באה מהשורש סל"ל, או כדברי רש"י: "על שם שסוללים וכובשין אותה במקבות כדי שיתקשה". עם השנים התרחבה המשמעות למערך מבוצר כלשהו, ומאוחר יותר למערך תותחים, ומכאן "סוללה ארטילרית", ובימינו גם "סוללת טילים". הסוללה הזו נקראה באנגלית battery, מערכת תותחים, מהפועל הצרפתי batter שפירושו להכות. battery התפתחה באנגלית למערכת של כלים הניצבים זה לצד זה, כמו מערכת כלי נגינה או כלי מטבח. נאשם רב-אמצעים מגייס לרשותו "סוללת עורכי דין".
אז מה הקשר לבטרייה החשמלית? הסוללה החשמלית הראשונה היתה מערכת דיסקיות של מתכות שונות הניצבות זו לצד זו, ולכן נקראה אף היא battery. כשחיפשו בעברית החדשה שם לסוללה החשמלית, העתיקו מאנגלית את battery שפירושה כאמור במקורה סוללת תותחים, למשמעות הנוספת של battery – סוללה חשמלית.
לעיתים הקשר בין העברית והאנגלית אינו פשוט כל כך. אחת הדוגמאות המסופקות היא המילה 'משפט'. כידוע, למילה הזו שתי משמעויות, יורידית ודקדוקית: דין (משפט פלילי, משפט צדק) ופסוק (בתחום הדקדוק). זה מה שקורה גם באנגלית: sentence הוא גם משפט דקדוקי וגם הכרעת דין במשפט. יש היגיון במעבר המשמעות הזה, שהרי משפט הוא אמירה נחרצת הקובעת גורל לשבט או לחסד. המעבר של המשפט מתחום המוסר והצדק לתחום הדיבור והלשון נעשה כבר בתנ"ך, בפסוק "אך משפטים אדבר אותך" ודומים לו בירמיה.
במילון אבן שושן מוצג המעבר ממשפט צדק למשפט דקדוקי כהתפתחות של העברית החדשה, אך אליעזר בן יהודה מוכיח במילונו שמקורו כבר בכתבי הרמב"ם: "וכלל הדיבור המורכב מהסיפור והמסופר ממנו היה חיוב או שלילה ר"ל הנושא והנשוא יחד ייקרא משפט". השימוש בהוראה הכפולה באנגלית של sentence נוצר באנגלית של ימי הביניים. מקורו מלטינית, והוא התגלגל מהפועל היווני sentire שפירושו הרגיש, וממנו נגזרה גם המילה sentiment. אז מי השפיע על מי, חכמי אירופה או אולי תרגום התנ"ך לאנגלית, ואולי יש כאן התפתחות מקבילה? תיקו.
ערוץ השפעה בין לשוני מתגלה בדרך שבה אנחנו משתמשים בפעלים מסוימים. כך חובבת שפת הדיבור הישראלית את הפועל "ללכת" כפועל עזר במשמעות "מתעתד" לפני שם הפועל: "אתה מה-זה הולך לאהוב את הסרט הזה", "אני הולכת להצטער על זה כל החיים". והמקור באנגלית, שבה going to משמש במשמעות 'עומד לעשות משהו'. you are going to love this film, או I’m going to regret it. "הולך" משמש כפועל עזר כבר בתנ"ך, וכאן תפקידו שונה: הוא מציין התחלה או התמשכות של פעולה, מה שקרוי בבלשנות "אספקט": "כי הים הולך וסוער", נאמר בספר יונה. מקרה דומה אירע לפועל 'להרגיש'. עד לפני שניים-שלושה עשורים דוברי העברית הרגישו, מאז כל דבר מרגיש. “הבית הזה מרגיש לי פתאום לגמרי אחרת”, או "המסעדה הזאת מרגישה לי כמו אירופה". למה? כי ככה זה באנגלית: it feels או it feels like מעתיקים את ההרגשה מהאדם למה שמעורר את ההרגשה, ואנחנו לקחנו, שאלנו ותרגמנו. הבעיה היא שגם בעברית זה מרגיש ממש אנגלית.
מהיכן הגיע הביטוי "להעמיד קומקום" שפירושו להרתיח מים לקפה או תה? זהו תרגום של הביטוי האנגלי המוכר put the kettle on, והוא מתייחס לשיטה העתיקה שבה מעמידים קומקום מלא במים להרתחה על כירה בוערת. הוא עבר כמות שהוא לקומקום החשמלי, ואפשר להחיל אותו אפילו על מכונות קפה. מהתרגום הישיר "להעמיד קומקום" התגלגלה הגירסה הישראלית הנפוצה יותר "תעמיד לי מים". הפיזיקאי שיצליח להעמיד מים יזכה בפרס נובל.
ואם בענייני שתייה עסקינן, מה דעתכם להיפגש על כוס קפה? רצוי לשבת על הכוס בעדינות, שלא תישבר. הביטוי הזה הוא תרגום מצורת הדיבור המקובלת באנגלית over a cup of coffee. מילת היחס האנגלית over מתייחסת גם למקום (מעבר להרים, מעל הגדר), וגם לזמן (במהלך האירוע), כמו במקרה שלפנינו: "נשוחח על העניין במהלך הזמן שנקדיש ללגימת קפה".
ערוץ השפעה רב עניין הוא התשמוץ, על פי חידושו של גלעד צוקרמן, שכבר נזכר בעבר במדור בענייני גוזניק וסנפלינג. תשמוצים מגיעים משפות שונות, ונזכיר אחד מן האנגלית. כאשר מובקע גול בכיוון הנכון, או אראלה מודיעה שזכית במיליון שקל במפעל הפיס, הקריאה הספונטנית היא "יש!" אפשר לראות בה קיצור של "יש אלוהים", ביטוי המופיע בספר שמואל אבל מושפע מערבית (פי אללה!); אבל לצד זה הוא מזכיר את מילת השמחה והעידוד האנגלית yes!, שפירושה "כן!", אך הצליל שלה מזכיר את "יש". יש מצב לקפה?
גולשי רב מילים מוזמנים להיכנס לאתר הזירה הלשונית, www.ruvik.co.il,לגלוש במדורי האתר, לשאול שאלות שייענו ולהשתמש בתוכנת החיפוש.
פורסם ברוביק רוזנטל | 27 תגובות
לא סתם אהבתי- התלהבתי מכך, שכתבת את אשר אני אומרת כל הזמן, כולל ההומור:)
אהבתיאהבתי
דוקטור, אני מאוד מתלהב מעצמי, אולי יש לך תרופה?
אהבתיאהבתי
אין רגע דל There is no dull moment עברית מאונגלזת למופת
אהבתיאהבתי
ברכת שמיים על ראשך רוזנטל. על ה"מרגיש לי". הביטוי המגעיל שגורם לי צמרמורת של זעם בגין התרגום האווילי הזה מאנגלית.
כמו גם הביטויים האחרים שעמדת עליהם.
תודה על שמירתך את השפה העברית.
הייתי מעביר גם רבים מאנשי התקשורת ,בהם בורים ועמי ארצות, שעברית אינם יודעים
אהבתיאהבתי
כן אבל … מהניסיון, אנו לבסוף מתרגלים גם לביטוי שדוחה אותנו בתחילה, כמו "זה מרגיש" ודומהו, ופתאום מוצאים עצמנו משתמשים בו ובשכמותו.
אבל סליחה, עדיין לא הבנתי מה זה 'תשמוץ'. ???
אהבתיאהבתי
משה, לא פיזיקאי ולא חתן פרס נובל, העמיד מים…
אהבתיאהבתי
שפה עשירה יכולה להכיל בתוכה גם ביטויים מתורגמים, בעיקר משפה שבני ישראל המודרניים (אופס, בני-זמננו) משתמשים בה רבות לצורכי בידור והשכלה… אני אישית דווקא מאוד אוהב לשמוע ביטויים מתורגמים כי זה גורם לי להפעיל את המוח בלנסות להבין מה הכוונה, ובמיוחד איך הפירוש המילולי בשפה המקורית התפרש בהשאלה כמשהו האחר. אני אישית גם לא מגביל את עצמי לאף חוקים של אף שפה, וממציא/מאמץ שיטות ניקוד/איות משפות שונות. מי אמר שאי אפשר לשים פסיק אחרי סימן קריאה באמצע משפט ובסוף המשפט סימן שאלה? מי אמר שאי אפשר לכתוב סם'ס קלאב? רק מוגבל.
אהבתיאהבתי
ואולי גם הבטוי “יש לי…“ בעברית החדשה נעשה לעממי בהשראת הפועל הרוסי יֶסט.
אגב, sentīre כמובן אינו יווני.
אהבתיאהבתי
ומאיפה הגיע הביטוי 'פעם שלישית גלידה'? גם זה מהבריטים, כמובן, שהיו אומרים:
"Third time I sceam"
אהבתיאהבתי
Third time I scream
אהבתיאהבתי
זו אגדה. הביטוי הזה לא קיים באנגלית.
אהבתיאהבתי
אז מאיפה הגיעה הגלידה?
אהבתיאהבתי
כנראה מביטוי דומה בגרמנית, או אפילו מ-third time's a charm האנגלי (לא כל שאילה צריכה להיות מושלמת).
ראי כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8_.D7.94.D7.A0.D7.99.D7.91
אהבתיאהבתי
"מרגיש לי" זה חצי אנגלית וחצי עברית. את הפועל שאלנו מאנגלית, אבל את הצורה "לי" לקחנו משאר הצורות: קשה לי, כואב לי, אסור לי, בא לי וכו'.
ורק להוסיף על מה שיורם כתב, "אני מרגיש" ביוונית = aisthanomai = αἰσθάνομαι, ממנו קיבלנו את המילה "איסטניס" – מי שרגיש יותר מהרצוי.
אהבתיאהבתי
אבל ה-"זה" ב-"זה מרגיש לי" הוא כבר השפעה כנראה מאנגלית, שפה שבה לכל משפט חייב להיות נושא. החשודה האחרת בצורה הזאת היא צרפתית, שאני נוטה לנקות מאשמה.
אהבתיאהבתי
המעבר ממשפט צדק למשפט דקדוקי אינו משל הרמב"ם, אלא של מתרגמיו התיבונים, שנטלו מן הערבית את דו המשמעות של קצ'יה.
אהבתיאהבתי
וכן גם "לקחת תמונה".
אין הכוונה לקחת ולאחוז פיזית תמונה, אלא תרגום של "take a picture" במשמעות לצלם.
והמעצבן ביותר- זה עושה לי שכל, במשמעות: זה הגיוני. תרגום של " it makes sense".
אהבתיאהבתי
לרוביק שלום
אני כמובן מבקש להיות מנוי על טוריך.
בעניין שם משפחתך באנגלית: הריני בן 70 ולא זכור לי שהתעתיק של ט' הוא TH.
תודה ושבת שלום
יאיר שפי
אהבתיאהבתי
במאמר כתוב :ש"batter"בצרפתית זה "להכות". אולם בצרפתית אין פועל כזה, אלא: "battre"
ועוד משהו: לאחרונה נפוצה המילה "בהינתן", שמגיעה מהמלה האנגלית: "given that " אז במקום לומר "בהינתן שיש עומס בכביש בשעה זו, לא כדאי לנהוג עכשיו לת"א", יש לומר בפשטות: "לאור העובדה", "לאור הנתון "או פשוט לומר: "עקב העומס…"
אהבתיאהבתי
שכנעת אותי ריקה 😉
אהבתיאהבתי
ריקה היקרה,
המילה "בהינתן" נמצאת בשימוש רב בעולם המתמטיקה. למשל: "בהינתן ש- X חיובי, מתקיים כך וכך".
אהבתיאהבתי
מגעיל ההעתק מאמגלית של מצד אחר.זה מזעזעץמה רע במצד שני הישן והטוב.ומרגיש לי עושה לי ממש זעזוע מוח ואיכ אנשים מאמצים זוועות בלי מחשבה.אבל דושבג זה יפה.לי זה מזכיר דוד שמן וקמצן וזה יפה
אהבתיאהבתי
הבהרה' ליעקב, 'ברכות שמיים'
היא העתק ממשפט מקראי ולא אנגלי:: 'ברכות אביך גברו..'
אהבתיאהבתי
תודה, רוביק, על הסבריך המאלפים. בזכותך קיבלתי תשובות לכמה תהיות לשוניות שהטרידו אותי בשנים האחרונות.
אהבתיאהבתי
פרסם את זה מחדש ב-מירב מקלפת תפוזיםוהגיב:
"הבעיה היא שגם בעברית זה מרגיש ממש אנגלית." – אכן 🙂
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : תודה רוביק ! – העברית – תמיד-הייתה- גבירה-מגונדרת – / שיש-לה – עוזרת-זרה….//" 13.12.14. אלגל. dalia gall elgal.
אהבתיאהבתי
בענין ה"יש!!!". גם ברוסית משתמשים במילה יֶסט שתרגומה הוא יש, כקריאת התפעלות וזה מקור ה"יש!!!" בעברית, לדעתי כמובן.
אהבתיאהבתי