רוביק רוזנטל / הג'ינג'י נתן פנדל בפוקס
נובמבר 20, 2014 על-ידי ravmilimteam
על הקשר בין העברית שאנו מדברים היום והאנגלית נכתב הרבה, אבל כדאי לעשות קצת סדר באוקיינוס הלשוני הזה. נכון, האנגלית כאן בכל פינה, אבל בדרכים שונות ובערוצים מגוונים וחלקם נסתרים מן העין.
ראשית, האנגלית היא שותף חדש יחסית לעברית. מחיי הלשון אולי ידעו מעט אנגלית, אבל השפות שהכירו היו גרמנית, צרפתית ובעיקר שפות סלאביות. האנגלית הגיעה הנה יחד עם הנציב העליון וחיילי המנדט, והשפעתה היתה מוגבלת עד שנות השבעים. גם מה שהותירה זכה לטיפול מיוחד על ידי הישראלים החדשים. מילים אנגליות למהדרין השתבשו להן, בתופעה הנקראת גם פינגליש: פלסטיניאן אינגליש.
המילה הנפוצה ביותר שהפינגליש הכניסה למילון היא ג'ינג'י, שהיא שיבוש של המילה האנגלית ginger, שפירושה צמח הזנגביל, ומכאן כינוי לאדם כתום שיער, שנקרא גם על שם צמח אחר "ראש גזר". בצירוף מקרים מוזר נקרא הכושי בערבית זינג'י. מקור המילה הערבית הוא אַ-זֻּנוג', השם שהעניקו גיאוגרפים ערביים בימי הביניים לאזור החוף המזרחי של אפריקה ולתושביו השחורים, ומכאן גם זנזיבר, ארץ הזינג'ים.
שני יצורי פינגליש הדומים זה לזה הם לֶיימֶן ולַיימֶן. הראשון בעקבותlayman שפירושה באנגלית אדם לא מקצועי. השני הוא שופט הקו במשחק הכדורגל, lineman, שהיה לקוון. בעברית של שנות החמישים הפכו השתיים לאחת. ככלל, מונחי הכדורגל של אותן שנים היו באנגלית, חלקה משובשת, כאשר פנדל הוא ככל הנראה שיבוש של penalty, בהחדרת ד' בין נ' ול', בדומה למנדל ושיינדל.
אחת ממילות הפינגליש המרתקות היא "פוּקס", משהו שהתרחש כתוצאה ממזל עיוור. היא מופיעה גם כתואר פועל: בפוקס. בחיפוש אחר מקור המילה עלו השערות רבות. היה מי שניסה לקשור את המילה לאלי פוקס, שחקן הפועל חיפה משנות החמישים, שהתמחה כשחקן בהבקעת שערים ע"י בעיטות מסובבות שמצאו את דרכן לשער כאילו במקרה. טענה אחרת היא שהמקור הוא במילה הצרפתית faux, שפירושה מזויף. הצורה הגרמנית המקבילה לה, "פאלש", התייחדה בכדורגל לגול שנכנס בבעיטה מטעה הנראית כטעות. כל אלה הן השערות מפוקפקות, והמקור הוא בשולחן הביליארד. "פוקס" במשחק הסנוקר הוא כדור תועה או מכה גרועה הפוגעת במטרה במזל. זהו שיבוש פינגליש של המילה האנגלית fluke, וברבים flukes, שפירושה מכה מקרית מוצלחת. עדות מכרעת למקור הזה היא הפועל "התפלק", המתייחס למשהו שאירע במקרה וללא כוונה תחילה. השורש פל"ק הוא תוצר ישיר של fluke.
'התפלק' מזכיר פועל פינגליש אחר, הקשור לכדורגל, הפריק, שהיה מקובל בכדורגל השכונתי בתיאור בעיטה חופשית באוויר, בעקבות האנגלית: free kick. המסורת של פעלים שהתגלגלו ממילים אנגליות ארוכה, וכך קיבלנו את 'לדסקס' מהפועל discuss, 'לפנטז' מ-fantasy, ובעידן הגלובאלי עשרות אם לא מאות שורשים בכל תחומי החיים, הטכנולוגיה, האומנות והפסיכולוגיה.
האנגלית המנדטורית השאירה לנו גם מונחים צבאיים, חלקם בשיבוש, כמו קיטבג, kit-bag, הקרוי בעברית "שק חפצים" ונהגה גם קיטבק. המסטינג שהוא שיבוש פינגלישי של mess-tin, פינך אוכל, הגוזניק שהוא שיבוש של goose-neck (צוואר אווז), וה'אַפְטֶר' הצבאי שהוא קיצור של after duty. מילת יסוד מאותה תקופה היא טרמפ. מקור המילה אינו מובן מאליו, שהרי tramp פירושו באנגלית נווד, מי שיוצא לנדודים ברגליו, כשהפועל 'לצאת לנדודים' הוא to hike. את המילה "טרמפ" בהוראת מסע נדודים באמצעות כלי רכב לא תמצאו באנגלית הבריטית והאמריקאית. אצל האמריקנים שיטת המסע הזו נקראת hitch-hiking, ביטוי שפירושו המילולי "נדודים בחיפזון". באנגלית בריטית קוראים לזה to travel on thumb (לצאת למסע אגודל). מתברר שמקור השימוש הזה במילה הוא אוסטרלי, והוא ירושה של חיילי אוסטרליה שלחמו כאן במלחמת העולם הראשונה.
הפינגליש השאירה בסלנג הישראלי כמה ביטויים מעורבבים. אחד הבולטים בהם הוא "נתן לו פור". fore היא מילה אנגלית שפירושה קדימה, לפני, ומכאן גם המילה before. בסלנג העברי היא בשימוש במשמעות יתרון: נותנים "פור" לחלש יותר, מה שקרוי אפליה מתקנת. ביטוי חביב אחר הוא "לא נתן דֶם" וגם בגירסה "לא שם דֶם", אביו הרוחני של "לא סופר אותו" או "לא שם עליו קצוץ". דֶם אינה אלא המילה האנגלית damn, חלק מהקללה הבוטה damn you. הביטוי המקורי הוא I don’t give a damn, כלומר, אין לי כוונה לבזבז על משהו או מישהו אפילו קללה.
ומה עוד קיבלנו מן המנדט? כמה וכמה ביטויים. "מימי המנדט" הפך בעברית חלופה ל"שנת תָרָפָּפוּ" ו"ימי קוקוס", משהו שהיה מזמן ואינו רלוונטי עוד. בז'רגון העבריינים "מנדטורית" היא זונה קשישה. לצד אלה העברנו את המנדט מן השלטון הבריטי לכנסת, ושם עוסקים יום וליל בחישובי מנדטים. מה הקשר? "מנדט" פירושו צו או הוראה, ובעצם, העברת סמכות באמצעות הוראה רשמית. זאת בעקבות המילה הלטינית mandatum, שבמקור פירושה "לתת יד" (man-date). "המנדט הבריטי" הוא חלק מן ההתארגנות של חבר הלאומים, שהעניקו בשנת 1919 סמכות זמנית למדינות אירופה על שטחים שקודם שלטו בהם הגרמנים והטורקים. בדומה לכך, "מנדט" בכנסת הוא מעין האצלת סמכות של הבוחר הישראלי למפלגה מסוימת לייצג אותו. השימוש הזה כמעט אינו מקובל בשפות אחרות, ובכנסת ישראל האמונה על העברית הוא בוודאי מיותר. אין כל סיבה שלא להשתמש ב"מושבים".
ברשימה הבאה: איך חדרה האנגלית אל העברית בלי שנרגיש באמצעות משחקי משמעות.
גולשי רב מילים מוזמנים להיכנס לאתר הזירה הלשונית, www.ruvik.co.il, לגלוש במדורי האתר, לשאול שאלות שייענו ולהשתמש בתוכנת החיפוש.
פורסם ברוביק רוזנטל | 35 תגובות
הכי נפוצים הם ה ביי וה – היי לא כן?
הי פותח 99% מהשיחות בטלפון ו ה ביי 95% מהפרידות . אגב ביי ביי שמיש יותר לסיום שיחה מביי אחד.
הלו עוד מולך אצל רבים אך הולך ומתמעט עם השנים. רבים כותבים ביי גם במסרונים. יקיבלתי אחד עם הצרוף המצחיק "שלך ביי".
יופי של בלוג רוביק.
שלך אלכס, ביי.
אהבתיאהבתי
במחשבה שנייה ה פאק היא המילה הכי נפוצה בכל הלשונות.
אהבתיאהבתי
הי
אחת הבעיות היא חוסר הכרה מהותית של העברית התנכית (מאי קריאה של התנך) מילים רבות חדרו לאנגלית דרך התנך ודרך הברית הישנה שהוצגה בברית החדשה שנכתבה בעיקרון במקור בעברית ותורגמה ליוונית..
לחזור לשורשים הערבית ברובה מועתקת מהארמית ששלטה באזור וכמעט כל הגישות של המחקר בתחום נובע מהטייה של תפיסה רומנטית של הערבית אשר יחד עם האסלאם כבשה ושעבדה את אירופה והביאה את העולם לתקופת ימי הביניים עד לכיבוש הקולוניאליסטי מחדש של העולם הערבי —
למשל השורש העברי הוא בעל שתי אותיות בלבד, הצירוף של האות השלישית באה מאוחר יותר וגורמת לעיתים לבלבול מהותי בין המשתנים של עברית של ימי הביניים לעברית המקורית
אהבתיאהבתי
השורש הפרוטו-שמי כנראה באמת היה בעל שתי אותיות בלבד. להרחיב את זה ל"עברית המקורית" זה קצת מוגזם – די לפתוח פרק אקראי בתנ"ך כדי לגלות שם עשרות שורשים משולשים. זה גם לא סביר כי זה משאיר סביב ה-400 שורשים אפשריים (ולמעשה פחות כשמכניסים אילוצים פונטיים) ובתנ"ך יש לבטח כמה אלפים.
נאה דורש – נאה מקיים, אז לקחתי פרק אקראי. בראשית מ', רשימה בהחלט לא מלאה של שורשים משולשים:
ד-ב-ר ק-צ-פ ש-מ-ר ט-ב-ח פ-ק-ד ש-ר-ת ח-ל-מ פ-ת-ר ז-ע-פ ס-פ-ר פ-ר-ח ב-ש-ל שׂ-ח-ט ז-כ-ר ג-נ-ב
אהבתיאהבתי
עד היום ילדים צועקים פוס כדי לעצור משחק (תופסת…) מילה שנשארה מה Pause האנגלי בהגייה הבריטית. ההגייה הזאת נשארה גם למילה פלוס בניגוד ל״פלאס״ האמריקאי. אין בעיה לשמוע מתכנת שמדבר על הפלוס שב ״סי פלאס פלאס״…
אהבתיאהבתי
מקור הקריאה "פוס" הוא צרפתית. למשל ההגדרה הששית כאן: http://dictionnaire.reverso.net/francais-definition/pouce
"קריאה בלשון ילדים להפסקה תוך כדי משחק".
כמו כן צורת ההגייה "פלאס" היא גם באנגלית בריטית, למעט מספר דיאלקטים, למשל של מחוז לנקשייר (איזור מנצ'סטר), שבהם מבטאים "פלוס".
אהבתיאהבתי
מקור הקריאה "פוס" הוא צרפתית (pouce). למשל ההגדרה הששית כאן: http://dictionnaire.reverso.net/francais-definition/pouce
"קריאה בלשון ילדים להפסקה באמצע משחק".
כמו כן צורת ההגייה "פלאס" היא גם באנגלית בריטית, למעט מספר דיאלקטים, למשל של מחוז לנקשייר (איזור מנצ'סטר), שבהם מבטאים "פלוס".
אהבתיאהבתי
גם הבריטים, כמו האמריקאים, הוגים את המילה PLUS כ"פלאס" ולא "פלוס". והמילה הישראלית "פוס" לא נשמעת כמו PAUSE בהגייה בריטית (לא רק שהתנועה שונה, אלא שהאות S שם מבוטאת כ-Z) – אם משם לקחנו אותה, אז הנה לנו עוד מילה שעיוותנו. (לא שזה רע בעיניי שאנחנו מעוותים מילים שאולות. גם הבריטים עושים את זה…)
אהבתיאהבתי
מקורה של "פלוס" בלטינית. בהתחשב בעברה העשיר, יכולה היתה להגיע מאינספור דרכים שונות, אם לא ישירות מהלטינית עצמה. הסבירות שהגיעה מאנגלית קלושה מלכתחילה, לא כל שכן שהיא נהגית "פלאס" גם בבריטית וגם באמריקאית.
אהבתיאהבתי
לקסיקון זה תמיד נחמד, אבל מעניין יהיה לנסות ולבחון אילו תופעות תחביריות ופונולוגיות הגיעו מהאנגלית ולא משפות אירופאיות אחרות. להלן כמה אפשרויות (לא מכיר מספיק את היידיש, הרוסית והפולנית בכל אחד מהאספקטים):
פונולוגיה: העיצור [ŋ], אם כי כאלופון ל-/n/ ולא בזכות עצמו (את הכנסת ה-/w/ כנראה הייתי מעניק לערבית, את ה-/ʒ/ לצרפתית ואת ה-/tʃ/ לרוסית); אצל דוברים מסוימים – היכולת לסיים הברה עם צרור למנ"ר-אפי (פופקורְן, פילְם).
תחביר: ההכרח ההולך והגובר (בשפה הדבורה, בימינו) לציין בעתיד את כינוי הגוף ("אני אלך"), שבתורו גורר את האחדת צורות העתיד של גוף ראשון ושלישי ("אני ילך"); צורת העבר המושלם ("חמש דקות הייתם שם") שהיתה בעברית התנ"כית ונעלמה עם החייאת השפה; שימוש גובר בכינויי הגוף הוא/היא/הם כפסבדו-אוגד במשפט פעלי (למשל, ליאור שליין הוא עושה את זה המון).
אהבתיאהבתי
נדמה לי שגם השמוש בגוף שני יחיד במשמעות של גוף סתמי היא תופעה די חדשה (“אתה נוסע עד בן יהודה, ואז אתה פונה שמאלה“, במקום “נוסעים עד בן יהודה, ואז פונים שמאלה“). יש להניח שתופעה זו מקורה באנגלית.
אהבתיאהבתי
ומה עם stop?
ויודע כל חקלאי פיקח לחבר את הכלי לפרטיקוף של הטרקטור Part-take-off ואם האדם חסר מעצורים אז אין לו ברקסים brakes והילדים שלו משחקים Hands-up
אהבתיאהבתי
עוד אטימולוגיה (עממית?) לג'ינג'י:
הסיומת התורכית ג'י, עינינה תאור אופי, תכונה או סיומת לבעל מקצוע: מכאנג'י, פראנג'י, בויאג'י וכד'.
סיומת כזו שמתחברת לג'ין מעידה שלאותו אדם יש אופי של שד.
פעם ג'ינג'י – תמיד ג'ינג'י.
אהבתיאהבתי
בלוג מעולה! בזמנו היינו צועקים "פריקי" (ולא פריק) – עוד יותר קרוב ל-free kick ולא הבחנתי. וההסבר ל"פוקס" מעולה גם הוא.
ואם כבר מדברים על ביטויים נפוצים בעברית, אז "לא פייר" נמצא במקום די גבוה. פעם היו אומרים "אופסייד" אבל נראה ש"נבדל" תפס את מקומו. וכולם לובשים טרנינג וטי-שירט מדי פעם ואולי גם סוודר כשקר (אם כי נראה שהאחרון, כמו תרגום שלונסקי ל"המלט", עבר קודם דרך הרוסית).
ורק לא לטעות: באנגלית לקלאס דווקא קוראים hopscotch וככל הנראה "קלאס" הגיע לעברית מהרוסית או מהפולנית (ומי יודע איך הגיע לשם).
אהבתיאהבתי
בגרמנית הפועל שמשמעו לתפוס טרמפים הוא trampen. לא יודע אם זה המקור למילה טרמפ בעברית, אבל זה בהחלט נשמע לי הגיוני.
אהבתיאהבתי
תיקון: hitch-hike אין פרושו ׳נדודים בחיפזון׳. hitch פרושו ׳לרתום׳, והבטוי מקורו, כמדומני, ברעיון של רתימת עגלה לאחוריו של רכב או סוס של אחר.
אהבתיאהבתי
שכחת את הפנצ'ר! באנגלית (בריטית) אומרים Puncter או משהו כזה, אז במקום לטרוח ולהגיד ש I have a flat tire אני פשוט אומרת "פנצ'ר" ומשתדלת לא לשכוח להגות את הט' ששם…
רק שאני לא בטוחה שאפשר להגיד על ילד שהוא "פנצ'ר"….
אהבתיאהבתי
יפה מאוד
אהבתיאהבתי
צטוט מהמאמר:
"לא נתן דֶם" וגם בגירסה "לא שם דֶם", אביו הרוחני של "לא סופר אותו"
הביטוי המקורי הוא I don’t give a damn, כלומר, אין לי כוונה לבזבז על משהו או מישהו אפילו קללה."
קרבת הצליל קושרת אצלי הבטוי עם: I don't give a dime ..אין לי כוונה לבזבז אפילו אגורה
, "הוא לא שוה אפילו אגורה". בזבוז נקשר הרבה בכסף, אבל לא רק.
שבת של שקט שלום ושלוה,
אהבתיאהבתי
בל נשכח את hook-shot, קליעת וו (או זריקת וו) בכדורסל, וב"עברית" זה הוקשוט, וכיוון שזה נשמע כמו מילה בריבוי נקבה, הוקשות, למה שלא תהיה צורת היחידה? ומכאן "הוקשה" של שנות ה-60: זרקתי הוקשה לסל.
ועוד:
פנס ראשי באוטו נקרא בזמנו באנגלית seal-beam, אשר עבר הסבה לעברית – "סיל-בים". וכיוון שזה נשמע כמו מילה בריבוי, למה שלא תהיה צורת היחיד? ומכאן פנס באוטו היה פעם "סילב" (ל' שוואית, ב' רפויה).
ולהילה: המילה האנגלית היא puncture.
אהבתיאהבתי
עוד מילה היא 'סווצ'ר', כשהמקור באנגלית הוא SWEAT SHIRT -חולצת מיזע. ובכלל, איך הוגים W בעברית?
אהבתיאהבתי
אלי פוקס שיחק בהפועל חיפה באחרית הקריירה שלו, ימי הזוהר שלו היו במכבי ת"א. אני אמנם אוהד הפועל אבל עובדה היא עובדה…
אהבתיאהבתי
זה לא כדור תועה (ולא טועה)?
אהבתיאהבתי
לגבי שנת תרפפו נכתב כך באתר האקדמיה ללשון העברית:
על מקורו של הביטוי "שנת תרפפו" כתבה פרופ' אורה (רודריג) שורצולד, החוקרת בין היתר את הספרדית היהודית, הידועה יותר בשם לָדִינוֹ. לדבריה המילה תָּרַפַּפּוּ שאולה מלשון זו, ופירושה 'סבא של סבא'. הביטוי המקורי הוא "דיל טמפו די מי טאראפאפו" – "מזמן סבא של סבא שלי".
ראו כאן: http://goo.gl/eYIhy5
אחו כהן
אהבתיLiked by 1 person
"הי – רוביק ! – תודה ! – והאנדס-אףּ ! – היה משחק-ילדים שלנו. שלא- החזיק מעמד – כי אף אחד לא-רצה להיות יהודי שנכנע… / רק היום כתבתי, ש- 3 ההברות (בשם אברהם) – הן שילוש – השורש של תהליך : עב/ענן – רעם – ברק. ו- 2 הברות – הן : היש – והאין. / אהבתי את 2 הפירושים לג'ינג'י. אני כתבתי, שחוּלדה-הנביאה, הייתה ג'ינג'ית… שהמיצלול של-שמה מתפך בלעג – לחלוּדה … //" 22.10.14. (C). אלגל.dalia gall elgal.
אהבתיאהבתי
…וכמובן שלל מושגים משובשים בתחום הרכב כמו "אמברקס" שעדיין עמנו ו"וינקרים" ז"ל.
תודה!
אהבתיאהבתי
ועוד בתחום הרכב: "וישרים", "שאסי" ואחד האהובים עלי – "בקלית" שפירושה הפנס האחורי של הרכב (back-light).
אהבתיאהבתי
מה זה הקרתנות הזאת שנפלה עליך.מנדט זה בעברית וזהו.פריק אין בכדורגל.אבל אומרים פריק על אחד דפוק ומוזר.וטרמפ היא גם זונה באנגלית.ופוקס שיחק במכבי ת,א רוב הקרירה ומנדטורי אנחנו אומרים כשמתכוונים למשהו עתיק.ושכחת ביטויים שכהר נעלמו כמו בלם-אבבק
וביטוי שקיים גול-שזה השער .ככלל נהניתי רצח מהכתבה.ביי
אהבתיאהבתי
כל נגר או שיפוצניק חובב מכיר את הג'קסון, הלא הוא מסור ה Jack Saw.
אהבתיאהבתי
ג'קסון זה עיוות של Jigsaw
אהבתיאהבתי
ליהודה: על כל הדוגמאות האחרות חשבתי, אבל בקליט הפילה אותי כי יש (מעין) פלסטיק שנקרא בקליט (bakelite), רק שהוא ממש לא מתאים לשימוש ככיסוי למנורה, כי הוא אטום לחלוטין… שנים תהיתי איך הגיע השיבוש בשם הפלסטיק ובזכותך גיליתי שהמקור אחר. תודה!
בקליט בויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98
אהבתיאהבתי
התפלק, כך נדמה לי, עבר עוד שלב באבולוציה, שרוזנטל לא מזכיר: הוא בא מהמילה "פליק", שהיא סטירה, בד"כ מהורה, או ממבוגר, לילד, זכר לתקופה פחות "פוליטקלי קורקט" (עוד שאילה אנגלו סקסית). ואכן יתכן שפליק בא מאותה מכה בביליארד.
אהבתיאהבתי
כל מונחי הרכב כמו הנד ברקס, קלאצ' וכד' – למה אין התיחסות??
אהבתיאהבתי
כושי – לא מארץ קוש התנ"כית וההיסטורית? (סודאן\אתיופיה של היום)
נווד – לא מאיזור נוביה, בו חיו הנובים. (סודאן, דרומית למצריים) Nubia , Nubian
אהבתיאהבתי
I’m really enjoying the theme design of your site.
אהבתיאהבתי