רוביק רוזנטל / הכרבולת שהתכרבלה והכתם הכתום
ספטמבר 4, 2014 על-ידי ravmilimteam
באחד הטורים הקודמים עסקנו במילים הנראות קרובות, אך בדרך כלל הקירבה הזו מקרית. הנטייה שלנו היא למצוא קשר בין מילים כשהשורש שלהן זהה. לפעמים הקשר הזה אכן אינו מקרי, אבל כדי למצוא את הקשר מתבקש שחזור היסטורי. לפעמים פשוט אין קשר, ושני השורשים הזהים שנולדו בנטיות שונות נפגשו היכן שהוא, במקרה. ולפעמים החוקרים חלוקים. אולי כן. אולי לא. מסע קצר בקרב כמה שורשים זהים, בין הכן, הלא והאולי.
כתם כתום הכתים את חולצתו. לא, אין קשר בין הצבע הכתום לכתם שעל החולצה. הכתם הראשון מופיע בשפות שמיות רבות. באכדית כָּתָמוּ פירושו לכסות, בארמית כִּתְמָא הוא כתם דם. הכתם השני הוא צבע הזהב, כתם הפז על ראש האהוב משיר השירים, ומקורו כנראה באכדית, שם קוּתימוּ הוא צורף זהב, בעקבות קוּדים, צורף הזהב השומרי.
נסענו על כביש חוצה שומרון לפגוש כובש מלפפונים בשטחים הכבושים. כולם אותו שורש, ואותו רעיון: לחץ ודריסה. כובשים מדינה או אזור באמצעות לחץ ודריסה צבאית, והמכבש לוחץ ודורס את הזפת וכך נוצר הכביש. כבר בתלמוד כבשו ירקות על ידי כך שדחסו אותם לתוך כלי סגור מלא בנוזלים.
גזמת את כל הענפים של העץ, לא הגזמת? לכאורה, מה הקשר. אבל יש השערה, המופיעה גם במילון האטימולוגי של ארנסט קליין, לפיה ההגזמה נולדה כהרחבה לגזימה. מי שמגזים אומר דברים חדים וחותכים. אולי.
אין דבר וחצי דבר בדיבורים על מגיפת דֶּבֶר במדבר סהרה. אותו שורש, ואין קשר. מגיפת הדֶבֶר קשורה בשורש שמי עתיק שפירושו מוות. דיבור הוא שורש שמי רב לשוני, וממנו התגלגל דָּבָר, העניין שמדברים עליו. "מִדְבָּר" ו"דביר" קשורים במרעה, בהליכה אחרי הרועה.
עובדת הסיעוד לקחה חופש והלכה למסעדה לסעוד את לבה. יש ויש קשר, והוא הולך לימי התנ"ך הרחוקים. מי שסעד את לבו, חיזק את עצמו באמצעות מזון. לסעוד פירושו לחזק, אבל בעקבות המקרא הוא נקשר למזון, ומכאן המסעדה של בן יהודה ושירותי ההסעדה, הלא הם הקייטרינג. גם עובד הסיעוד הוא מקצוע מודרני, אבל הרעיון אותו רעיון: הוא בא לעזור ולחזק, וכמוהו משרד הסעד עליו השלום, והסעד המשפטי החי והבועט.
מנהל המוזיאון פסל את הפסל והשליך אותו לפסולת. אולי. בשפות שמיות שונות לפַסל פירושו לחתוך ולעצב באבן, ליצור פסלים. באותן שפות ובאחרות לפסול פירושו לזרוק מה שאינו רצוי. חלק מהחוקרים סבורים שהפסולת התגלגלה מכך שהפַּסָּל מסיר חומר מיותר מן האבן. לא הכול מסכימים.
בפסק דין חלוט לחלוטין החליט השופט על חילוט רכוש הנתבעים, והלך לחלוט ביצה. אין קשר, ולא בין שני שורשים אלא בין שלושה. חלט א' התגלגל מהתנ"ך ופירושו גמר, לא השאיר קצוות ומכאן פסק הדין החלוט, ההחלטה ו'לחלוטין'. חילוט פירושו הפקעת רכוש והוא קשור לחילוץ. ביצה חלוטה קשורה רק להרתחת מים לצורך בישול ביצים או הכנת תה של מנחה.
הטבח הגיש תקרובת ללוחמים הרעבים, אך כשהחל הקרב היו קורבנות רבים, ממש טֶבַח. שני שורשים, טב"ח וקר"ב, והקשר בין הופעותיהם לא מקרי. בקרָב מתקרבים החילות זה לזה, פנים אל פנים, התקרובת היא המזון שאותו מקרבים לנוכחים, והקורבן הוא העגל והשה שקירבו אל המזבח. הטַבָּח במטבח חותך בבשר החי וטובח בתרנגולות חפות מפשע, תשאלו את גארי יורפסקי.
מפקירים את ילדי ישראל בידי אפיקורוס שהתפקר. האומנם הכול הפקר?! השורש התלמודי פק"ר קשור גם לדבר מה שנזנח ואין לו בעלים, וגם לאדם שהתפקר, כלומר, נהיה אפיקורוס. אז מה היה קודם? יש אומרים שפק"ר של המתפקר הוא שיכול של השורק פר"ק, הנאמר על מי שפורק עול מצוות ואמונה. יש טוענים שהמקור יווני: אפיקורי, אדם הכופר במוסכמות, בעקבות שמו של הפילוסוף היווני אפיקורוס.
האיש הרהוט הזה יכול למכור לך רהיטים שבחיים לא חלמת לקנות. נחמד האיש, וצפוי לו עתיד פוליטי מזהיר, אבל אין קשר. איש רהוט המדבר ברהיטות הוא איש זורם, ומכאן רהט, שוקת שבה זורמים המים. יש כנראה קשר בין רהט לבין רץ, שהרי ט' וצ' אוהבות להתחלף ביניהן. ומה הקשר לריהוט בבית? או כפי שנכתב באחת המודעות: "מצאתי דירה רהוטה"? הרהיט המקראי הוא קורה המחזיקה את הגג בקטע השיר הנאה “רהיטינו ברותים", וממנה גזר אליעזר בן יהודה את הפועל לרהט.
התכרבלתי בכורסתי ובחיקי תרנגולת יפת כרבולת. לכאורה, מה הקשר. למעשה, יש קשר, אבל הוא מפותל. בתלמוד נאמר שמי שרוצה לסרס תרנגול צריך לקחת ממנו את כרבולתו, והוא "יסתרס מאליו". בשפות שמיות שונות מילים קרובות לכרבולת פירושן מגבעת או ברדס, כגון באכדית: כַּרְבָּלָתוּ. הכרבולת היא על כן המגבעת של התרנגול. ומי התכרבל? דוד המלך, שעליו מסופר בספר דברי הימים שהוא "מכורבל במעיל בוּץ". בספר דניאל מופיעה המילה הארמית כרבלא, ופירושה מעיל. ומה עושים במעיל? מתכרבלים היטב היטב, בעיקר בחורף.
מוכר העתיקות העתיק את השידה העתיקה ממקומה ושם במקומה העתק שממש לא דומה למקור. קשור? לא קשור? אולי. המילה עתיק מופיעה במשמעות ישן-נושן בתנ"ך. החוקרים קושרים אותה למשמעות הבסיסית של השורש עת"ק, כלומר, עתיק הוא מה שהועבר או הועתק מזמננו אל העבר הרחוק. ולא, אין קשר למילה האנגלית-צרפתית שמקורה לטיני, antique .
פורסם ברוביק רוזנטל | 22 תגובות
מה פירוש אין קשר למלה Antique? הרי הנו"ן נפלה שם ולכן נמלה מנוקדת בפת"ח בעי"ן. וזה לא חדש שהלטינית שאלה כמה וכמה מילים שמיות בעיקר דרך יוונית: למשל, מכונה השורש שמי כ.ו.ן
אהבתיאהבתי
איתי שלום
יש אכן מילים שמיות שהגיעו ללטינית ויוונית ומשם לשפות אירופה, כמו קנה, גמל ואחרות, אך לא במקרים שציינת.
antique הוא צירוף של ante (לפני) בתוספת סיומת QUE המציינת במקרה זה תואר. המילה המקראית-שמית עתיק היא מתקופה שבה לא היתה השפעה יוונית על השמית או להיפך ובכל מקרה אין קשר בין שתי המילים.
המילה המקראית מכונה היא אכן משורש כו"ן. בתקופת ההשכלה עמדו כותבי העברית על הדמיון שלה למילים ביוונית-לטינית הקשורות לעולם המיכון (באנגלית: machine), והעניקו למילה מכונה את משמעותה היום. למילה היוונית אין כמובן כל קשר למכונה המקראית, החיבור הוא מאוחר וברובד המשמעות.
אהבתיאהבתי
דביר הוא הרי קודש הקודשים. איך הוא קשור לשורש דבר?
אהבתיאהבתי
הקשר הוא עקיף. השורש דב"ר כאן פירושו בשפות שמיות שונות "מה שנמצא מאחור". מכאן התגלגל אל המקום שאליו מוליכים את הבקר, ומכאן "מדבר"; והמקום הנסתר, שהוא קודש הקודשים, דביר. מילה קרובה בשורש זה בערבית פירושה "החלק האחורי". מילים קרובות בהקשר הדתי בשורש זה אפשר למצוא באמהרית וכמילה שאולה במצרית עתיקה. בכל מקרה אציין שהדיון בשורש זה אינו החלטי ויש דעות נוספות.
אהבתיאהבתי
מרתק! תמיד שאלתי את עצמי מדוע כיסויי הראש קשורים לכרבול, סיבוך ועיטוף, כמו מצנפת, כליל וכד'. תמהני אם יש קשר למצנפת העתיקה כמו של העות'מאנים שהיו כורכים אותה סביב הראש.
אהבתיאהבתי
הי,
רוביק, זה מרתק! היכן אפשר לקרוא על אטימולוגיות כאלה?
אהבתיאהבתי
מה לגבי שידה, שדים ושדות ?
אהבתיאהבתי
כרגיל כתבה מרתקת, ואני תמיד לומד פה משהו חדש.
אשמח אם תוכל להסביר מה הקשר בין כרבולת ל-התכרבל. מדוע נכתב שדוד התכרבל במעיל?לא כל כך מובן..
בנוסף, מהו הקשר בין קינוח לפעולה ״לקנח את האף״? (איך ששמעתי בחו״ל פעם אחת בקרבת ישראלים- Deseret your nose)
אהבתיאהבתי
"חלק מהחוקרים סבורים…" האם יותר נכון הוא "חלק מהחוקרים סבור…"? כי הרי "חלק" הוא בלשון יחיד
אהבתיאהבתי
1. לגבי הסעיף האחרון ("מוכר העתיקות.." וכו'): איך, אם בכלל, קשור לשורש זה "הון עתק"? 2. מה המשותף לשורש "גשמ" במילים: הגשמה, גשם, מגושם, גשמיות (ואולי מלים נוספות?)
אהבתיאהבתי
האם לעיר כרבלא שבעיראק יש קשר לענייננו? (בערבית כותבים המזה בסוף המילה)
אהבתיאהבתי
האם תוכל להצביע על הקשר בין אוריין ואורייתא אל תורה ואל אוריינות? האם המילה אורייתא היא בעצם 'הורייתא' ומבוססת על שם הפעולה מבניין הפעיל (בארמית הפעל) ובארמית בבלית הכתיב הוא ב-א' תחילית?
אהבתיאהבתי
לא תגובה אלא שאלה. מתי חודש בעברית המילה מחשב? חשוב לי מאוד מאוד לדעת לצורך פענוח זמנו של צילום שיש בו שלט עם המילה מחשב.
אהבתיאהבתי
איזו בושה! התכוונתי מתי חודשה בעברית וגומר
אהבתיאהבתי
למה לי פוליטיקה עכשיו?
רב מילים, למה אתם שותקים לנוכח הפוליטיזציה השקטה שעוברת על התכנים פה? "השטחים הכבושים"?
אהבתיאהבתי
היה רצוי לכתוב "השטחים המשוחררים " . מהשורש שחר (אחיו התאום של שלם אל השקיעה).
האם עם השחרור זרחה השמש השמש? האם "הילדים שמחו על "התחריר" ?
אהבתיאהבתי
מה? מה פתאם? הלא ידעת כי המתביֵש לכבֹש – הוא בסוף יִכָּבֵש על-ידי אחרים?
דואד העברי.
אהבתיאהבתי
בלשון חז"ל : "דבר" [[ד' בפתח, ב' דגושה בקמץ] פירושו מנהיג:
"דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור".
אהבתיאהבתי
מרתק ומעניין, תודה.
לדעתי – גוזמה, הגזמה וגיזום – כולם עוסקים בדברים עודפים. הגיזום מסיר את העודפים של השיח שהגזים בגודלו. המספר הגזים בתיאוריו, ודבריו היו גוזמאות מוגזמות.
אהבתיאהבתי
מרתק ומעניין.
רק שיש עוד משפחות מילים רבות שהיה ראוי להתייחס אליהם, כמו:
"לבני־התשחורת, בשחר חייהם, יש שיער שחור משחור." (הע': במילון אבן־שושן מצויין כי המילה שְחור פירושה פחם)
"כדי לנקות את הפה שהורק, הוא הורק והורק חליפות." (פירושי הורק: א' נעשה ירוק, ב' נמלא רוק, ג' נעשה ריק)
"השוחט החליף את חליפתו תמורת חלף."
אהבתיאהבתי
מה הקשר בין המילים בוקר, ביקור, ביקורת ובקר?
אהבתיאהבתי
איך נקרא המונח "נקי, ניקיון, לנקות" בלטינית? תודה
אהבתיאהבתי