מעט מילים בעברית נדדו לשפות העולם. חלקן מילים עבריות שהפכו לחלק מן היידיש, כמו כושר, גנב ודווקא. הקבוצה המשמעותית והוותיקה יותר היא מילים שנדדו לשפות העולם באמצעות ספר הספרים, התנ"ך. לא, העברית איננה השפה העתיקה בעולם, ולא, היא איננה אם כל השפות, אבל את התנ"ך אף אחד לא ייקח ממנה.
המילים שנדדו באמצעות התנ"ך הן רובן ככולן מילים מן הליבה התיאולוגית: הללויה, אמן, הושענא, תוהו ובוהו ואחרות, ומעל כולן המילה המובילה, ללא מתחרות: שבת. המילה שבת מופיעה במקרא 111 פעם, אבל לא בסיפור בריאת העולם. שבת מופיעה לראשונה בספר שמות טו, ובהמשך, בעשרת הדיברות, בצירוף "יום השבת". בפרק ב' בבראשית קרויה השבת "היום השביעי". על פי כמה מחוקרי היהדות, העובדה שהיא קיבלה מאוחר יותר שם שאינו מספר סידורי כמו יתר ימי השבוע מעידה על קדושתה. השורש הוא, כמובן, שב"ת, כנרמז מסיפור הבריאה.
התופעה יוצאת הדופן היא ששבת נדדה כבר בעת העתיקה לשפות שמיות אחרות. בדרך כלל התהליך הפוך: מילה עברית מצביעה על מילה שמית קדומה יותר, ארמית, אכדית או אוגרתית. שבת, כפי שמספר לנו האטימולוג ארנסט קליין, היא מילה עברית שהושאלה לארמית: שַבְּתָא, לאכדית: שַבַּתוּ או סַפַּתוּ, למצרית: סמדת ולערבית: אֶלְסַבְּת. באכדית ובמצרית פירוש המילה הוא "היום ה-15 בכל חודש".
מכאן נדדה השבת לעוד ועוד שפות על הגלובוס, ובכולן העבירה משמעות דומה: יום קבוע שבו חדלים מעבודה. היוונית אימצה אותה ראשונה: סַבָּתוֹן, הלטינית קראה ליום הקדוש סַבָּתוּם, ומכאן הדרך לשפות אירופה סלולה. סַבָּתוֹ באיטלקית, דִיסַפְּטֶה בקטלנית עתיקה, סַבָּדוֹ בספרדית ובפורטוגזית, סַמְבָּטוּם ברומנית, סוֹבּוֹטָא בסלאבית עתיקה, סוֹמבּאט בהונגרית, סָאמְדִי בצרפתית, זָאמְסְטאג בגרמנית ועוד ועוד. Sabbath האנגלית מוגדרת במילון אוקספורד כיום קדוש של מנוחה אצל היהודים, שנשמר מיום שישי בערב ועד מוצאי שבת, ואצל רוב הנוצרים – ביום ראשון. הסַבָּטָאריָאנים הם בני קבוצות נוצריות השומרות על השבת בדבקות כיום מנוחה קדוש. הביטוי האהוב על אקדמאים ברחבי העולם הוא סַבָּטִיקָל, שנת השבתון.
המילה שבת הפכה לחלק בלתי נפרד מן היהודים והיהדות. כך קראו היוונים בעת העתיקה לבית הכנסת סַבָּתֵיאוֹן, כי שם התכנסו היהודים כל שבת, וממנו התגלגל שמו של הנהר האגדי סמבטיון, שאינו מחלל את השבת. הסוֹבּוֹטניקים היו בני כת נוצרית-סלאבית ששמרה על השבת, וחלקה התגייר. הביטוי בראשי תיבות שה"י פה"י פירושו תירוצי קש. הוא נזכר במסכת מגילה, שם מספרים הגויים ימ"ש שבכל פעם שיהודי אינו עובד הוא מסביר להם "שבת היום, פסח היום". שלונסקי יצר מראשי התיבות האלה את הפעלים "שוהה ופוהה", כלומר, מתבטל. הביטוי מזכיר את הפתגם הצבאי על הרגלי החיילים הדתיים לעצור לתפילות באמצע מסע אלונקות: "קצת קשה אז דתיים".
סיפור מורכב מעט הוא שמו התלמודי של אחד מכוכבי הלכת, שבתאי. שבתַי מופיע כבר במקרא, בספרי עזרא ונחמיה, כשמו של אחד מראשי הלויים. אל החקלאות הרומי סאטורנוס נתן את שמו גם לכוכב סאטורן, וגם ליום בשבוע: diessaturni, שהתגלגל באנגלית ל-Saturday. בעקבות הלטינית קשרו חכמי התלמוד את היום בשבוע (שבת) לכוכב (שבתאי), בלי תיווך האל המיתולוגי. שמו הקדום האשורי של שבתאי הוא כַּיָוֻנ. השם הזה נשמר בערבית והוא נקרא בשפה זו כיואן. לשם הכוכב הזה עקבות בתנ"ך: "וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם"(עמוס ה 26). אבן עזרא מסביר: "ומלת כיון ידועה בלשון ישמעאל גם כי הוא כיוא"ן, והיא שבתי, כי עשו לו צלם". הקשר בין שבתאי לבין יום השבת מפורט בכמה וכמה מדרשים תלמודיים. המקובל מן המאה העשירית שבתי דונולו כותב: "שבתאי, על אשר הוא קר ויבש למאוד, נתמנה על המיתה ועל העינוי, ונתמנה על יום השבת שאין בו כל מלאכה".
כמה וכמה שבתות זכו לשמות מיוחדים, בדרך כלל על פי פרשת השבוע שנקראה בהן. 'שבת בראשית' היא השבת הראשונה אחרי שמחת תורה. 'שבת הגדול' היא השבת שלפני חג הפסח. 'שבת זכור' היא השבת שלפני פורים, 'שבת נחמו' היא השבת שלפני תשעה באב ו'שבת שובה' – לפני יום הכיפורים. ב'שבת שירה' שבין עשרה לשבעה עשר בשבט קוראים את שירת הים. 'שבת חתן' היא השבת הסמוכה לחתונה, שבה החתן עולה לתורה. בימי הביניים זו היתה השבת שלפני החתונה, ואילו אצל הספרדים החתן עולה לתורה בשבת שאחרי החתונה. היום מקובל גם בקרב אשכנזים לכנות את השבת שאחרי קיום החופה כ'שבת חתן', והשבת שלפניה 'שבת כלה', בגירסה הדתית למסיבת רווקות. 'שבת כלה' היא גם השבת שלפני חג השבועות, שהרי עם ישראל קיבל אז את הכלה הנצחית, התורה.
היום מככבת השבת בביטויים המספרים על ההווי המיוחד של קבוצות ותחומי חיים. כאשר חרדי בא לבקר חבר חולה בשבת הוא מברך "שבת היא מלזעוק", על פי מסכת שבת בתלמוד. כשחרדי שואל חבר "תעשה מזה שבת?" הוא מתכוון לשאול אם יש בעניין שבו הוא עוסק פרנסה של ממש. אצל הקיבוצניקים שבת היתה יום חול שבו אין עובדים, בתמורה לתורנות מטבח או רפת בשבת. בצבא שבת היא היום הקדוש שבו אמורים לצאת לחופשה. 'שבת מטכ"לית' היא שבת שעל פי חוקי הצבא אין אפשרות לבטל אותה, ו'פין שבת', אותו חלק מתעתע של הרובה הנוטה ללכת לאיבוד, גורר אחריו ריתוק לשבת. ומה אומר המפקד לחייל שסרח עם היציאה לחופשה? לכל שבת יש מוצאי שבת.
ממתי מברכים 'שַבָּת שלום'? המקור הוא בתלמוד: "ורחמיו מרובין, ושבתו בשלום". על פי מילון גור הברכה מופיעה בספר של"ה (שני לוחות הברית) מאת ישעיה הלוי הורוויץ, שיצא בירושלים בשנת 1623. הברכה המוארכת 'שַבָּת שלום ומבורך' מופיעה לראשונה בספר "חמדת ימים", שיצא באיזמיר בשנת 1737. הנוסח עורר מחלוקת בלשנית, מאחר ששבת נחשבת מילה בנקבה. על פי חלק מהבלשנים הצירוף תקין, שכן במקורות השבת מקבלת לעיתים צורת זכר, כמו בפסוק הידוע מישעיהו 'שומר שבת מֵחללו'. אנחנו בעד שבת דו-מינית, יש מספיק ממנה לכולם.
ומה בין כיואן (הערבי) לכירון היווני? תמהני!
אהבתיאהבתי
בעניין "שבת היא מלזעוק": מעברי הדתי אני זוכרת שזה לקוח מתפילת "מי שבירך" לחולה שאומרים בבית הכנסת. ומכאן תשובתי הדתל"שית לגערה "שאבעס": שבת היא מלזעוק!
אהבתיאהבתי
"שבת חזון" היא השבת שלפני תשעה באב – לפי ההפטרה "חזון ישעיהו …", לשבת שאחרי קוראים "שבת נחמו", – לפי ההפטרה "נחמו נחמו עמי…."
אהבתיאהבתי
תענוג לקריאה. נהניתי מאוד!
אהבתיאהבתי
שבת נחמו היא השבת שאחרי תשעה באב, שבה קוראים את הראשונה משבע הפטרות הנחמה המתחילה במילים "נחמו נחמו עמי…"(ישעיהו מ). השבת שלפני תשעה באב נקראת שבת חזון, גם היא על שם הפטרתה המתחילה במילים "חזון ישעיהו בן אמוץ…" (ישעיה א).
אהבתיאהבתי
נתמנה על המיתה ועל העינוי – מעניין לשים לב ששבת מנוקדת בניקוד של בעלי מלאכה. אחד ההסברים טוען שהיה אליל קדום בשם שבתאי או שבת או סאטורן ובמעבר לעברית שונה גם תפקידו. באותו הקשר מעניין לשים לב למעבר מהאלילה עשתרת לאסתר, וממרדוך למורדכי.
אהבתיאהבתי
סובוטא היא לא רק בסלבית עתיקה – גם בפולנית של ימינו
אהבתיאהבתי
shanbeh בפרסית
כאילו לומר שהדגש בשבת אינו תבניתי, אלא משלים נ
shanbat
אהבתיאהבתי
מרתק!
תודה
אהבתיאהבתי
עד כמה שידוע למי שלמד מדעי היהדות ומיקרא,המילה שבת הגיעה לעברית מהאכדית ולא להפך.גם המנהג לא לעבוד ביום הזה הגיע מן ה"שכנים" וגוייר כהלכה.זה לא ממעיט מחשיבותה שכן הפרשנות שניתנה לה כחוק שנועד בין השאר לטובת העבד ושאר החלשים ,כולל בהמות הבית,בזה גדולתה של השבת.
אהבתיאהבתי
ס
סובוטה היא גם מילה ברוסית של ימינו ומן הסתם (לא בדקתי) בלפחות הצי תריסר שפות סלביות נוספות
יששכר
אהבתיאהבתי
אל תערבב.שבת חתן זה שבת חתן לפני החתונה ואל תמציאו דברים.אצלנו האשכנזים כמובן,חוץ מזה הכל יפה
אהבתיאהבתי
בסלנג רוסי шабаш (shabash) במלרע הוא סיום עבודה, הפסקה בפעילות. בדרך כלל משתמשים במלה בסלנג של עובדי כפיים, צועקים шабаш! כדי לבשר על הפסקת עבודה-חלס! גמרנו!. מעניין אם המקור הוא שב"ת או שב"ש? וшабаш במלעיר היא חגיגת מכשפות שמתקיימת בשבת. מכאן אנו רואים את יחסה של נצרות לשבת היהודית.
אהבתיאהבתי
אמנם אי אפשר להתחרות עם השבת, אבל אם מדברים על נדידת עברית לשפות אחרות, שמות עבריים מולכים בכיפה !
אהבתיאהבתי
על מה אתם מידברים איתי עכשיו
מאהבה לובה שבטייב
אהבתיאהבתי
גם בירמיהו מד (וגם בפרק ז) מוזכרים כוונים בהקשר דתי-אסטרונומי: וְכִי-אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים; הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ, עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה, וְהַסֵּךְ לָהּ, נְסָכִים, המובן אינו וודאי אבל יתכן שיש קשר לשבתאי-כאיון
אהבתיאהבתי
אביגדור
הגיית המלה "שבת" כשבאס ביידיש ו- SABBATH בלועזית, אפשר שהיא מאשרת את התיאוריה שאת האות "ת" הלא דגושה יש להגות כ- TH כמו THINK, כפי שנהוג היה, למשל, בקרב יהודי בבל ויהודי תימן.
אהבתיאהבתי
ויש כמובן witches' Shabbath, הלוא הם החגים הפגאניים (ימי השוויון, ימי המפנה ועוד כמה). מעניין שמלה שמקורה בדת היהודית התגלגלה לחגים הפגאניים האירופיים, לא?
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : תודה – רוביק ! – על השבת. לפי המיצלול באידיש, "שבס", מוביל אל השביס – כיסוי ראש של הנשים. שרומז, שאולי בתחילה, זה היה מועד רק של הנשים… כמו עוד הרבה דברים אחרים. //" 17.6.14. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
שכחת להזכיר את כל השבתות שלפני הפסח- שקלים, החודש, פרה. וכן את השבת שלפני יום הכיפורים- שבת שובה.
אהבתיאהבתי
דווקא שבת שובה מוזכרת
אהבתיאהבתי
כפי הנראה, וכפי שרש"י אוהב לומר, "שומר שבת מֵחללו" הוא "מקרא מסורס", וכוונת הפסוק, כנראה, "שומר יום השבת מֵחללו", כלומר שומר את יום השבת מלחלל אותו. וכך גם נראה בתורה, "זכור את יום השבת לקדשו", "שמור את יום השבת לקדשו".
אהבתיאהבתי
נישט שבעס גרט.
אהבתיאהבתי
מצאתי את הביטוי של חזאי מזג האוויר – שמש שקרנית – משמעו שמש ביום בהיר וקר – הצעה להשריש ביטוי – שקרירה או שקרירית – מה דעתך?
אהבתיאהבתי
רובי שלום – הצעה לביטוי חדש – חזאי מזג האוויר מדברים על שמש שקרנית – לא יפה לכנותה כך – כוונתם לשמש ביום חורפי בהיר וקר. מה דעתך על בטוי שמש שקרירה או שקרירית?
אהבתיאהבתי
צר לי אך העברית היא שפה אלוקית בה נברא העולם ובה נכתבה התורה שהיא מילה במילה מאת הבורא. לכן אין ספק שהיא אם השפות והיא השפה שהייתה שגורה בפי אדם הראשון .במגדל בבל התפזרו האומות בעולם והשפות השונות התפרדו מן השפה העברית ונוסדו כל אחת בריחוק מקום מהשנייה עד שהשתנו ונותרו בהם מילים בודדות דומות כמו שבת ועוד.
מאת מורה דתית לשפה העברית
אהבתיאהבתי
שבוע טוב,
מה שלומך?
אולי נכין מזה פתיחה יפה לנושא השבת?
מאמר מקסים
אהבתיאהבתי