באחת הרשימות הקודמות ירדו אלינו זוגות זוגות של מילים נרדפות, והתברר שהן תאומות לא ממש זהות. בתיבת נוח הפעם זוגות מסוג אחר: מילים זהות, או שיש להן שורש זהה או קרוב, אבל הקשר ביניהן מקרי. מאחר שאנחנו אוהבים למצוא סדר בחיים, בעולם ובעיקר בשפה, אנחנו נוטים לחשוב שהקשר אינו מקרי. דרך המחשבה הזו קרויה אטימולוגיה עממית, וזו אינה מילת גנאי. גם בלשנים נופלים לעתים קרובות בקישורים מהסוג הזה, ויש גם תחום אפור של מקרים מסופקים.
מה הקשר בין חוליה בשרשרת לאותה חוליה מפורסמת באמרה "אין הבור מתמלא מחולייתו"? שתיהן תלמודיות, אבל אין ביניהן קשר. החוליה האחת היא טבעת בשלשלת, ומכאן התגלגלה לאנטומיה, למכאניקה, למתמטיקה ועוד. בצבא היא קבוצה קטנה למשימות מיוחדות, חלק משרשרת הלחימה, ומכאן התפקיד הידוע 'סגן מפקד חצי חוליה', שהוא חייל המפקד על עצמו. החוליה שבאמרה היא אבן המונחת על פי בור המים, ולפי השקפה אחרת ערימת החול שנחפר כדי ליצור את הבור.
מה הקשר בין פיק ברכיים לבין פיקת הברך? את השאלה הזו שאל אותי, איך לא, רופא אורתופד, ולא נראהשיש קשר. 'פיק ברכיים' הוא צירוף מקראי והוא נגזר מן השורש השמי פו"ק, שפירושו התנודד או נכשל, ומכאן גם 'להתפוקק'. 'פיקה' הגיעה אלינו מהתלמוד ופירושה בליטה, ומכאן 'פיקת הגרוגרת' מן התלמוד, ו'פיקת הברך' של העברית החדשה, וייתכן שיש קשר בינה לבין פקק ואפילו פקעת. 'פיקה', במלעיל, היא מטען הנפץ בתחמושת הרובה.
האם יתכן ששורשה ומוצאה של המילה גולה היא משמו של תגלת פלאסר, השליט הזר הראשון בארץ שהוציא חלק מבני עמנו לגלות? התשובה שלילית, אבל הפציינט מעניין.גל"ה הוא שורש שמי המצוי בשפות רבות, וקשור גם להופעה ולגילוי, וגם לגָלוּת: מי שגולה מופיע במקום מסוים או בארץ אחרת. אמנם השפה האשורית היא שפת שמית, אבל הקשר למלך האכזר בהחלט מקרי.
האם 'בית-שחי' אינו אלא 'בית סחי', על שם הריח הרע העולה מהאזור ההוא?לא, ממש לא. 'שחי' היא מילה תלמודית המושפעת מארמית-סורית. 'סחי' היא מילה מקראית הקשורה לגריפה וניקוי.
מה הקשר בין 'סכין' לבין 'מסוכן' או 'סכנה'? נראה ממש קרוב, אבל הקירבה מקרית. 'סכנה', מהשורש סכ"ן, קשורה לשורשים קרובים בשפות שמיות במשמעות דומה, והיא מתייחסת למגוון מצבים ולאו דווקא לדקירת סכין. 'סכין' היא מילה תלמודית ללא שורש, והיא מקבילה למילה המקראית שׂכין, המופיעה שם פעם אחת, בספר משלי:"ושמת שׂכין בלועך, אם בעל נפש אתה". ככל הנראה יש קשר בין סכין לבין השורש שכ"ך הקשור לשיפוד, למילה סיכה, ואולי גם לסיחים, שיפודי יום העצמאות.
מה הקשר בין פג שנולד קודם זמנו, לבין 'פג' בביטוי 'פג תוקף'? נראה הגיוני, אבלעל פי השוואה לשפות מקבילות אין קשר. 'פג' כשם עצם הוא פרי בוסר, בעיקר תאנה, גם בערבית ובארמית. 'פג' כפועל קשור לפועל הערבי פאג', שגם לו עניין בהתפוגגות, ושם הוא נקשר למזג אוויר ההולך ומתקרר.
ומה הקשר בין 'מחיר' ל'מכירה'? ברור שיש קשר, אומר האטימולוג העממי. ברור שאין קשר, אומר האטימולוג המקצועי.שני השורשים קיימים כבר בתנ"ך, אבל לכל אחת מן המילים מקור שמי נפרד. 'מחיר' מקורה באכדית, וממנה נגזרה גם המילה מוהר. גם ל'מכירה' ו'מכר' מקבילה באכדית: מַקַרוּ, שפירושה רכוש.
ומה הקשר בין שתיקה לבין שקט? כפי שנכתב באחת הרשימות הקודמות, המלומדים חלוקים. חלק מהחוקרים סבורים שמדובר בשורשים קרובים שיש ביניהם שיכול עיצורים. אחרים סבורים שהשורש שק"ט קרוב אל שק"ע, וזאת על פי הערבית והאכדית. המחלוקת מתייחסת גם לביטוי 'שוקט אל שמריו' שמקורו בספר ירמיה. כמה פרשני מקרא מסבירים שהיין 'נח על שמריו', ואחרים שהיין 'שוקע אל שמריו'. וזו ההזדמנות להתוודע למילה האהובה על מקצועני האטימולוגיה (בעברית גיזרון), שאיננה מדע מדויק, בלשון המעטה: probably, ובעברית: ככל הנראה, סביר ש… אבל מה, לא בטוח.
מה הקשר בין 'תמלוגים' ל'תגמולים'? ברור שיש קשר. זה ממש אותו דבר. אז זהו, שלא. יש בהחלט קירבת משמעות בין השתיים. שתי המילים מציינות דרכים שונות של הנאה מהשקעה או מנכס, אבל המקור הלשוני שונה. 'תגמול' היא מילה מקראית שמשמעותה שכר על מעשה. 'תגמולים' בעברית החדשה הם סכומי כסף המגיעים לאדם תמורת סכומים שהשקיע בעבר. השורש ידוע לכל: גמ"ל, נתן דבר מה בתמורה, ומכאן גם גמילות החסדים. 'תמלוגים' קשורה למילה התלמודית 'מלוג', שפירושה הזכות להשתמש ברווחים מקרן או מנכס, אך לא מהנכס עצמו. 'נכסי מלוג' מופיעים לצד 'נכסי צאן ברזל' בחוקי הנדוניה. מאלה נולדו לנו היום התמלוגים. גבוהים או נמוכים, זה כבר תלוי בחוזה, ובמחיר המכירה.
ולסיום, מה הקשר בין ציפור השיר בולבול, לבין הבולבול שבין רגלי הגבר? השם העברי לציפור השיר נקבע בעקבות שמה הערבי של הציפור, בִּלְבֵּל. איך נולד הבולבול הגברי (או הבולבולים, שהם על פי מילון בן-יהודה-בן-אמוץ אשכים)? אולי בהשפעת 'פושפוש', כינוי לאיבר האשה, שהתפתח מהצורה האנגלית pussy. מי שקשר בין השניים הוא חנוך לוין, בשירו על ציפור המכנסיים הקטנה:"ציפור מכנסי השבת שלי, ציפור תחתוני המתוחים, זמיר מנגינת הלילות שלי, דרור חלומותי הנשכחים".
מעניין ומאלף תודה על העדכונים השוטפים.כל הכבוד
אהבתיאהבתי
רוביק ראשית הודה על הבלוג המחכים. שנית אקשה דבר מה שצץ במוחי זה מכבר ולא נענה.-בלשון העברי מצינו חלוקת לשונות זכריים ונקביים,מה שלא מצינו בשאר לשונות(ככל הידוע לי) כך שלא ברור לי החלוקה הנ"ל ביחס לדומם.אשמח אם מי מהקוראים יוכל לענות על כך.
אהבתיאהבתי
מה הקשר בין מדיח כלים למדיח לדבר עבירה?
אהבתיLiked by 1 person
זה נשמע לי די רדוד הפעם .יש אנשים שיודעים אכדית עתיקה ודברים כאלה אז צריך להיעץ איתם
אהבתיאהבתי
רוביק שלום, האם יש קשר בין המילה ססמה לבין הסומסום-היפתח של עלי באבא (באנגלית Sesame)? או שזה מקרה משעשע?
אהבתיאהבתי
1. מה זה שחי בארמית סורית?
2. האם זה קשור לשרש הריבועי של הפועל השתחוה? ומה יחסו לשרש שוח (שח= התכופף)?
אהבתיאהבתי
תודה על המאמרים המאלפים. לידיעתך ולידיעת הקוראים חולית הבור בנויה כטבעת אבן. ולכן, דומה להבנתי לחולייה בשרשרת. מצ"ב קישור עם תמונה. http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%95
אהבתיאהבתי
סכין ביד קטנה, סכנה!
;^)
אהבתיאהבתי
וכן הצמד פתע פתאום.
ויש עוד דוגמות רבות. לרוב, הקישורים הינם אטימולוגיה עממית מסוג ז'אנר המדרש .
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : ראשית – תודה לרוביק על ההתמדה ! – 1. "פיקה", היא החור שבתחתית-התרמיל אחרי הירי – ולא התחמושת שבו, אבק-השרפה. 2. "שחי" – כנראה זה
מה "שחין", של מכות מצרים … 3. "סכין בלוע" – זאת בדיקת אמת/שקר, הקיימת עד-היום אצל הבדויים, על הלשון. וה"סיכה" – היא הרוק אצל דובר-האמת. 4. אצל פגי-התאנה, הייתי מחפשת את החומר בו חנטו את המתים במצרים… 5. פרבבלי – זה גם מאוד הגיוני ! – 6. להלל :
השוני בהטיות בין זכר לנקבה, מעל הכל – זה הדבר שהופך את העברית לשפה קומפקית-חסכנית -ודייקנית . שפה – שהצורה שלה שומרת על – התוכן – והתוכן שלה שומר על הצורה ! – //" 1.5.14. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
המילה קופון והאטימולוגיה לקופה .
קופון אינה בעברית . קיופון באנגלית
מעניין אם קיים קשר
אהבתיאהבתי
סקירה וסריקה, גם הן בנות דודות למשפחה הזו.
אהבתיאהבתי
לעניות דעתי, חולית הבור היא פתחו שצורתו כטבעת. משמעות האמרה: אין הבור מתמלא מהגשם הניתך אנכית מעליו אלא מסביבתו דהיינו ישנו שטח תורם גדול ("אגן הקוות") שממנו נקווים המים אל הבור. המשל ביחס לרכישת נכסים מסוגים שונים (ידע,כסף, מעמד חברתי..) המתקיימת מתוך יחסי הגומלין שבין האדם לסביבתו ולא מתוך עצמו.
אהבתיאהבתי
מרתק! ותודה גם לדליה גל אלגל על התוספות והדיוקים. סכין ללא שורש, המילה הגברית שאצלינו היא נקבה. מן הפח אל הפחת, הבולבול שנתגלה, והפושפוש שגלתה ללוע, סכין בסיכה, אמת ושקר, סובלימציה יפה, גלות וגאולה, וחיים ומוות ביד הלשון.
אהבתיאהבתי
התכוונתי הבולבול שהתגלה כסכין
אהבתיאהבתי
ומה בין התראה והתרעה?
אהבתיאהבתי
התריתי, התרינו, הוא התרה= הוא הזהיר. השורש ת.ר.י
התרעה השורש המשני הוא ת.ר.ע השורש הראשוני הוא ר.ו.ע כמו להריע לניצחון. דרך "תרועה" (כמו נ.ו.ע ===> תנועה===>להתניע===>התנעה) קיבלנו את להתריע, התרעה
יצחק, איני רואה אפוא קשר בין בין התראה לבין התרעה בשאלתך. הקשר היחיד הינו בפוניטיקה של לשון ימינו.(כלומר ישראלית בדיבור).
ציון בודאי, לשונאי
גבעת-שמואל
אהבתיאהבתי
חכם ומחכים
אהבתיאהבתי
כתבה שטחית עם יותר מדי "כנראה". נגמר על מה לכתוב?
אהבתיאהבתי
לתומי חשבתי שהטוקבקיסטים גסי הרוח מהזן של העיתונות המסחרית לא התגלגלו לאתר רב מילים. ולעניין "כנראה", אם היית קורא היטב ולא בקריאה "שטחית" היית רואה את ההקשר: האטימולוגיה אינה מדע מדויק, ועל כן האטימולוגים, וגם אני, שומרים על זהירות. חקר מקורות המילים עוסק בגלגולים בני מאות ולעיתים אלפי שנים, ולכן לא תמצא מילון אטימולוגי שאינו רצוף ב"ככל הנראה", ובאנגלית זה נשמע יותר טוב: probably, או בניסוח אחר, רווח עוד יותר: of uncertain origin – ממקור מסופק.
אהבתיאהבתי
שלום, בתחילת המאמר מוזכר מאמר קודם אשר דן במילים נרדפות. חיפשתי רבות ולא מצאתיו. האם מישהו זוכר ויפנה דקה מזמנו ויעזור? תודה, מאיר
אהבתיאהבתי
סכין – יתכן שמלשון "לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם" (במדבר לג, נה).
אהבתיאהבתי
כינויו העממי של האיבר הגברי בערבית הוא "חמאמה", כלומר יונה. אולי זה מקור ההשראה. ואולי גם מלשון :"בול", "שתן,, בערבית….
אהבתיאהבתי
ברוך, לקישור שעשית בין שכים לבין סכין(שכין) ראה הערת מנדלקערן בקונקורדנציה שלו לערך "שכים". נתלית באילנות גבוהים.
הערה שלי –
כנראה, לפנינו
uncertain origin
עבור שכין/סכין.
ציון בודאי
אהבתיאהבתי
יש היכול לבאר את הקשר בין אושר ואישור, ובנוסף: (חרב, חורבן, בחירה).
אהבתיאהבתי
הי,
יש לי בשבילך סוגיה מאתגרת:
הקשר בין עריסה וערש. שניהם בעלות משמעות דומה, אז מדוע זה מסתיים בס וזה בש.
אגב, באנגלית זאת אותה מילה: cradle.
יש לך רעיון?
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
דולב, העברית היא ענף יוצא מלשון קדומה. בה היו זו לצד זו שלושה עיצורי ח שונים. למשל "בחורה" "בחירה". עד היום יש לערבית חעם נקודה באות בשונה מן ח הגרונית.
תמיר, כמו הדוגמה שלי לעיל שכין=סכין יש עוד דוגמות למכביר בהן ש שמאלית ===>סמך. אטימולוגית ערש ועריסה הינן מאותו ערש , להבנתי.
דוגמות נוספות: ואשחט (בראשית מ 11)=סחטתי. שיד(דברים כז 2)=סיד. שהדי במרומים=סהדי במרומים. שער(ישעיה כח 2)=סער ועוד.
ציון בודאי, לשונאי
גבעת-שמואל
אהבתיאהבתי
ועדיין השורש הדו עיצור חר – שממנו חור, חרא, חרות, ומכאן למילים ושורשים תלת עיצוריים נוספים : אחור, בחור, ואולי גם חרב כמו חרבן.
גם בתקופות קדומות מילים עברו משפה אחת לשניה וחזרו שוב אל השפה הראשונה עם משמעות קצת אחרת והגיה שונה של האות למרות שבמקורה היא אותה אות. למשל : שיבה שמקורה בשורש הדור עיצורי שב. (במשמעות חזר – חזר לגדל ילד), אבל את השם סבא אנחנו כותבים בסמך ולא בשין. גם שורש המקור של סבא הוא סב שמשמעותו דומה מאוד לשורש שב אך רכש משמעות של תנועה מעגלית לפני שחזר חזרה לעברית. אפילו במוסן ישיבה, הסבה, מסובין.
אהבתיאהבתי
מובן, ישיבה , הסבה, מסובין
אהבתיאהבתי
רוביק שלום,
הבלוג כיף לקריאה, נחמד שיש חומר מלמד בשפה נגישה.
תוכל להסביר בעתיד על ההבדל בין זו לזו.
"בטבעת זו(zoo) את מקודשת"
"זו(zo) אינה המנגינה אלא הנשמה"
ובין "להתרחץ" ל"להתקלח","תאמר" ו"תגיד".
בין אם כן ואם לאו, שבוע טוב.
אהבתיאהבתי
בשני המקרים שציינת (גם הטבעת) המילה היא זוֹ ולא זוּ.
זוּ היא מילה נדירה וארכאית שמשמעותה "אשר" או "ש-". ראה "השפה העברית – זו וזאת" https://www.safa-ivrit.org/form/zovezot.php. כשמביאים זאת בחשבון, השורה הראשונה בשיר "אני מאמין" של טשרניחובסקי ("שחקי, שחקי…") נעשות מובנת מייד.
לרוע המזל רבים נוהגים היום לומר זוּ, ואינם מודעים לכך שזוֹ מילה בעלת משמעות אחרת ממה שהם חושבים (שוגה עיקבי: אהוד אולמרט).
הזוגות האחרים שהבאת הם מילים נרדפות מתקופות שונות של העברית.
אהבתיאהבתי
הבהרה: אני מודע לכך שהצירוף "בטבעת זוּ" הוא המקובל בברכה האשכנזית אך עמדת רוב הלשונאים כיום היא שמדובר במילה נפרדת, המשמשת בתנ"ך במספר מקומות במשמעות "אשר".
למען ההגינות אציין שיש החולקים על כך. ראו בוויקימילון: https://he.wiktionary.org/wiki/זו#זוּ
אהבתיאהבתי
הייתי מוסיפה את ההבדל בין אלה לאלו. תמיד חשבתי שאלה זכר ואלו נקבה, אבל אני נתקלת בכל כך הרבה פעמים שהשימוש אינו לפי כלל זה, שהייתי רוצה לדעת פעם אחת מתי להשתמש באלו ומתי באלה.
אהבתיאהבתי
הי רוביק, הפוסט מומלץ אצלי
🙂
אהבתיאהבתי
מילים כדורבנים!
אהבתיאהבתי
אני חושבת שמקור המילה ״סיכה״ הוא ביוונית (או אולי זה ברומית?) סיקה, סכין חדה שעל שמה נקראו הקנאים בירושלים של סוף בית שני בשם ״סיקריקין״.
מה דעתך?
אהבתיאהבתי
**'פיקה', במלעיל, היא מטען הנפץ בתחמושת הרובה.** בפיקה יש כספית רועמת, בעלת רגישות לְמַכָּה; בתרמיל יש תחמיש – אבקת שרפה או 'מקרונים' דליקים, שאם הם
מקבלים "מכת אש" מן הפיקה הם יותר מ'נדלקים' בלבד, הם מתפוצצים בבת אחת והודפים את הקליע.
אגב, כיום נוכחתי שחדלו להשתמש במילה "כדור רובה" או כדור אקדח, ואומרים "קליעים", ובכך פוסחים על האבחנה בין התרמיל נושא התחמיש [=מטען ההדף] לבין הקליע שנורה החוצה מלוע הקנה של הרובה או האקדח [או התותח = שם זה פגז] מקבל תנע סיבובי מסלילי הקנה ומגיע למטרתו המרוחקת בקו פרבולי. התרמיל נפלט החוצה מכלי הנשק, לא הרחק ממקום היֶרִי.
אהבתיאהבתי
מרוב השערות לא נשאר כלום. הזירה הלשונית כ"כ מעורפלת עד שלא נותר דבר מוצק אחד וחבל
מרדכי בלשן
אהבתיאהבתי
[…] הקשר בין פיק ברכיים לבין פיקת הברך? בבלוג "הסכין, הסכנה והבולבול", כתב ד"ר רוביק רוזנטל את ההסבר שלו, שלמעשה מסתכם ב" אין […]
אהבתיאהבתי
שלום רוביק, לגבי ההסבר שלך על סכין, והמופע שלה עם שי"ן שמאלית, והקשר האפשרי לפועל ש-כ-ך. האם ייתכן שהמילה "אבן משכית", במשמעות של אבן שחרוצות עליה צורות, קשורה לסכין שבה גולפו צורות אלה? במילונים מצאתי שמסבירים אותה בקשר לפועל ש-כ-ה – לראות, לצפות, להביט. תודה, עמוס
אהבתיאהבתי
למשל כמו המילה מרבית והשורש ר-ב-ב (כמו רבבה לא כמו רבב=כתם). עמוס
אהבתיאהבתי