תחיית הלשון היתה מפעל רב תכליתי, ואנשים רבים לקחו בו חלק. מילון ענק נכתב, ותחומי חיים נרחבים כוסו במילים חדשות, או במילים עתיקות שזכו לפירוש חדש. אחד התחומים האלה הוא התחום הצבאי. באלפיים שנות גלות לא קם צבא יהודי, והמילון קפא אי שם בין מלחמות יהושע בן נון למלחמות המכבים.
המילון הצבאי החדש החל להיכתב כבר במלחמת העולם הראשונה, שבה קמו הגדודים העבריים, שסייעו לבריטים במלחמה. כמה מהם נקראו "גדוד קלעי המלך". הרוח החיה מאחורי הגדודים האלה היה זאב ז'בוטינסקי, ובשנת 1917 הוא אף פרסם עם אדווין סמואל, בנו של הנציב הבריטי שלימים נשא לאשה את הדסה, בתו של המילונאי יהודה גור, רשימת מונחים צבאיים בעברית. הרשימה כללה סוגי יחידות כמו 'גדוד', 'פלוגה' ו'כיתה'. למחלקה הציעו לקרוא 'צרור', מילה שאומצה מאוחר יותר על ידי אצ"ל, וכן הציגו את המונח 'טור', המתייחס לתרגילי סדר.
המילונים הצבאיים התפתחו בעבודה של אנשי ההגנה ובמקביל בלח"י ובאצ"ל, ונגעו בכל תחומי הצבא. תשומת לב מיוחדת ניתנה לדרגות. אמנם לא היה עדיין צבא רשמי, אבל עניין הדרגות והתפקידים הצבאיים נדרש, והחלו להינתן להם שמות. להגנה היה רמטכ"ל כבר משנת 1939. כאשר קם צה"ל הפכו שמות הדרגות עניין דחוף ומכריע. המסמכים שנאגרו בארכיון צה"ל מספרים סיפור מרתק.
לחייל הפשוט, שנקרא באנגלית private, הוצע כבר במילוני המונחים של ההגנה לקרוא 'טוראי', זה העומד בטור, שהוזכר לעיל. כשקם צה"ל החלו בעניין דיונים והתכתבויות ולא כולם אהבו את המילה. סא"ל רפאל שפירא, שמונה על ידי הרמטכ"ל לעמוד בראש ועדת המינוח הצבאית, הציע כמה חלופות: 'שוּראי' או 'שוּרָן'; וכן בפשטות 'חייל'. חייל היא מילה שחידש בן יהודה, בעקבות המילה הערבית ח'יאל שפירושה פרש. לדרגה שמעל החייל הפשוט הציעו אם כן לקרוא "חייל ראשון" ועל כך בא ערעור שכן "חייל ראשון יכול להיחשב גם בעל דרגה גבוהה, אפילו הרמטכ"ל: הראשון בחיילים".
הצעה אחרת הגיעה מכיוון חיל האוויר, שם נקרא החייל שאינו קצין ב.ד.א., ראשי תיבות של "בן דרגה אחרת", וזאת בעקבות הצבא הבריטי שם הוא נקרא OR: ראשי תיבות של other rank. דניאל אור, שהחליף את רפאל שפירא שנפטר בפתאומיות, טען שהמונח אינו תואם את הרוח הדמוקרטית של צה"ל, כאילו העיקר בצבא הם הקצינים, והיתר "שאר ירקות". כמו כן, הוסיף, לא יתכן שלחיילים הפשוטים יקראו "בָּדָאִים". גם הוא הציע את המונח חייל. לכלל המשרתים בצבא הציע לקרוא "חוגרים" בעקבות הפסוק הידוע במקרא "אל יתהלל חוגר כמפתח". בסופו של דבר 'טוראי' שמרה על מעמדה בסולם הדרגות. כמה עשורים מאוחר יותר הפך הביטוי "חייל פשוט" למונח צבאי מעין רשמי, ובראשי תיבות: חַפָּ"שׁ. חפ"ש והפיתוחים חפּש"ן וחפּ"שניק הפכו שם נרדף לחייל חסר יוזמה.
ויכוחים נרחבים התחוללו סביב דרגות הביניים בין החילים הפשוטים והקצינים, שזכו בצבא הבריטי לשם הכולל non commissioned officer, ובראשי תיבות n.c.o.. סביב המונח האנגלי הזה מתגודדים שלושה מונחים עבריים. סַמָּל, שהוא ראשי תיבות של "סגן מחוץ למניין", ובצה"ל הפך לדרגה שמעל רב טוראי. שני המונחים האחרים מתייחסים באופן כללי לדרגות של חיילים שאינם קצינים מעל דרגת הרב טוראי. דרגת נַגָּד נקבעה בעקבות המילה הארמית-תלמודית נָגָדָא, שפירושה האיש המושך את הספינה. מַשָׁ"ק הוא נוטריקון, ראשי התיבות "מפקד שאינו קצין". שפירא התנגד למונחים אלה. מש"ק, כך טען, יעורר את הרושם שמדובר באיש משק, ובמקומו הציע פַקָּד, דרגה שהתקבלה דווקא במשטרה. במקום נַגָּד הציע "קצין משנה", ובקיצור: קמ"ש. על הסַמָּל לא היו ויכוחים.
דרגות הקצינים התקבלו ברוח רגועה יותר, וכולן נסמכו על התנ"ך. דרגת סֶגֶן נקבעה בעקבות המילה סְגָן שהתייחסה במקרא לאנשים ששימשו כמשנים, אם בכהונה היהודית, ואם בממלכת אשור: "לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת פַּחוֹת וּסְגָנִים, בַּחוּרֵי חֶמֶד, כֻּלָּם פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים". דרגת סֶרֶן נקבעה בעקבות ספר יהושע: "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי, הָאֶשְׁקְלוֹנִי, הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים". דרגת האלוף נקבעה בעקבות ספר בראשית: "אֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם: אַלּוּף תִּמְנָע, אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף יְתֵת, אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה, אַלּוּף אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן". שפירא הציע לקרוא לרב סרן שָׂרָר.
המילה 'אלוף' הגיעה לשפה מן הבקר, ופירושה גם 'מאולף', וגם מנהיג יחידת האֶלֶף. מכאן גם התגלגל שמה של האות הראשונה, אָלֶף, שצורתה בכתב הכנעני-פיניקי צורת שור. בגולה הלא מיליטריסטית אלוף היה ראש ישיבה ומנהיג רוחני, ו"אלופו של עולם" הוא על פי בראשית רבא המפקד העליון, אלוהים. המילה 'מְפַקֵּד' עצמה מופיעה פעם אחת במקרא במשמעות צבאית, וגם שם הכוונה לאלוהים.
בן גוריון חיפש מילה עבור גנראל, ופנה לנשיא ועד הלשון, נפתלי טור-סיני. טור-סיני הציע לו את המילה תַרְתָן המופיעה בישעיהו: "בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה, בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ". במכתב הסביר כי המילה tartanu מופיעה בכתובות אשוריות פעמים רבות בדרגת גנראל. בן גוריון דחה את ההצעה בנימוס. במקרא, הוא כותב, זהו שמו של איש פרטי, והוא אינו רואה דרך לאשר שם פרטי אשורי לקצין בצבא הישראלי. גם שפירא התנגד לתרתן, והציע 'שַׂרְגִיוּס', 'שַׂרְגַיָּס' או 'שָׂרָר'. אנחנו נשארנו עם מלחמות הגנראלים.
נותר רק למצוא שם לחייל העברי לאחר שסיים את השירות. המונח "חייל משוחרר" לא מצא חן בעיני הלשונאי ראובן סיון (סילמן). במכתב מפורט הציע לקרוא לחייל משוחרר "מְפַתֵּחַ", על פי אותו פסוק ממנו נגזר החוגר, החייל המגויס: "אל יתהלל חוגר כמפתח". במקום 'לשחרר' את החייל הוא מציע 'להפתיח', ולמשרד המטפל בחיילים משוחררים הציע לקרוא "משרד התִפְתַחַת". בכך, ככל הנראה, חרץ את גורלה של ההצעה היצירתית.
למה לא "מפקד כללי" לגנרל ? אולי ימנע זרימת מי רגליים לראש ?
אהבתיאהבתי
יש לנו "מפקד כללי" = מפכ"ל במשטרה
אהבתיאהבתי
מפכ"ל המשטרה הוא המפקח הכללי של המשטרה (ולא המפקד הכללי).
אהבתיאהבתי
כאשר קוראים את הצעותיהם של הלשונאים המקצועיים – שזה היה עיקר עיסוקם, אנחנו מבינים גם את בליל המונחים שהוצעו והוצאו… האם באמת מישהו היה משתמש במונח "שרגיוס", "תרתן", או "מפתח" (כולל "משרד התפתחת")? כך גם השימוש "הנפוץ" במונחים כמו: רגשת, חמרמורת, צנרן, צפירור, פתכה, מרקוע, מגלול, מלוחית, עיול, סמליל, משופה, בטנון ובטנונאי, תשנון, תונפן, מכלב (וכן להכליב), אסכלה, זרבובית (שנשארה בלשון ה"גששית"), חורפה, קופיץ, תרכוס, צבאנות, הדתה, טפלול, ועוד כהנה וכהנה, שלא להזכיר את המונח טוזיג… (למרות שמקורו תלמודי).
אכן מונחים רבים חודשו בעברית לתועלת דוברי השפה, קוראיה וכותביה. ועל כך יש להכיר תודה. אך לעתים יש צורך לעצור ולחשוב לא רק על מקורה של המילה ושורשיה אלא גם כיצד היא נהגית וכיצד היא נקראת. אמרה המיוחסת לביאליק היא: העברית היא שפה נקראת, לעומת היידיש שהיא שפה נשמעת.
אהבתיאהבתי
כל הכבוד למגיב מס' 1
אהבתיאהבתי
לגבי דרגת האלוף;
כידוע המדינה מחולקת, מבחינת צה"ל לאזורים: פיקוד צפון, פיקוד דרום וכו'. בזמנו נהוג היה לכנות את המפקד של כל אזור כזה "אלוף פיקוד". משום מה, הביטוי הפריע למפקדי המטכ"ל הצבא, הטענה היתה שהמושג אלוף נלקח מהספורט (על המושג התנכ"י הם כנראה לא שמעו…) ומכיוון שכך, יש פחיתות כבוד בביטוי "אלוף הפיקוד" מה פתאום אלוף? אפשר לחשוב שהוא המנצח באיזו תחרות צבאית אזורית!…
קיצורו של עניין הוא שאנחנו נשארנו עם הביטוי המוזר (שלא לומר, קצת עילג) "מפקד הפיקוד"!
אהבתיאהבתי
שלום רוביק ושותפיו העושים במלאכה.
האקדמיה ללשון העברית ודאי אמצה ואשרה במשך השנים כניסתם של ביטויים ומילים רבות שחלקן נתקבלו ונמצאו שמישות בחיי השפה העכשווית. אבל יש כאלה שאיש אינו משתמש בהן והן לא זכו לחיים בלשוננו לא בכתב ולא בע"פ. מה קורה אתן ? הן מושלכות לפח האשפה של ההסטוריה הלשונית ? האקדמיה ערה לכך ומוציאה אותן מהמילון .אינני מדבר,כמובן, על המילים במילוני המקצועות והעיסוקים שגם בהן עוסקת האקדמיה.
צבי ה.
אהבתיאהבתי
צבי שלום,
אכן מילים רבות ומונחים רבים נתקבלו ומשמשות את דוברי העברית וכותביה היום. אלא שלא כל המלים שאיש אינו משתמש בהם (ואינני מתכוון למלים שהשימוש בהן הוא לצרכי בדיחה ושעשוע בלבד) מוצאות מה"מילון" של האקדמיה. כל המלים שהבאתי בהערתי מיום 18 במרס לקוחות מהאתר העדכני של האקדמיה. האם מישהו משתמש במונח "תרכוס" (tarkos)עבור ארגז כלים או מזוודה? האם "תרכוסי" או "תרכוסך" יהיה מקובל בשפת הדיבור או אפילו הכתיבה? האם מישהו ישתמש במונח "מלוחית" עבור סלט?
אהבתיאהבתי
אני רוצה להתייחס דווקא לכתובת המאמר:
אמנם זה אתר של מומחי עברית, אבל היה נחמד אם היו מקפידים גם באנגלית.
אהבתיאהבתי
מאד אהבתי את הצעת המלה מְפַתֵּחַ. (ואני מתעלם מהמשרד ושתי הברותיו האחרונות…).
אהבתיאהבתי
נפתלי שלום,
מכיון שלאחר חיריק חסר חייב לבוא דגש באות פ, המלה הנכונה תהיה מְפֶּתֵח (שיישמע: מי פתח?, וחיילת שהתשחררה תהיה מִפָּתֶחֶת, וישנם רבים ההוגים את ה-פ הדגושה כ- ב דגושה)… כמו כן תנועת פתח מתחת ל-ח בסוף מלה, כפי שהציע ראובן סיון, נראית מוזרה. פתח מתחת ל-ח בסוף מלה היא פתח גנובה, והעיצורים הגרוניים (ח' ו-ע')יקבלו פתח גנובה רק אם הם באים אחרי צירי, שורוק, חולם וחיריק מלא. נראה לי שבכך טעה הלשונאי ראובן סיון (סילמן). (ראה תגובתי לעיל לגבי הלשונאים המקצועיים). אם כבר אהבת את הצעת המלה מִפַתַּח – מה בדבר מִחָמַס?…
אהבתיאהבתי
"תודה למושך- בתורה ! – לרוביק. ראשית, "מלוחיה"/ית"- זה כבר של צמח-מדברי – שעליו אוגרים מלח. ושנית, בהמשך לנושא הצבאי, – משלוח מנות לפורים – של מילים חדשות : "להִתגלץ" –
"להִתגלגלץ=להישמע-לשמוע-להשמיע – בגל"ץ או בלגל"ץ… ואחיותיהן : "מַסְכּוּנָה", "מַחְנוּקָה", (על משקל מג'נונה). לגנרל, כדאי לחפש צירוף עם המילה 'ראש'. כמו : ראש-על, //" 20.3.14. (C). אלגל. dalia gall elgal.
אהבתיאהבתי
[…] הפוסט על חידושי הלשון בנושא הדרגות של צה"ל: התַרְתָן, הבדאי והתִפְתַחַת. נראה היה לי ששווה להתעכב ולהתענג קצת על הנושא, ואולי […]
אהבתיאהבתי
לאור תגובתה של דליה עלי להעיר:
מלוחית, בהתאם למילון האקדמיה, היא המונח העברי לסלט. לפי הלשונאים המקצועיים המילה Salad מקורה במלח Sal. ולכן, לדעתם, את המונח הלועזי סלט יש לתרגם בעברית ל"מלוחית"… הקושי שלי הוא מה יהיה המונח העברי לסלט פירות. האם יהיה "מלוחית פירות"? ואם כן, מפני מה לא נחליף את המשכורת במלחיה? הרי גם ה- salary מקורו במלח (שהיה אחת מצורות התשלום של מה שאנו מכירים היום כ"משכורת"). ספק בעיניי עם מישהו בעולם המשתמש במלה "סלט" חושב על מקורה המלחי…
אין ל"מלוחית" בעברית קשר ל"מלוח'יה" בערבית שהיא נזיד העשוי מעלי המלוכיה (זהו השם העברי של הצמח) שאליו מצרפים, בדרך כלל, נתחי בשר ולעתים גם אורז לבן.
אהבתיאהבתי
עד עכשיו אני לא מבין מה זה חוגר.נבהלתי כשנתנו לי תעודת חוגר ואני מבוהל עוד מאז שלא לדבר על הפוטו רצח שבפנים
אהבתיאהבתי
תפסיקו כבר לעשות חיבור ישיר משפות אחרות.לסבתא שלך תקרא מלוחית.אתה הבנת את זה ברוך ?
אהבתיאהבתי
באנגלית תוארו של קצין בכיר הוא general officer. שמע מינה, מי שאמור לראות תמונה רחבה, כללית. בעברית תוארו הוא "אלוף", מי שרץ ומשיג את כל מתחריו או מי שמכה את יריביו בחידון התנ"ך. האם אפשר ללמוד מכך על ציפיותינו מאלופי צה"ל?
סם
אהבתיאהבתי
אינני בטוח שמירב מדייקת. אני מניח שמירב התכוונה ל- senior officer שהוא מונח מקובל באנגליה לקצינים מרמת רב סרן (major). באנגלית, ויש להבחין בין הארצות דוברות האנגלית, המונח של "general officer"' שינה את משמעותו מספר פעמים. למנוח "general" אין קשר ל"תמונה רחבה", אלא קשורה לרמת הפיקוד. המשמעות היא על כמה "דרגות קצינים" או יחידות צבאית (חטיבות, גדודים וכו') הוא מפקד. במינוח המודרני, בצבאות שונים, "ג'נרל" הפך להיות שם, ולא תואר, של בעל רמת הפיקוד הגבוהה (שלא בשדה הקרב – שבו רמת הפיקוד העליונה היא field marshal ). מתחתיו נמצא lieutenant general' שהוא "המשנה לגנרל" ומתחתיו, ה"major general", שהוא סגנו של הגנרל. מתחתיו נמצא ה brigadier שגם הוא "בכיר". ישנם צבאות בהם קיימת גם דרגת ה- brigadier general, ומתחתיו ה-colonel הממונה על 5 דרגות קצונה נוספות. כמובן מכל דרגת קצונה גבוהה יותר נדרשת התכונה של ראייה רחבה יותר, אך אין לזה קשר ל- general officer.
מקורם של מונחי הקצונה בצה"ל לקוחים מהתנ"ך: האלוף הוא השליט, "ראש השבט" כמוזכר בספרי בראשית לו, ודברי הימים א א, וכן שרי האלף בהיררכיה הצבאית (שמואל ב, יח), שהיו הגבוהים ביותר בהיררכיה הצבאית בדרגתם לפי מספר האנשים תחת פיקודם. ומכאן נגזרו גם רבי האלופים, ומצד שני, אלופי המשנה וסגני האלופים. "אלוף" הוא גם מנהיג (ירמיהו יא, יט). הסרן לקוח מצבאות הפלשתים (שופטים טז) וממנו נגזרו גם רבי הסרנים. אם אינני טועה המונח :"סגן" לקוח מדרגות הכהונה בבית המקדש. בתחילה הדרגות הנמוכות בקצונה היו סגן ו-סגן ראשון, ולאחר מכן שונו ל- סגן משנה וסגן.
השאלה מפני מה שחקני ספורט מוצלחים, או הזוכים במקום ראשון בתחרויות, מכונים "אלופים" היא שאלה אחרת. האם נגזרו מה"אלף" בעברית (או "אליף" בערבית) שהיא הראשונה באותיות? ל"אלוף" יש גם משמעות של חבר טוב, בן זוג (משלי ב, יז; ירמיה ג,4 ). אך למשמעות המוזג "אלוף" ושימושיו, שלא במסגרת הצבאית, יתכן שיש מקום להקצות טור נפרד.
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : הי – דוד ! – תודה על תגובתך – המלוחה … אבל לכתוב מלוכייה – זה להכניס אותה למשפחת-המלוכה … / היגיע הזמן, שנקרא לרמטכ"ל (ראש המטה הכללי) – מצביא ! – שברור, למה בן-גוריון נמנע מהשמוש בתואר הזה למישהו אחר… //" 29.3.14. (C). אלגל. dalia gall elgal.
אהבתיאהבתי
אז למה הרמטכ"ל שלנו הוא רק lieutenant general ולא general ?
נראה לי מעט פחיתות כבוד.
אהבתיאהבתי