מה ההבדל בין שפה למתמטיקה? במתמטיקה יש רק תשובה אחת לשאלה כמה הן שתיים ועוד שתיים. בשפה יש לעיתים קרובות יותר מתשובה אחת לכל שאלה. למשל: מה שמו של האיבר שמעל לפה? גם אף, וגם חוטם. מהו כינוי הרמז ברבים לזכר ו/או לנקבה? גם אלה וגם אלו.
חלק מהזוגות הם מהסוג של אף-חוטם, או חבר-ידיד-רע. אלה מילים נרדפות, וההגדרות שלהן זהות, גם אם משתמשים בהן לעיתים בסביבות שונות. ואולם, יש זוגות מילים שאינן בדיוק מילים נרדפות אלא מעין בנות דוד: קרובות במשמעות, אך כמו שאמר נתן אלתרמן ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר": "כי בין דברי חכם ובין דברי טיפש, כאילו אין הבדל, הבדל בכל זאת יש".
אז מה ההבדל, למשל, בין 'זבל' לבין 'אשפה'? בתלמוד דווקא יש הבדל: 'זבל' פירושה צואה, של אנשים או של בעלי חיים, 'אשפה' פירושה ערימת פסולת, ומכאן הביטוי "הרים אותו מאשפתות". היום 'זבל' הפך לאשפה מכל סוג, בהשפעת המילה הערבית זְבָּאלֶה.
ומה ההבדל בין "שמיכת פוּך" לבין "שמיכת מוֹך"? הבדל אין, בשתיהן מתכרבלים בחורף, אבל כמו שאומרים הגששים, הפציינט מעניין. פוך התנ"כית היא איפור לעפעפיים, בעוד "מוך" היא פלומת נוצות, כבר בתלמוד. כאן צצה הרוסית, שם "פוך" פירושה פלומה, וממלאים אתה כרים ושמיכות, ומשם חדרה אל בין הסדינים. חבל. מוֹך מילה הרבה יותר מחממת.
ומה ההבדל בין 'חרמש' לבין 'מגל'? ברור: לחרמש ידית ארוכה ולהב ישר וארוך, למגל ידית קצרה ולהב מעוקל. אז למה אומרים "חרמש הירח"? כי בתנ"ך לא היה ביניהם הבדל, 'חרמש' היה כינוי למגל היד הקטן, 'מגל' הוא מגל הקציר הגדול ממנו מעט. הדמיון של שניהם לירח המתמעט גלוי לעין. הכלי הארוך של ימינו הגיע מאירופה, והצמידו לו את השם הפנוי, חרמש. את שניהם החליף כבר מזמן הקומביין, הקרוי בעברית פלצנית קְצַרְדָש עַצְמוֹנָע.
ואם יצאנו כבר לשדה, מה ההבדל בין 'מעדר' ל'טורייה'? קרוב אבל לא בדיוק. 'מעדר' הוא כל כלי שיש לו קת עץ וטבלת מתכת ונועד להפוך את האדמה, מקור המילה בישעיהו. 'טורייה' היא מילה ערבית, היא סוג של מעדר, ולה קת קצרה וטבלת מתכת רחבה וכבדה. מניסיוני בקיבוץ, עינוי של ממש.
ועוד בענייני חקלאות, מה ההבדל בין 'דבוראי' ו'כוורן'? אותו מקצוע, אבל גם הפציינט הזה מעניין. 'כוורן' הוא מילולית מנהל כוורת, 'דבוראי' הוא מנהל דבורים. הכוורנים ביקשו להתרחק ממקצוע אחר הנשמע זהה, ובלעז הומופון (ראו רשומה קודמת): 'קברן'. הם בחרו בחיים וקראו לעצמם דבוראים. הדבוראים גם יצאו לקרב קצר עם האקדמיה בעניין, וזו לא ויתרה על 'כוורן', אבל הכשירה גם את 'דבוראי'. יפה לה.
מה לעזאזל ההבדל בין "נמל תעופה" ל"שדה תעופה"? כמו ההבדל בין airport לבין airfield . ברשומות שנת 1959 נקבע כי בנמל תעופה ממריאים ונוחתים מטוסים בטיסות בינלאומיות, בעוד שדה תעופה משמש לטיסות ארציות, הקרויות בלעז domestic. למשל, שדה תעופה דב, ובקיצור, "שדה דב".
מה ההבדל בין 'בעבוע' ו'פעפוע'? 'בעבוע' מתייחס לשלפוחיות מלאות אוויר, ומכאן גם ה'אבעבועות' הנוצרות על העור, ובשלב מאוחר יותר ה'בועה'. 'פעפוע' בתלמוד דומה, אבל היום יש הבדל. 'פעפוע' פירושה חדירה איטית, 'בעבוע' פירושה היווצרות שלפוחיות.
מה ההבדל בין 'מסכית' ל'מאזין'? המקור מהתנ"ך, כדברי משה בספר דברים לעם ישראל: "הסכת ושמע!", כלומר, שתוק ושמע, או כמו שאומרים בערבית: אוסכות! לימים הביטוי נתפס כרצף מילים נרדפות, 'הסכת' הפכה נרדפת ל'שמע', מה גם שכדי להאזין למישהו רצוי לשתוק. האם יש קשר בין הסכית, שתק ושקט? המלומדים חלוקים.
מה ההבדל בין 'לורד' ל'טוש'? כאן אנחנו מכניסים את ראשנו לגוב האריות של המלחמה בין תל אביב לירושלים. מדובר בעט סימון, אבל מקור השמות שונה. 'לורד' הוא שם מסחרי, 'טוש' היא מילה בגרמנית עבור סוג מסוים של דיו. בירושלים קוראים 'טוש' לעט הסימון העבה, ו'לורד' לעט הדק. בתל אביב ובחיפה – להיפך. לשניהם מצאה האקדמיה שם משותף נאה: מַצְבֵּע.
מה ההבדל בין פצצה לפגז? התוצאות די דומות: חומר הנפץ מתפרק, מתפזר וזורע הרס וחורבן. יאיר בורלא ב"מילון למונחים צבאיים" קובע שיש הבדל: פצצה מועפת מאווירון, מרגמה וכדומה, ומיוצבת באמצעות סנפירים, ובגירסה אחרת מונחת במקום מסוים ומופעלת מרחוק, או ידנית. פגז הוא טיל היוצא ממטוס או מתותח, ומונחה באמצעות סחרור.
מה ההבדל בין 'קהילה' ו'קהילייה'? שוב תנ"ך, שם מופיעה המילה קהילה כציבור של אנשים, בדומה ל'קהל'. 'קהילייה' החדשה נקבעה לתחום המדיני: רפובליקה או קבוצת מדינות המהוות יחד מדינה רחבה, כמו הקהילייה האירופית. במילון המונחים של האקדמיה מופיע הביטוי "קהיליית אוסטרליה". היום התערבבו להן הקהילה והקהילייה לבלי הכר.
א-פרופו קהיליות ויחסים בינלאומיים, מה ההבדל בין מהפכה להפיכה? כאן ההבדל תהומי. מהפכה היא החלפה של השלטון כולל צורת המשטר, הפיכה היא החלפת השלטון בין גורמים בדרגים העליונים, בדרך כלל על ידי הצבא. אז מה קורה במצרים? הכל בעיני המתבונן.
ולסיום, שאלת השאלות, מה ההבדל בין כוס לספל? קשה קשה. הרי אם נזמין "כוס קפה" יגישו לנו בדרך כלל ספל. אולי זו הידית? אבל יש ספלים ללא ידיות, ויש כוסות בעלות ידיות. באנגלית לספל (cup) צורת גביע בהתאם לשמו, ואילו הכוס (glass) עשויה זכוכית בהתאם לשמה, אבל כמה כוסות היום עשויות מזכוכית? אולי הגודל קובע? להיפך. בתנ"ך 'ספל' הוא קערת נוזלים גדולה, 'כוס' היא כלי קטן לשתייה, ואילו היום ספל נחשב קטן מכוס. על פי האכסניה, מילון "רב מילים", הספל הוא תת-סוג של כוס. במשאל רחוב תכריע כנראה הצורה: הספל נמוך יחסית ומתעגל כלפי מעלה, הכוס היא גליל מוגבה. שנעשה תה?
מה מקור המילה "א-פרופו" (כפי שנכתבה כאן בפוסט)
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
מאיר עיניים ומלא ענין, תודה
אהבתיאהבתי
מי אמר שבמתמטיקה יש רק תשובה אחת לכל שאלה? שתיים ועוד שתיים הם שורש שש עשרה, מחצית שמונה, שתיים בריבוע, חמש פחות אחד, אחד ועוד שלוש וכן הלאה עד אין סוף.
אהבתיאהבתי
"..מה ההבדל בין שפה למתמטיקה? במתמטיקה יש רק תשובה אחת לשאלה כמה הן שתיים ועוד שתיים. .."
במתמטיקה, לא כל רלציה היא פונקציה.
אהבתיאהבתי
למדתי, תודה. היה נחמד אילו צורפו פה ושם איורים להמחשת ההבדלים, למשל בין מגל לחרמש, או בין מעדר לטורייה.
אהבתיאהבתי
רוביק רוזנטל, לדעתי האבחנה שלך בין מתמטיקה לבין שפה, אינה נכונה. כתבת שבמתמטיקה יש רק תשובה אחת בעוד שבשפה לעיתים קרובות יש שתיים. ראוי לציין שגם במתמטיקה לעתים קרובות יש יותר מתשובה אחת נכונה ואפילו יותר מעשר תשובות נכונות. נסה למשל לפתור את המשוואה הפשוטה הבאה: 4X^2+6X+9=0 השתמש בנוסחת השורשים ותראה כמה תשובות יש.
אהבתיאהבתי
"במטימתיקה יש רק תשובה אחת" … למשוואה ריבועית יש 2 תשובות, וכו'
אהבתיאהבתי
תענוג לקרוא. תודה רבה על מאמר מעניין ומאיר.
אהבתיאהבתי
נפלא. נפלא. נפלא.
אהבתיאהבתי
קצרדש עצמונע זו עברית פלצנית? זה הומור במיטבו…
אהבתיאהבתי
השימוש המקורי במילה זבל הוא בהקשר חיובי, דישון השדות, להוסיף להם משהו שיגרום לצמיחה טובה יותר. ראה משנה, מסכת שביעית, פרק ג'
בית המקדש נקרא בית-זבול. גם הוא, בשימוש נכון, יוסיף לבאים אליו משהו חיובי.
בראשית, פרק ל פסוק 20 : "ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון"
השימוש היעיל ביותר בפסולת הוא למחזר אותה כחומר דשן וכך הפסולת נקראה אשפה והאשפה נקראה זבל. כי זבל מכובד (או מכובס) יותר מסתם פסולת.
בבא-בתרא, פרק ב' משנה א' דורש להרחיק את הזבל מביתו של השכן, הריח או הזבובים עלולים להזיק.
אהבתיאהבתי
מתימטיקה היא שפה עם חוקים משלה
וכמו שיש שוני בין שפה לשפה גם לה יש את היחודיות משלה
וכן גם בה יש לפעמים יותר מתשובה אחת
אהבתיאהבתי
הנאה בשילוב פעולה חיובית, תענוג, בימים אלה חשוב מאוד להציב את העברית בגובה העיניים ולא לתת לה לדעוך ולהישכח, יוסי לאור ביטא יפה את דעתי לגבי "זבל" ו"אשפה", בנושא "הסכת ושמע" אזכיר רק שבזמנו נכנסה לשימוש מילה חדשה ויפה, "תסכית" ששמשה שם לתכניות של מה שקרוי היום "סידרה", כמובן שמדובר ברדיו, מי חלם אז על טלוויזיה?
אהבתיאהבתי
"פגז הוא טיל…" האמנם? לטיל לא חייב להיות מנוע?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%9C
לדעתי הבדל השימוש בין כוס לספל בימינו הוא ייעוד השתייה של הכלי. ספל נועד לשתייה חמה לכן בד"כ תהיה לו ידית ו/או יהיה עשוי מחומר עבה יותר (גם זכוכית זה בסדר).
כמובן אין זה אומר שאי אפשר לשתות חם בכוס או קר בספל…
עם זאת, אני נזכר פתאום ב"נמס בכוס" והפירוש שספל היא סוג של כוס נשמע לי הגיוני.
אהבתיאהבתי
תודה רבה, מעולה!
אהבתיאהבתי
עד כמה שידוע לי טיל הוא בעל הנעה רקטית, פגז מוטל (מועף/נורה/נזרק) אך אינו בעל הנעה עצמית ופצצה היא מתקן המכיל חומר נפץ שמיועד להתפוצת איכשהו על מנת לגרום נזק (בניגוד, למשל, לחומר הנפץ הכדור של רובה שמיועד רק ליצור את הלחץ להעפת הכדור).
ולגבי המתמטיקה והתשובה היחידה – כמובן שזה לא מדוייק. העירו כאן על זה כבר כמה מהמגיבים ואפשר להוסיף כמובן גם את החשבון המודולרי בו ל X+Y יש תוצאה בהתאם למודולו בו עובדים (בשעון של 24 שעות 7+7 הוא 14 בעוד בשעון של 12 שעות התשובה היא 2 וכו').
לוגיקה מתמטית, לעומת זאת, מגדירה שפה בה ביטוי יכול ל*היקרא* באופן יחיד וכאן ראוי לבוא סיפור – המרצה שלי ללוגיקה היה פרופ' סהרון שלח*. בהרצאה הראשונה כשהציג את הרעיון שאל "ואם זה מגדיר שפה חד משמעית – למה שפה טבעית אינה פורמלית כמו לוגיקה מתמטית – זה היה חוסך לא מעט אי הבנות?!" וענה – כי אז פוליטיקאים ומשוררים היו נשארים מחוסרי עבודה.
*הוא מבין וכנראה מסמפט משוררים – סהרון הוא בנו של יונתן רטוש.
אהבתיאהבתי
צ"ל שהרון ולא סהרון כמו שכתבתי.
אהבתיאהבתי
תמיד אגיד קפה בספל, כי אם אומר קפה בכוס, אהיה עלי לומר קפה בחוס.
אהבתיאהבתי
הכל
אהבתיאהבתי
האקדמחה מנסה להרוס האקדמיה מנסה להרוס את העברית עם פלוצים כמו ראשת עיר אבל אנחנו נתגבר על הטיפשים.נו פסארן.טמטומים מלומדים לא יעברו.בייחוד דבוראי שזה ממש מגעיל.קצת חוש הומור לא יזיק לדבילים.
אהבתיאהבתי
תנסה לקרוא היום לבן שלך זבלון ותרה מה הוא יעשה לך כשיגיע לגיל של דעת
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : תודה – רוביק ! – אבל תפשת-מרובה – לא-בריא … /
1. גם לחרמש להב – מ ע ו ג ל . 2. הקומביין הביא לנו את הקומבינה…
3. אין הבדל באורך-הידית של טוריה ומעדר – או ביבלות… רק בצורת כף-המתכת :
של המעדר משולשת (השפיץ כלפי מטה), ושל הטוריה מרובעת. 4. הביעבוע –
הוא נוזלי, כמו מרק-רותח. / והפיעפוע – הוא אוירי, כמו רעם-מתגלגל. אלה סוגי-תנועה.
כמו ההבדל בין תנעת סוגי-התחמושת. 5. המצלול מגלה, שלכוס – יש כוסית – ולספל אין.
אבל הגביע – על-רגל, עם משולש פתוח כלפי מעלה – הוא הכוס-העברית. ושהספל –
מכיל בו את הפסול – הפסולת.
7.3.14. (C). אלגל. dalia gall elgal.
אהבתיאהבתי
הדוגמה לא מתאימה וההקשר לא מתאים. לא נורא טעויות קורות, אבל לא כדאי להפיץ אותן.
1) השאלה המתמטי המקבילה לשאלה בשפה עברית היא: אילו מספרים יש יותר גדולים מ2?
2) למתמטיקה יש את כל התכונות של שפה: סמלים, סינטקסיס, סמנטיקה ועוד. כדאי לבדוק דברים לפני שכותבים אם אתה רוצה להיות אמין. אם לא, זה בסדר גמור…המשך כך.
אהבתיאהבתי
לתמר,
הדוגמה שהבאת לא מתאימה, הסגנון שלך ודאי אינו מתאים.
יש אינםוף מספרים הגדולים מ-2, אבל אין כמה הגדרות או מובנים למספר 2, ואם היו לא היה אפשר לפתור שאלה כלשהי, וגם לא לענות על השאלה אילו מספרים יותר גדולים מ-2. אם לא היתה משמעות אחת למושג שורש אי אפשר היה להוציא שורש או להעלות בריבוע. אם לא היתה משמעות אחת לנקודה העשרונית לא היה ניתן להבדיל בין 12 לבין 1.2. לוחות הלוגריתמים היו קורסים, המחשבים היו נופלים והכללים הפיזיקליים היו מאבדים כל משמעות.
לעומת זאת לשפה האנושית הכתובה-דבורה יש בעיקרון מגוון משמעויות לכל מילה, סימן, הגה ואות, מגוון רחב של מבנים תחביריים (בזה אכן יש דמיון בינה לבין המתמטיקה) ושל דרכי יצירת מילים, ושכבות על שכבות של שימוש בשפה הנובעים מהמגוון הזה.
אינני מתמטיקאי אבל למדתי מתמטיקה שנים לא מעטות ואף הצטיינתי בה, וכך גם בלוגיקה הקלסית. השוני בין שפת המתמטיקה לשפת המילים הוא מהותי. ואף אם המתמטיקה הגבוהה מגיעה למקומות שבהן תיתכן יותר מתשובה אחת לשאלה (ואולי משמעות הדבר שאין לה פתרון?), בשפת המילים ריבוי האפשרויות הוא בסיס השפה, הוא מהותה, ובלעדיו אי אפשר להבינה וגם לא להשתמש בה.
אהבתיאהבתי
רוביק רוזנטל, קראתי את ספרך "משפחת הבופור", ספר מדהים בעוצמתו, בכישרון הכתיבה, ומדהים בעצבותו וביכולת שלך לחדור לנימי נפשם של אנשים אלה שסיפרת את סיפורם.
אהבתיאהבתי
לכל המתחכמות מה שכתוב הוא רק לגבי שתיים ועוד שתיים ולא איך ניתן להגיע לתשובה שתיים. לפעמים חשוב לקרוא ולהבין ולא רק לחפש "להכניס"
רוביק היקר,
מסכימה עם כל מה שכתבת! אכן השפה העברית עשירה ומגוונת ולכן יש אפשרויות שונות לאותה תשובה .
אהבתיאהבתי
ברוריה, משתמע מהדברים שהכוונה הייתה שלכל שאלה במתמטיקה יש רק תשובה אחת. הדבר ממש אינו נכון.
למשל, למשוואה ממעלה n, יש עד n פתרונות. ויש עוד שלל "שאלות" מתמטיות בעלות "תשובות" רבות.
ובלי שום קשר, מתמטיקה הינה שפה לכל דבר. יש לה אוצר מילים, דקדוק, יכולת להעביר מסרים בעזרת אוצר המילים והסמלים שלה וחשוב לא פחות, כמעט כל אחד בכדור הארץ מבין את השפה הזו ברמה כזו או אחרת.
לסיכום, לשאול מה ההבדל בין שפה למתמטיקה, זה כמו לשאול מה ההבדל בין שפה לצרפתית.
אהבתיאהבתי
"במתמטיקה יש רק תשובה אחת לשאלה כמה הן שתיים ועוד שתיים."
לפעמים התשובה היא 4, לפעמים התשובה היא 1, וזה רק על קצה המזלג.
כמו בשפה, גם במתמטיקה התשובה תלויה בהקשר ובניסוח (ולפי איך שניסחת את השאלה, יש יותר מתשובה נכונה אחת. למשל 1 היא גם תשובה נכונה, בהקשר המתאים).
אהבתיאהבתי
בהנחה שהיטבת לתאר את ההבדל בין זבל לאשפה, הרי שביטויים כמו 'זבל אורגני' ו'זבל כימי' משמרים את ההוראה המקורית של המילה 'זבל'.
אהבתיאהבתי