היחסים בינינו לבין טורקיה הארדואנית לא משהו, אבל הטורקית בהחלט כאן, ולא מאתמול, אלא, איך לא, מימי הטורקים. זאת למרות שבאוזני דוברי היידיש השפה הטורקית נשמעת בליל לא ברור, ועל מי שדיבר בשפה לא מוּכרת אמרו שהוא 'רעד טערקיש', מדבר טורקית. חוקים עותמאניים יש לנו עד היום, אגודות עותמאניות, פה ושם. כשאנחנו הולכים לטאבו (במלעיל) לבדוק גוש וחלקה, אנחנו עושים את זה בטורקית, שבה tabu הוא שטר זיכיון. תעודת בעלות טורקית אחרת היא הקושאן, מושג המשמש גם בשיח הפוליטי בשאלה המדממת למי יש קושאן על ארץ ישראל: ליהודים או לפלסטינים. אם רוצים לקדם את העניינים בטאבו נותנים בקשיש, ואם תופסים אותך אתה הולך לקלבוש.
הקיוסק, שחזר לרחובות תל אביב אחרי מאה שנות גלות, היא מילה טורקית שפירושה ארמון, אם כי כדוכן לקניית גזוז הגיעה אלינו מן האנגלית. הברדק שיש במדינה, או סתם בבית, התגלגל ממילה טורקית שפירושה כוֹס. מה הקשר בין כוס לבין אי סדר? לא ברור, ולכן יש קושרים את המילה לבורדל הצרפתי, בית זונות. בית זונות מסתתר גם במילה חדשה יותר, קָרָחֶנָה, שהיא מסיבת טראנס וסמים בשלבה האינטנסיבי, אבל התרחבה לכל אירוע סוער שיצא משליטה, ומכאן גם הפועל להתקרחן. בטורקית עתיקה קרחנה פירושה בית מלאכה, בטורקית של ימי הביניים: בית חרושת, וגם בית זונות. אותו דבר.
הטורקית סיפקה לישראלים לאורך הדורות כינויים לתכונות אנוש, ובדרך כלל לא מחמיאות, בלשון המעטה. מילה מעליבה כזו שיצאה מהמחזור היא פָּזָוֶונג, שפירושה בטורקית סרסור. טוֹקְמָק, בטורקית טיפש, נעלמה גם היא. מי ששרד את פגעי הזמן הוא הטֶמְבֶּל, שפירושו בטורקית עצלן, ומכאן התגלגל לערבית: טַנְבָּל, שהוא הטיפש שלנו. הטמבל גם התלבש לנו על הראש בדמות כובע, כנראה בהשפעת הדמיון הצלילי לכובע הטמפלרים המשולש. הערבית מתווכת גם במילה הטורקית המגונה כּוּנֵפָה, בסלנג הנוכחי היא מיוחסת לצעירה מכוערת המנסה להיות אטרקטיבית, אבל במקור היא מילה מגעילה ממש. האבדאי, הגברתן של פעם, הגיע אלינו דרך הערבית מן הטורקית, בה הוא קרוי קָבָּדָאי. גם הלדינו היא סוכן למילים טורקיות לא מעטות, וביניהן צַ'פָּצ'וּלָה, האשה המוזנחת.
לצד הגלריה המאוסה הזו, הטורקים הורישו לנו כמה מתנות העושות את החיים יפים יותר. הראשונה שבהן היא משחק הששבש. כאשר זורקים במשחק המקורי את הקובייה מכריזים בטורקית מאחד עד שש: יֶאק, דו, סֶה, גאהאר, בש, שש. למשחק הששבש שני שלבים, הרגיל נקרא אוֹיוּן, המיוחד נקרא מַרְס. אויון פירושו בטורקית משחק, שעשוע, הימור; מרס פירושו "להביא אדם לכך שלא יוכל לומר מילה", ובמשחק הוא כינוי לניצחון, המושג כשהיריב עדיין לא הוציא אפילו אבן אחת משטחו. מה זה "מרס טורקי"? זו כבר המצאה ישראלית.
מי שלא רוצה לשחק ומעדיף לרקוד, ישמח לדעת שהטורקים הביאו לעולם גם את ריקוד ההורה. הריקוד עצמו הגיע אמנם עם העולים מארצות סלאביות ונחשב ריקוד רומני, אבל הוא נולד בטורקיה. hora הנהגית חורה (ח' לא גרונית) היא משחק ריקוד של קפיצות ובעיטות קלות באדמה. הביטוי המלא הוא tempek hora – טמפק פירושו בטורקית לבעוט. מהלך לאחור בסגנון ההורה מגלה שמקור המילה הטורקית הזו יווני, והוא קשור למילה היוונית choreia שפירושה ריקוד, ומכאן מילות המחול והמוזיקה כוריאוגרפיה, כורוס וכוראל. את הצבע טורקיז לא המציאו הטורקים, אלא הצרפתים, שקראו לאבן הירוקה כחלחלה turquoise, האבן הטורקית. האבן העניקה את שמה לצבע.
סיפור מפתיע הוא סיפורה של המילה תירס. הדגן המיוחד הזה זכה לשמות רבים, אבל בעברית הוא קיבל את שמו של אחד מבניו של יפת. על פי תרגום יונתן ומקורות נוספים תירס המקראי מייצג את טורקיה, וכך גם נקבע במסורת הפרשנות המקראית. טורקיה היתה תחנה מרכזית בהפצת אותו דגן באירופה, ולכן הוא נקרא ביידיש "חיטה טורקית". המשכילים העבריים חיברו את הקצוות, ובעקבות פרשני המקרא תרגמו את הכינוי היידי הנ"ל ל"חיטי תירס", ובעברית החדשה קוצר השם לתירס.
מאכל הרחוב הפופולרי שווארמה התגלגל מהפועל הטורקי שֶווירמֶה, לסובב, אבל מי שיסתובב באיסטנבול לא ימצא בה שווארמה, אלא דונר או קבב דונר, שכן בטורקית גם 'דוֹנמֶה' פירושו לסובב. גם המנגל, מילה טורקית שהתגלגלה לערבית קשור לסיבוב, ולא במקרה 'מנגל' מזכירה את המילה 'נגלה', סיבוב. היוגורט הוא מאכל חלב טורקי למהדרין. הקפה הטורקי (או בגששית "טורקי קטן") הגיע אלינו מאירופה, אבל אליה הגיע מן הטורקים. הערבים קוראים לסוג הקפה הזה "קפה עותמני". סלט טורקי הוא מאכל ערבי הקרוי סָלָטָה תֻרְכִּיָּה. למען הסר ספק, התרנגול ההודי, טורקי באנגלית, אינו קשור לטורקיה בשום צורה, וגם לא להודו. הטורקים היו אומרים על כך: יוק.
הטורקית התערבבה גם בשפה הירושלמית המפורסמת, וכך היו אומרים על פלוני שהוטרף על ידי סביבתו ש"עשו ממנו קאראקוֹז", על שם דמות בתיאטרון צלליות טורקי. במשחקי הכדורגל השכונתיים של ארץ ישראל הקטנה הונהג חוק "הגול הטורקי", לפיו בעיטה הפוגעת בחלקו החיצוני של השער נחשבה שער, רמז למוניטין של הטורקים בתחום המין שלא כדרך הטבע.
נקנח בסרט טורקי, וגם נסביר לטורקים ש"להרוג טורקי ולנוח" זה לא באמת, סתם בדיחה יהודית. ועדיין לא ענינו על השאלה שאין לה פתרון: איך לעזאזל כותבים את זה: טורקי, טורכי, תורקי או תורכי? רמז: קנאי העברית של פעם תמכו ב'תורכי', אנחנו לא קנאים, וגם כללי האקדמיה קובעים: טורקי, וזהו. אתה הבנת את זה, ארדואן?
רוביק, קבל תיקון, בטורקית מונים ביר איקי אוצ' דורט בש אלטי ידי סקיז דוקוז און.
בפרסית מונים יק דו סה צ'הר פנג' שיש הפט האשט נוח דה.
יוצא מכך ש שש בש מקבל את החמש מטורקית ואת השש מפרסית. לא נורא, אוהבים אותך.
אהבתיאהבתי
ספירת הששבש ניתנה לי על ידי איש יודע טורקית, ואושרה על ידי מומחה לטורקית, שניהם יוצאי טורקיה. יתכן מאוד שהמספרים האלה הגיעו בחלקם מפרסית ואומצו במשחק הטורקי, לא תמיד בהתאמה לספירה הטורקית הכללית. אין כמעט ספק שהמשחק הגיע לארצנו מטורקיה, שנכחה פה לאורך שנים רבות, ולא מפרס, שעד העלייה הפרסית הקשר שלה עם ההוויי הישראלי היה רופף, בלשון המעטה.
אהבתיאהבתי
תודה לך רוביק, אכן עולם ומלואו של קשרים בין שפות, מרתק…
אהבתיאהבתי
ואני שמעתי בזמנו שבטורקית אומרים: "טאפו", אך הערבים שלא ידעו להגות "פ", אמרו "טאבו".
אשמח לשמוע את דעתו של ראוביק רוזנטל בענין.
ריקה.
אהבתיאהבתי
אכן, בדיוק כך. המקור הטורקי הוא tapu
אהבתיאהבתי
הספירה בשש בש היא בשפה אחרת – נראה לי פרסית, אבל בוודאי שלא טורקית. אני יודע כי טיילתי שם כמה פעמים, ומאחר והעם הטורקי אינו מצטיי בשליטה בשפה האנגלית, נאלצתי (בשמחה) ללמוד לספור, וזה ממש לא נשמע כך.
אהבתיאהבתי
טוקמק פירושו בטורקית : מרתוק לדלת., או עלי (מוט של המכתש)
בהשאלה: טמבל, פלגמט. החדירו מילה זו לסלנג דווקא עולי בולגריה
שמילים טורקיות רבות נטמעו בשפה הבולגרית בהשפעת השלטון
העותומני
אהבתיאהבתי
מה המקור ל"להרוג תורכי ולנוח", אם כן?
אהבתיאהבתי
המילה "נגלה" לא נגזרה מהשורש "נקל" (نقل) בערבית? במבטא בדואי או עיראקי ה-ק נשמעת כמו ג, ומשמעות המילה היא "העברה". גם את המילה "מנגל"/"מנקל" מוצאים במילונים ערביים תחת השורש "נקל", אבל במקרה הזה, אולי זו שאילה מתורכית והשורש הוא שורש מדומה.
לגבי הספירה בשש-בש: אני ממש לא מתמצא בנושא, אבל נשמע לי סביר שהספירה במשחק תהיה שונה מהספירה הרגילה (כלומר, שלצורך המשחק התורכים סופרים בפרסית או משהו דומה לספירה פרסית). שמעתי פעם שבקרואטיה יש משחק עממי שבו סופרים באיטלקית (או משהו שנשמע כמו מספרים באיטלקית), וכשמשחקים טניס באנגלית, סופרים בשיטה שהומצאה במיוחד לצורך המשחק, שבה המילה Love מקבלת משמעות של "אפס".
אהבתיאהבתי
מקור הביטוי בבדיחה יהודית עממית[1] שבה אומרת אֵם לבנהּ, היוצא למלחמת רוסיה-טורקיה, שישמור נפשו, ולכן הרגת תורכי – דַּיֶּךָ, שֵׁב וְהִנָּפֵשׁ[2]. בתגובה עונה לה הבן, כי אם ינוח, חייל טורקי אחר יהרגהו, ותשובתה של האם: "בני ובר בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?" (הבדיחה מופיעה גם בספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב)
אהבתיאהבתי
הכתיב העברי והכתיבה הברית של פעם מבחינים בין 'תורכים' ו'תורכיה' עד עלייתו של אטאטורק לשלטון לבין 'טורקים' ו'טורקיה' אחרי מהפכת הצעירים והלטיניזציה שאטאטורק הנהיג בשפה. כללי הכתיב גורסים כיום T כטי"ת, K כקו"ף; למעשה זהו שינוי פוליטי שאטאטורק הנהיג: טורקיה היא אירופה ושוב איננה שמית…..
רמה זוטא
אהבתיאהבתי
תיקון קטן:
המילה "ברדק" לקוחה מהשפה הרוסית, והמשמעות היא בדיוק כמו אצלנו. אין צורך להתחבט בשאלה "מה הקשר בין ספל לבלגאן", בארץ יש יותר ממיליון דוברי רוסית- שאל אותם….
או פשוט לבדוק במילון бардак
אהבתיאהבתי
אכן, כפי שהיטבת לציין "התרנגול ההודי, טורקי באנגלית, אינו קשור לטורקיה בשום צורה, וגם לא להודו." אז מאין הוא מגיע בכל זאת? כזכור, ב-3 באוגוסט 1492 יצא קולומבוס מנמל פלוס בספרד למסע אל הבלתי נודע, עם שלוש ספינות בשם: סנטה מריה, פינטה וניניה, מאוישות בכ-90 איש. בין אנשי הצוות היה גם לואיס דה טורס (Luis de Torres), אנוס שצורף כדי שיוכל לשוחח בארמית ובעברית אם יתגלו עשרת השבטים האבודים. ובכן, עשרת השבטים האבודים לא התגלו, אבל ציפור גדולה ומוזרה שהזכירה תרנגול גדול דווקא כן. כיוון שלא ידעו מה שם ייקרא לעוף המוזר פנו הנוכחים ללואיס דה טורס שהחל לחפש את התשובה בכתבי הקודש. התשובה נמצאה לו בספר דברי הימים ב' פרק ט', כ"א: "[…] אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים, וְתוּכִּיִּים." החכם היהודי שלא ראה תוכי מימיו מיהר להכריז שהציפור החדשה היא-היא התוכי המקראי. כך התגלגל השם לשפה האנגלית. בהקשר זה מעניין לציין גם, שהשם תרנגול הודו נקרא כך על-שום הודו החדשה והגיע אלינו כנראה דרך הלדינו (ככל הנראה זו שהשתמרה דווקא בפי גולי הכתר של אראגון, ולאו דווקא גולי קסטילייה).
אהבתיאהבתי
לענין המונח "טמבל" (ובלשון "מדוברת" – אהבל) מעניין להשוותו למונח המקביל באנגלית (בעיקר אמריקאית) dummbell, שמשמעותו היא "כסיל" או בלשוננו – "טמבל". בהחלט יתכן שיד המקרה שלטה כאן, מאחר שהמונח הזה כנראה לקוח מה-dummy', אך אין לפסול אפשרות שהשיבוש מ-dummy מקורו ב"טמבל".
אהבתיאהבתי
"אהבל" זאת מילה ערבית. מה הקשר ל"טמבל"?
אהבתיאהבתי
לא כתבתי ש"אהבל" היא מלה בטורקית… מה שכתבתי שהיא בלשון המדוברת, כשכוונתי למדוברת בארצנו.
אהבתיאהבתי
טור מרתק. אשמח לקרוא טור דומה על השפעתה של הפרסית. אחת, שתיים, שלוש ושש בשש בש נספרות אכן בפרסית. לעברית חדרו לא מעט מילים בפרסית – פרדס, בוסתן הן אולי הידועות שבהן אך גם צ'ימידן וכנראה גם בלגן. מעניינת היא המילה פיג'מה, שהתאזרחה בלשונות רבות. מקורה פרסי – פיר ג'מֶה – בגדי זקן. חלק מן המילים המנהליות בטורקית מקורן עשוי להיות פרסי, ומן הטורקית – דרך הערבית או ישירות – הן הגיעו אל העברית.
אהבתיאהבתי
האם נדרשת אי פעם למילה פושתק?
אהבתיאהבתי
תודה על המאמר המלבב , רק כמה תיקונים: קרחנה, טנבל מילים שהגיעו לתורכית מפרסית המספרים בשש בש פרסיים מנגל ונגלה הן מילים ערביות לחלוטין בהגייה בדואית
אהבתיאהבתי
אני חושב שההסבר בוויקיפדיה למקור השם תרנגול הודו בעברית (מצרפתית)
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_names_for_the_Wild_Turkey
ו Turkey באנגלית שווה עיון
http://en.wikipedia.org/wiki/Turkey_(bird)
אהבתיאהבתי
מלכת שווא
תורכי ה- לפי הכתיב הערבי של תורכיה שנהג עד 1928, הוא המועד שבו השליט אטאטורק את הכתיב הלטיני ומאז כותבים טורקיה. לכן לא 'קנאי העברית' אלא 'ותיקי העברית' גורסים תורכיה.
אהבתיאהבתי
"תודה – רוביק ! – נשאר לי רק להוסיף – שכילדים בגן, לימדו אותנו, שלֶחֶם בטורקית, זה אֶקמֶק.//,
אז עכשיו אני יכולה לנוח… //" 4.2.14. (C). אלגל. dalia gall elgal.
אהבתיאהבתי
דליה – תודה. החזרת אותנו עשרות שנים אחורה, ובשמחה. הסיבה שכילדים "למדנו" שלחם בטורקית קרוי אקמק, מקורה במחזה "המכשפה" של גולפדן, שהועלה בתיאטרון "אהל" בתל אביב בשנת 1946, בתרגומו של אברהם לוינסון ובבימויו של משה הלוי שזכה על כך בפרס יהושע גורדון לתיאטרון מטעם הסוכנות היהודית לשנת תש"ז. המערכה האחרונה של המחזה מתארת בית קפה בשוק באיסטנבול ובו מופיעה מירלה, המקבצת נדבות באמצעות שירתה ("יהודים, רחמו, רחמו") עבור הטורקי שקנה אותה. כדי לשוות למערכה זאת אופי של "שוק טורקי" נעשה שימוש רב במלה "אקמק" (לחם). המחזה היה מאד פופולרי , מה עוד שנסתיים ב"סוף טוב" (Happy end) והיה אחד המחזות שהוצגו לאחר תום מלחמת העולם (השניה) ובתיאטרון עממי, נהרו אליו ילדים רבים, ללא חשש מהאפלה ואזעקות. התוצאה היתה שהילדים "למדו" מהמחזה את המלה "אקמק" שנשמעת בעברית כמלה מבדחת, והחלו להשתמש בה כבדיחה ולהעבירה לדורות באים.
אהבתיאהבתי
קרחן היה כבר בגשש במקום להגיד בית זונות.ומשגע אותי פזוונג שהספרות בפרסית ממש כמו בפולנית בחיי.קבל:רז דוה צ'י צ'טרי פיינץ' צץ' שדם אושם נב דיס.מטריף לא ? אפילו שאחמדינג'ד לא נראה בן דוד של קשישטוף פנדרסקי
אהבתיאהבתי
השוואת מונחי יסוד בשפות, כגון מספרים, אברי גוף, סוגי מאכלים, יש בה כדי ללמדנו על מסלולי נדידות העמים או השבטים השונים עד להאחזותם בארצות בהן הם התיישבו. בדרכי הנדודים השונות חדרו מונחים אלה לשפות המקוריות של אותם עמים או שבטים, לעתים יחד עם חלקי אוכלוסיה שהצטרפו אליהם. בהחלט יתכן , לפי הדוגמה שנתת, שחלקים מהעם הפולני של היוחם, בתקופות נדודיהם חלפו גם על פני אירן (פרס) וקלטו מונחים שונים
אהבתיאהבתי
שלום רוביק,
"להרוג טורקי ולנוח" – האם יש עוד ביטויים שקשורים לעמים/ארצות? (אבל לא סטריאוטיפים)
תודה!
אהבתיאהבתי
ישנם ביטויים הקשורים לעמים הנובעים מיחסי איבה בדרך כלל. האנגלים והאיטלקים שלא תמיד חיבבו את הצרפתים, העניקו לעגבת (סיפיליס) את השם "המחלה הצרפתית". הצרפתים, כמשקל נגד, העניקו לעגבת את השם "המחלה האיטלקית" וההולנדים העניקו לה את השם "המחלה האנגלית". מכיון שהאנגלים גם לא אהבו את הגרמנים אהבת יתר, העניקו למחלת האדמת את השם german measles. מכיון שבארץ לא כל כך אהבו את האנגלים, לפחות בזמן המנדט, העניקו לסם המשלשל מגנזיום גופרתי את השם "מלח אנגלי". אין לכל אלה קשר ל"מחלה ההולנדית" שהפכה למושג בכלכלה לאור התפתחות כלכלית (שלילית אמנם) שהיתה בהולנדץ
אהבתיאהבתי
אולי מכאן גם המונח "מקלחת צרפתית", כלומר מחוסר האהבה לצרפתים, מונח שמשמעו שימוש במגבונים לחים במקום מקלחת או העברת מגבות רטובות על הגוף 🙂
אהבתיאהבתי
שלום רוביק ולדוברי השפה התורכית
יש לנו פאב הופעות במטולה שנקרא "בחקורה של יעקב". חקורה היתה החצר האחורית בבתי התיישבים הראשונים במושבות הברון, שם גידלה כל משפחה בעלי חיים וירקות לתצרוכתה. אשמח לדעת מה מקור השם. הערבים אומרים ערבית אך יש גם הגורסים שזו מילה תורכית מימי השלטון העותמאני. תודה סמדר
אהבתיאהבתי
ראשית לכל, תודה רבה על הטור המרתק, הכתוב היטב. כמה הערות ברשותך:
1. קרחנה- יש שתי אפשרויות למקור המילה: א. KARAHANE שזה אומר "בית שחור" שאכן היה ב-ע-ב-ר כינוי לבית בושת (היום בתורכית משתמשים ב GENEL EV כלומר "בית כללי") ב. KARHANE כשהמילה KAR משמעותה רווח, PROFIT בתורכית ובפרסית. ומכן המשמעות של "מפעל".
2. הטאבו הוא אכן TAPU ובמלרע.
3. קיוסק מגיעה מהמילה התורכית köşk שמשמעותה לא ארמון אלא מבנה (בד"כ מעץ) ובד"כ מעוטר בארמון או בגינת הארמון או בגינה בכלל.
4.künefa כונפה, היא עוגה קצת מעוכה בתורכיה ומכאן, ככל הנראה, הגיע התיאור לבחורה לא יפה (ולבחור מנה נאמר? כונף?)
5. קאראגוז=עין שחורה. דמות המפתח באמת בתיאטרון הצללים בעל עין שחורה ומכן שמו (קארא- שחור, גוז-עין)
6. יש עוד הרבה מה להוסיףאבל זו אינה המטרה, אז נקנח ב"להרוג תורכי ולנוח". מקור הסיפור הוא בכלל בארה"ב שם היה מקובל איפשהו לנוח אחרי ציד "תורכי" כלומר אחרי תרנגול הודו. אכן אין קשר לתורכים ולעם היושב בציון שלום!
אהבתיאהבתי
לאפי,הערות מצוינות אבל… להרוג טורקי שייך גם שייך לעם היושב בציון, ומקורו בבדיחה יהודית המופיעה בספריו של דרויאנוב על חייל יהודי היוצא למלחמה ואמו נותנת לו הדרכה: תהרוג טורקי, תנוח ותהרוג עוד טורקי. ומה יקרה אם יבוא טורקי שלישי וירצה להרוג אותי, שואל הבחור. למה שירצה להרוג אותך, תמהה האם, עשית לו משהו רע?
אהבתיאהבתי
רוביק שלום! ביחס לביטוי הנהדר " גול תורכי" (דווקא ב ת' וב כ' . .) – נראה לי כי שכחת (או לא הכרת ? . . . ) את הימים ה"עתיקים" של תחילת שנות ה – 60, שאז למיטב זכרוני הוא נולד. כל מי שהיה קשור אז לכדורגל, כולל הילדים בשכונה וכו ' , השתמש בו בעת משחקים עם ה "חבר'ה", כמו -גם עיתונאי הספורט של אז, שאי – מי מהם גם ככל הנראה המציא אותו. זה היה בעת או בתגובה לגול שהבקיעה קבוצה תורכית ששיחקה נגד קבוצה ישראלית, כאן בארץ
(הקבוצות התורכיות היו באות למשחקי ידידות עם המקומיות המובילות, והיו אז כמעט היחידות שהסכימו לבקר כאן, ולכן כל משחק נגדן -אף שהיה לא בין נבחרות -כונה "בינלאומי" ומשך קהל גדול, ואף שודר ברדיו (!) ע"י נחמיה-בן-אברהם, ניסים קיוויתי או עמי פזטל). בכל אופן – הכדור "חדר" לשער דרך חור שהיה ברשת הצדדית, והשופט טעה ואישר את השער! משום מה זכור לי שלמה לוי האגדי ז"ל כמי שקשור לגול הזה, ויתכן שבעצם שהוא זה שבעט אותו לרשת התורכית ? ? אולי אפילו באיזה "מספרת" – אחת מאלו שבהן הוא כ"כ התפרסם
אין זה כמובן סותר את המשמעות האחרת שכללת ב 2 מאמריך , שהיו (כרגיל . . . ) מאירי עיניים , מחכימים וכיפיים! אשמח לתגובתך, וכן – אם מישהו זוכר פרטים נוספים ומדויקים יותר.
אהבתיאהבתי
יש לי תאוריה בקשר לכיתוב "טורקי" או תורכי". עד 1920 בערך היה הכתב הטורקי דומה לזה הערבי. בכתב הערבי נכתבת "תורכיה" עם המקבילות העבריות של ת' ו-כ'. לאחר מכן בא אתא -טורק וכפה את הא-ב הלטיני. לפיו ה-T הופכת בעברית ל-ט', וה-K ל-ק. ומכאן טורקיה.
אהבתיאהבתי
צודק חזי – עד 1929 היה נהוג אצל הטורקים הכתיב השמי (הערבית) ולכן התיעתוק היה: תורכיה (מכתיב ערבי לעברי). כשעלה אתאטורק לשלטון הנהיג את הכתב הלטיני והתיעתוק היה על פי כללי המעבר מכתב לטיני לעברי ולכן: Turkey=טורקיה.
אותו עניין גם עם פלשתינה (שהייתה התעתיק מאנגלית בימי המנדט – Palestine) ל"פלסטין" (فلسطي), שהוא הנוהג בימינו – כשההיגיון הוא של מַעבר משפה שמית אחת לשנייה (ערבית לעברית) כשיש מקבילות פונטיות לאותיות.
אהבתיאהבתי
לרותי ולחזי שלום,
ראו הערתה של "מלכת שווא" מ-3 פברואר 2014 שכבר ציינה את המקור לשימוש המודרני ב-ט במקום השימוש הקודם ב-ת.
אהבתיאהבתי
מילה טורקית שהיום כמעט לא שומעים היא חזוק – השיפוד שעליו הושיבו אנשים שחתרו נגד השולטן כדי שימותו לאט וביסורים (בניגוד להוצאות להורג יותר "הומניות" של פושעים רגילים). דוגמא לשימוש: הכניסו לו חזוק.
אהבתיאהבתי
מילה חשובה שקיבלנו מהשפה הטורקית, או מהשפה הערבית, היא אופק (בטורקית ufuk, אותו דבר בערבית.) אבותינו הסתדרו איך שהוא בלי המילה הזאת.
אהבתיאהבתי
מאמר מצוין, ושפה נהדרת. גורם לי להתחרט שלא לחצתי יותר על אמא שלי ללמד אותו טורקית
אהבתיאהבתי
או כמו שאמר פעם חבר לכיתה בבי"ס יסודי (שלימים הפך פרופסור נחשב להיסטוריה) – בימי שלום, "תורכיה", בימי מלחמה – "טורקיה".
זה כל כך קולע שאני זוכר את זה עד היום, 30 שנה ומעלה אחרי…
אהבתיאהבתי
ערב טוב,
תודה רבה על הבלוג המחכים. לצורך הבנת מילה "הלכשיש" המופיעה בתרגום יונתן בן עוזיאל בפרשת משפטים אני מנסה להבין מה הפרוש המילולי של המילים: "בקשיש" "חשיש" ו"שישליק". אודה לך על תשובתך.
אהבתיאהבתי