אחשוורוש מלך ב-127 מדינות, שהיו בעיקר חבלי ארץ חצי אוטונומיים, ונעו כזכור "מהודו ועד כוש". רב ושמואל התווכחו ביניהם. רב אמר: "הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם". שמואל אמר: "הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי (התקיימו זו לצד זו), וכשם שמלך על הודו וכוש, כך מלך מסוף העולם ועד סופו". העולם של הקדמונים החל אפוא בהודו, היא ככל הנראה הודו של היום, ונגמר בכוש, המזוהה עם אתיופיה. לא במקרה הודו ואינדיה הן מילים דומות. אינדיה נקראת כך על שם נהר האינדוס. ככל הנראה הנ' שנעלמה משוקעת בדגש שבשם הודו. בדברים רבה כתוב: "שמצא סיף הנדי שאין כמותו בעולם", וסבורים שהכוונה כאן לחרב הודית.
היום מחולק העולם לכ-200 מדינות ריבוניות, הפזורות הרבה מעבר להודו ולכוש, וכל המדינות זקוקות לשמות. רוב רובן של המדינות שמרו בשיח העברי על שמן הבינלאומי. סייעה לכך העובדה שמדינות רבות זכו לסיומת הלועזית –ָה המזכירה את סיומת הנקבה העברית, מרוסיה ואלבניה ועד ניקרגואה ובוליביה. תשע מדינות נוסף על ישראל זכו לשם עברי המופיע בתנ"ך: צרפת, ספרד, יוון, מצרים, ירדן, לבנון, תימן, הודו וסין. אפשר בדוחק לצרף לחבורה את פרס, שמה הקודם של איראן, ואת ערב (הסעודית).
יוון ומצרים שמרו על רציפות. יוון המקראית, ובוודאי התלמודית, היא יוון של היום. יוון הוא אחד מבני יפת, בעוד מצרים הוא אחד מבני חם, לצד אֶחָיו כוש, פוט וכנען. השם מצרים קשור לשמה העתיק של מצרים: מִסְר, שפירושו מחנה צבאי. צורת הזוגי מקובלת בשמות מקומות בעברית, ואף הוצמדה לירושלים לאחר חתימת המקרא. השם הבילנלאומי Egypt מקורו בשם היווני שניתן למצרים, והוא שיבוש של השם המצרי העתיק hwt-ka-pth, מקדשו של האל פתח, הנהגה hay-gi-ptah. מן השם הזה נולד גם שמו של הצועני, Gypsy, שנאמר על אבות הצוענים שהגיעו ממצרים, למרות שככל הנראה אין לכך בסיס. השם העברי, צועני, התגלגל דווקא מן המקרא, מארץ צוען שבמצרים, הנקשרת לפועל היחידאי צָעַן, שפירושו נדד או נעקר ממקומו, וגם עקב דמיונו לשם הגרמני, Zigeuner, שאומץ ביידיש. גם לבנון, "הארץ הלבנה", היא בקווים גסים לבנון של היום. הירדן התגלגל מנהר לממלכה. תימן היא אותה תימן, ארץ הדרום.
לעומת אלה, צרפת וספרד נדדו הרחק ממקומן המקראי. שתיהן מופיעות בפסוק אחד, בספר עובדיה: "וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב". צרפת היתה יישוב חוף ליד צידון, שנקרא בלשון יושביו צרפנד, ממש כשמו של אתר המחנות המיתולוגי של צה"ל. השם שודרג בספרות ימי הביניים לארץ האירופית עקב דמיון הצליל לפרנצא.
ספרד המקראית היא לדעת רוב החוקרים סארדיס שבאסיה הקטנה. ספרד של ימינו כבר היתה מוכרת בימי התלמוד כמושבה רומית בשם אספניה, והיא נזכרת בשם הזה במדרש תנחומא, בצוותא עם גליה. 'אספמיה' התלמודית היא שם למקום רחוק כלשהו, מרחק שנה הליכה לכל כיוון. במסכת נידה נכתב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיה", ומכאן הביטוי "חלומות באספמיה". יונתן בן עוזיאל שתירגם את התנ"ך לארמית תירגם את 'ספרד' ל'אספמיה', ככל הנראה עקב דמיון השם המקראי ל'הֶסְפֶּרָה', ארצות המערב ביוונית. בימי הגאונים נקבע רשמית כי אספמיה היא ספרד.
את סין לא הכירו אבותינו, אבל סין מופיעה במקרא כחבל ארץ מדברי, שבו עברו בני ישראל בנדודיהם במדבר, אולי כשם מקביל למדבר צין, ואחר כך כממלכה דרומית. קשה לשלול את הקשר בין סין לבין סיני. הסינים הם צאצאיו של חם, בניו של כנען, ובספר ישעיהו נאמר: "הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים". סין הדרומית התגלגלה לשמה של מעצמת על מזרח-אסיאתית בזכות קירבת הצליל ל-China, שנקראה בימי תחיית הלשון, בעקבות הגרמנית, גם חינה.
כמה שמות ארצות מופיעים בתלמוד. ראשונה בהן היא סוריה, הנכתבת שם סוריא, שהוא שם יווני. השם הוא ככל הנראה גלגול של 'אשור'. במסכת גיטין נכתב: "בשלושה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל, ובשלושה לחו"ל; עפרה טמא – כחו"ל, והמוכר עבדו לסוריא – כמוכר בחו"ל, והמביא גט מסוריא – כמביא מחו"ל; ובשלושה לא"י: חייבת במעשר ובשביעי – כא"י, והרוצה ליכנס לה בטהרה – נכנס, והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוור שבירושלם". בתלמוד מופיע גם הביטוי 'לשון סורסי', המתייחס לשפות לועזיות, ויש רואים בו כינוי לארמית הסורית.
גם הגרמנים והאיטלקים מופיעים בתלמוד. השבטים הגרמנים קיימים בשם הזה כבר בראשית הספירה, ויש לכך עקבות במשנה. במסכת נגעים נכתב: "בהרת עזה נראית בגרמני כהה והכהה בכושי עזה", חנוך אלבק מסביר שגרמני הוא "אדם מארץ גרמניה, שעורו לבן ביותר". בילקוט שמעוני נכתב: "בני יפת גומר ומגוג, אמר ר' שמואל בר אמי: זו אפריקי וגרמניא". לגרמניה ניתן שם עברי: אשכנז. בספר יוסיפון מהמאה העשירית נכתב: "ארץ המערב ואשכנז ובריטנייאה וסקסוניא". כמו צרפת הדומה ל'פרנצא', וספרד הדומה ל'הספרה', גם המלה אשכנז נבחרה כי דמתה למלה לועזית: scandza, שהיה שמה של סקנדינביה. הערבים הוסיפו את מלית היידוע אל, וכינו את אזור סקנדינביה וגרמניה 'אלשכנזה'. מכאן קצרה הדרך לזיהויה של גרמניה עם אשכנז המקראי, נכדו של יפת. אלא שהשם לא התקבל, ולימים דבק למסורת האשכנזית ולא למדינה.
'איטלקי' הוא שם תואר כבר בתלמוד, ומופיע בכתבי חז"ל 55 פעם, בדרך כלל בהקשר למידות, מטבעות וסוגי יין. זאת בהשפעת היוונית שבה שם התואר הוא 'איטליקוס', כמו בלטינית. בין יהודי איטליה נפוץ מדרש עברי לשם הארץ: אי-טל-יה, האי של טל האלוהים. מדרש דומה מצאו יהודי פולין, כשעוד ישבו בה לבטח: כשבאו היהודים לארץ הפולנים אמר להם אלוהים: פה לין. מדרש לשוני מקביל הוסב על השם 'פולניה' בסידרת הטלוויזיה "פה לן יה".
יש עוד מדינה אחת, שולית וחסרת חשיבות, ששמה עברי למהדרין: ארצות הברית. על פי השם האנגלי צריך היה לקרוא לה "המדינות המאוחדות של אמריקה", ואכן בימי חידוש השפה קראו לארצות הברית "המדינות המאוחדות", "מדינות המאוחדות" ו"ארצות מאוחדות באמריקה". בעיתון השקפה נכתב ב-1903 כי "החלו לכונן בכל רכבות המדינות המאוחדות סחרחוק לכל עגלה", דהיינו, טלפון לכל קרון. אלא שלשם 'ארצות הברית' זכות ראשונים. הוא מופיע לראשונה אצל מנדלי, שכנראה גם המציא אותו, כבר ב-1868, בספר "האבות והבנים": "עברו איי אמריקי וראו, וארצות הברית שלחו והתבוננו מאוד וראו, ההחרישו שמה בני הנגב כאשר השתער עליהם נשיא הצפון בחיל רב, לקרוא דרור לעבדיהם הרצוצים?"
ואילו השמועה שהגיעה לאזני היא שמצריים היא בצורת זוגי כיוון שבתקופות רבות היא הייתה מחולקת מדינית (ע"פ החלוקה גאוגרפית) לשניים: עילית ותחתית. אבל אולי זאת רק שמועה.
אהבתיאהבתי
מצרים לשון זוגי כמו משקפיים נעליים, ובאור השם מצרים הוא כפל "צר", כלומר צרות העין, וצרוּת הלב.
אהבתיאהבתי
לעניין הצורה הזוגית ירושלים ומצרים
היריעה קצרה ולכן אעיר שתי הערות:
1. במקורה לא היה שם העיר ירושלים זוגי, הוא התגלגל מתקופות שקדמו לתקופת המקרא, ורוב החוקרים קושרים את השם לאל בשם שלם. הסבת השם לזוגי בידי עורכי המקרא ובעלי המסורות קשורה לאפיון נפוץ של שמות מקומות במקרא ובתלמוד: בארותיים, עפריים ועוד, וכן מצרים, בהשוואה לשם הלא עברי שבו לא היתה צורת זוגי. יש להוסיף שצורת הזוגי בשפות השמיות נפוצה ומרכזית, ובשפות קדומות היה לכל שם עצם צורה זוגית ונעשה בה שימוש. יש גם טשטוש מסוים בינה לבין צורת הריבוי, והדבר בא לביטוי במילים שמבחינה סמנטית אינן זוגיות כמו מים ושמים.
בנוגע לתגובות של שלום 76, הן מעניינות אך יש לראות בהן מדרש מאוחר. מדרשי שמות כאלה רבים במדרש ובקבלה, וראוי לראות בהם מה שיש בהם: הטמעה יצירתית של תכנים תורניים ורוחניים בפשט, ולא מה שאין בהן: כוונה נסתרת מלכתחילה המוטמעת בשם. את ההסברים לגלגולי שמות ומילים יש לחפש במחקר הלשוני-היסטורי העשיר והמגוון והמבוסס מאוד של השפות השמיות בכלל ושל השפה העברית בפרט.
אהבתיאהבתי
"צורת הזוגי מקובלת בשמות מקומות בעברית, ואף הוצמדה לירושלים לאחר חתימת המקרא."
אודה לך אם תוכל להרחיב מעט. האם הצורה 'ירושלם' שבמקרא אינה צורת רבים? מה פירושה ויסודה?
אהבתיאהבתי
למנחם היקר בוקר טוב,
אומרים בחסידות כי אמנם היה שמה "ירושלם" אך נוספה לה אות יוד ברית קודש. אסביר מעט את הדברים שהם קשורים למילת "יהי".
בפרשת זהר ויחי מאמר הללו עבדי ה', מבאר הזהר כי במילת "יהי" נתקיים כל מעשה בראשית, כמו שנאמר, יה"י רקיע, יה"י מאורות, יה"י אור, יהי שם הויה מבורך, שואל מה הטעם שנאמר כאן מילת יהי, שהיה לו לומר יתברך שם ה' וכיוצא, ואמר אלא מילת יהי היא סוד ההמשכה מאותו מקום סתום העליון שאמרנו, שהוא שם י"ה של מילת יה"י, והיא כעין הי' העליונה של החכמה שהיא י' דשם יהו"ה, הרי התחלה כי כהסוף, לכן כתוב מילת יה"י, הוא סוד ההמשכה ממקום הנעלם על כל הנעלמים עד מדרגה התחתונה, ובמילת יהי נתקיים כל מעשה בראשית.
באור הסולם :
תפב) יהי שם ה' מבורך: שואל, מהו השינוי שאומר יהי. ומשיב, אלא יהי ה"ס המשכה מאותו מקום עליון שהוא סתום, שאמרנו, שהוא י"ה, עד סוד הברית, שהוא יוד תתאה כעין יוד עלאה, ההתחלה כסוף.
פירוש. ז"א נקרא הוי"ה, והנוקבא נקראת אדנ"י וז"ס יהי שם ה', כי שם היא הנוקבא, ה' ז"א. וביחודם משתלבים ב' שמות, הללו זה בזה, ומצטרף מהם יאהדונה"י, ויש כאן ב' יודין, י' הראשונה שהוא חכמה, שהיא י' של הוי"ה, וי' האחרונה שהיא י' של אדנ"י, היא חכמה תתאה. כנ"ל (ב"א רט"ז ד"ה פירוש) ע"ש ביאורם. וז"ש רזא דאמשכותא מההוא אתר עלאה וכו' י"ה, שה"ס י' ראשונה של יאהדונה"י, ונמשך ממנה שפע החכמה, עד רזא דברית, שהיא הנוקבא, דאיהי י' תתאה, היינו י' אחרונה של יאהדונה"י, כגוונא די' עלאה, כמו שיוד עליונה של יאהדונה"י היא חכמה, כן י' תחתונה של יאהדונה"י מקבלת ממנה, ונעשתה לחכמה תתאה. שירותא כסופא, שי' הראשונה וי' האחרונה נעשות שוות זו לזו ושתיהן הן חכמה.
הוא שאמר הכתוב,"יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", (זהר חדש יתרו אות רנט), כי מילת שלום כוללת אותיות ש' ם' אשר בניהן כתובות אותיות ל"ו, אלו הם ל"ו צדיקים המקיימים את העולם, כי שם היא הנוקבא, ובהתכנס ל"ו הצדיקים בה, מתקיים השלום בעולם, הוא שאמר הנביא, " אַשְׁרֵי כָּל-חוֹכֵי לו".
אהבתיאהבתי
פרט מעניין: מקור השם España, שהוא השם של ספרד בספרדית, שנוי במחלוקת אולם האטימולוגיה המקובלת ביותר היום ושהוצעה על ידי החוקר הצרפתי שמואל בושרט בשנת 1674, היא שהשם נגזר מהצירוף "אי שפנים" בפניקית (גם בעברית!), שהיה השם שהפניקים נתנו לחצי האי האיברי, בעקבות שפע השפנים האופייניים לאיזור שמצאו במסעותיהם שם. אפשרות אחרת, שהוצעה על ידי הספרדי טריגרוס ב-1767 היא שהשם איספניה מקורו ב- sf(a) n , 'צפון' בפניקית, בגלל מיקומה הגיאוגרפי של ספרד יחסית ליבשת אפריקה. מעניין גם שלפי אותו חוקר יש לשורש span הפניקי גם משמעות של מקום מסתור רחוק כלשהו, כמו ה'אספמיה' התלמודית.
אהבתיאהבתי
שמעתי מסטודנט לחוג ארץ ישראל מאוניברסיטת חיפה, כי יש מי שראה חריטה של השם צפניה, על אחד הסלעים, ההנחה היתה שזה הוא שמו של ספן שספינתו נטרפה, הוא ניצל וכתב את שמו על הסלע, לכן אומרים היום אי-צפניה, האי של צפניה, ויש אומרים אספניה, אי הספנים, והכל טוב וישר בעיני.
אהבתיאהבתי
ספרד אינה אי ובמיוחד קשה להאמין שבתקופת הפיניקים ראו בגוש היבשת הזה, שגודלו כפול משל אנגליה, "אי שפנים" או "אי של צפניה". ההשערה שמדובר ב"צפון" בפיניקית מעניינת יותר, מה גם שגם כאן יש דמיון לשפה העברית. או שמא אלו חלומות באצפניה…
אהבתיאהבתי
סין וסינים גם קשור לישוב סין שמבוטא שין כיום ויושבת בפניקיה/כנען ומוזכרת גם בסמיכות לערקת כ SIANU בכתובת שלמנאסר ג' שבקרבת ארוד. בבראשית פרק י' כתוב "ואת החיוי ואת הערקי ואת הסיני". מדובר על קבוצות אתניות (ומקומות ישוב סמוכות) קרובות מצאצאיהם של חם וכנען.
בנוסף, אוסביוס מביא סין במצריים. הוא כותב "עיר במצריים" (ביחזקאל, ועל שמה נקרא מחוז סאיס).
בכל מקרה כל ההצעות קשורות בשושלת של חם.
אהבתיאהבתי
A few comments:
1. The prefix "sino" is used in many European and other languages to denote Chinese. Similarly, the study of Chinese language, literature, or civilization is called "sinology".
2. The name "Ashkenaz" was used for Germany until the twentith century, when presumably the was a strong incline to differentiate Germans from Jews from Germany or other European countries. The Yiddish language was called "Leshon Ashkenaz" for centuries by most East-European Jews.
3. "Canaan" was used for the Slavs in general and Russia in particular. This was in concordance with the biblical cursed of Canaan that "a servant of servants shall he be unto his brethren" (Gen 9.25). The word "slav" (Σκλάβοι , slavus, sclave, etc.) (that may originally meant in the Slavic languages a derivation from slovo "word", originally denoting "people who speak [the same language]") means "slave" in most Germanic and Romance languages.
4. The Slavs call (till this day, and even reached other languages like Hungarian and Arabic) the Germans "nemsi" or "nemci" etc., which means "mumbling, murmuring people"; cf. the Greek βάρβαρος (barbaros) = people who speak br..br..
5. Indeed there seems to be a correlation between Syria and Assyria, already stated by Herodotus (7.63), and upheld by most modern scholars. Syriac is an Aramaic dialect, and the Rabbis identified even their Aramaic as "Sursi" (Syriac), as the primary difference was the type of graphic alphabets used. I.e. Syriac alphabet (ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ) as opposed to Jewish one ( עברית= post-exilic Hebrew alphabet, which derived from the Aramaic alphabet, called "Assyrian" by the rabbis, as opposed to the pre-exilic Old Hebrew [=Samaritan] alphabet, which derived more directly from the Phoenician one.)
6. Indeed מצריים = שני מֵצָרִים, just like Bahrain (or in Literary Arabic the diphthong remains: Bahrayn) = two bahr ("sea"), so al-Bahrayn means "the Two Seas".
7. VERY NICE POST. THANK YOU!
אהבתיאהבתי
מחכים. תודה רבה.
אהבתיאהבתי
"הנ' שנעלמה מושקעת בדגש שבשם הודו" — איזה דגש ובאיזו אות?
אהבתיאהבתי
לשלמה קרני
המילה הודו בניקוד נכתבת הָדּוּ. בה' קמץ קטן, בד' דגש המעיד על היבלעות הנ'.
אהבתיאהבתי
לרוביק שלום, דגש חזק בא אחרי תנועה קצרה (קמץ קטן) אשר אינה מוטעמת. אבל הה' במלה הָדו ּהיא מוטעמת. ובכן?
אהבתיאהבתי
ומה עם קתי, ככינוי לסין? מה מקורה?
אהבתיאהבתי
מה עם תוגרמה?
רון
אהבתיאהבתי
וּבְנֵי, גֹּמֶר–אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה.
א) גֹּמֶר – אותיות גרם שהיא בארמית עצם, שלפי מהותה היא לבנה, והיא ככל הנראה מקור העצמות לשמות השבטים הגרמנים:
ב) אשכנז הוא הענף המזרח אירופאי שלה.
ג) ריפת היא צרפת השוכנת ממערב לגרמניה, בה התיישב השבט הגרמני הפרנקי (לכן שמה באנגלית France ) לשון פרנסה ואוכל, מלשון רפתא שהיא פת, "קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם. הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, לְכַלְכְּלֶךָ", הנאמר לאליהו לאחר שנים של מחסור בטל ומטר.
ד) תרגמה היא מרכז אירופה, גרמניה עצמה, שורש ר.ג.מ או ת.ג.ר.
נמצא כי כי הבן תרגמה נושא בשמו את אותיות שם אביו גֹּמֶר, אך בסדר שונה, והא לך אומה רוגמת וגומרת (שחשבה והוציאה לפועל את הפתרון הסופי, שנאמר וּבְנֵי, גֹּמֶר….)
אהבתיאהבתי
לרון,
ראה ענין Regiment http://en.wikipedia.org/wiki/Regiment גדוד או פלוגה,
וברכת יעקב לשבט גד: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב"[2]. ברכת משה לשבט גד: "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל"[3].
אהבתיאהבתי
באשר ל127 המדינות עליהן שלט אחשוורוש אולי כדאי להבין זאת במשמעות"מדינה" סגול מתחת למם שהן ערים במזרח הקרוב( ראו מרוקו של היום ועוד).
אהבתיאהבתי
ברשותך, תיקון טעות: "העולם של הקדמונים החל *איפה* בהודו, היא ככל הנראה הודו של היום (…)" – צ"ל 'אפוא'. // עמך הסליחה על הקטנוניוּת.
אהבתיאהבתי
בקשר ל"צרפת" הלבנונית המזוהה כ"צרפנד" (מבוטא "סרפנד") כנראה שהיא אותה צרפת אליה הגיע אליהו הנביא בברחו ממלך ישראל שם קרה נס הקמח והשמן ככתוב "כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן ה' גשם על פני האדמה", שם נאמר "קום לך צרפתה אשר לצידון" מה שמעיד: ראשית שמדובר ב"צרפת" שהיתה אכן לבנונית ושנית שהיתה יותר מ"צרפת" אחת ואכן כולנו מכירים את מחנה "צריפין" הלא היא שמה העברי החדש של "צרפנד" שם שנשתמר מימים עברו, אכן כנראה שחלק מחילנו משרתים ב"צרפת"…
אהבתיאהבתי
מאלף!
ובעניין אחר, חברים מלומדים, האם נהוג היום לעשות הזחה בתחילת כל פסקה שכותבים, כולל פסקה ראשונה?
תודה,
יעל
אהבתיאהבתי
שושלת קדומה ששלטה בסין היא שושלת צ'ין ומכאן השם סין.
אהבתיאהבתי
מאיפה בא לכם הרעיון שסין שבמקרא זה סין המודרנית? סין זה עברות של השם של המדינה המזרח אסייאתית. סין לא המודרנית לא מוזכרת במקרא.
אהבתיאהבתי
תמיד מרתק אותי אותי לקרוא את הפרשנויות שלכם ..
אהבתיאהבתי
[…] מרתק של רוביק רוזנטל בבלוג "רב מילים" על המקור האטימולוגי של שמות המדינות השונות בעולם […]
אהבתיאהבתי
רוביק שלום
בהתייחס לשם ספרד, הלו היא אספמיה והביטוי: "חלומות באספמיה". נזכרתי כי גם בשפה הצרפתית קיים ביטוי /אמרה, דומה. האמרה היא: "Construire ou acheter un château en Espagne" בתרגום חופשי: "לבנות או לקנות טירה/ארמון בספרד". ביטוי האומר: לתכנן תוכניות ומיזמים אשר לעולם לא יתממשו. מעניין הוא כי מדינה זו מקיימת את שני הביטויים דומים אלו, הבאים משני קצוות תבל. החי בה, יודע כי אכן כך הוא הדבר.
אהבתיאהבתי
דומני שגם השם קפריסין – הוא מהמקורות.
אולי במקור אינו שם מדינה אלא שם צמח, אך עדיין..
אהבתיאהבתי
לגרי,
מובא בסדר פיטום הקטורת "יין קפריסין".
יין קפריסין
בברייתא במסכת כריתות (דף ו׳ א׳), ששולבה לתפילת יום יום, אנו שונים: תנון רבנן, פיטום הקטורת:.הצרי והציפורן בורית כרשינה, יין קפריסין אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חוריין עתיק בורית, כרשינה ששפין (רש״י: מושחין) בה את הצי־פורן, כדי שתהא נאה. יין קפריסין, ששורין בו את הציפורן, כדי שתהא עזה. והלא מי רגליים יפין לה, אלא שאין מכניםין מי רגליים למקדש.יש מהמפרשים שדרשו סמוכין. כמו שי״א הסממנים: הצרי והציפורן, הלבונה, מור וקציעה וכו׳ מיני בושם הם, הרי גם יין־קפריסין מן הדין יהיה מין בושם בתמה להם. כבר ברש״י(כריתות שם) אחרי פירושו, שיין־קפריסין הוא, יין ״שבא ממקום ששמו קפרס״,הוא מביא גם פירוש אחר, ״יין־ קפריסין שעושין מקפרא של אילן ששמו קפרם כגון הצלף והקפ׳רס״ וכו.
וכך שנינו במשנה מעשרות (פ״ד מ״ו): רבי אליעזר אומר, הצלף מתעשר, תמרות ואביונות
וקפרס(קפריסין). והרב ברטנורא מפרש: תמרות, — יש מפרשין הפרח, אביונות הוא עיקר הפרי, — וקפריסין הוא שומר הפרי.
על יסוד משנה זאת מובא בשיטה מקובצת (בהשמטות על מסכת כריתות דף ר): ״והר״י
ז״ל פירש שהוא שם פרי כדאמרינן בפרק כיצד מברכין(ברכות ל״ו א׳), צלף, גדלים בו אביונות. וקפריסין והיוצא מהם נקרא יין־קפריסין כמו יין־ קפריסין כמו יין־תפוחים ויין דמונים
והוא חזק מאד כדאמרינן בפרק אין צדין (דף כ״ח ב׳).
אהבתיאהבתי
היי
האם יש קשר בין העם החיתי שישב בארץ כנען להין הצוענים שמבטאים בספרדית חיטאן?
תודה
אהבתיאהבתי
שלום לחמשה,
חיתים, מלשון חיטים, וכפי שהיו בארץ כנען שבעה עממים, יש לנו שבעת מינים.
כאשר העם החיתי הוא כנגד החיטה.
כל טוב ברכה והצלחה
אהבתיאהבתי
לרוביק רוזנטל,
הניקוד הוא הֹדּוּ, בחולם חסר (מגילת אסתר א 1). הקמץ הקטן שמור לשמות התואר המִלרעיים הָדְּי, הָדִּית, הָדִּים/הָדִּיִּים, הָדִּיּוֹת.
אהבתיאהבתי
לרוביק רוזנטל, שאלה פעוטה – מדוע דווקא אתה משתמש בביטוי "רוב רובו", כאשר הרוב מתוך הרוב קטן מהרוב כולו… בברכה, יוסימון
אהבתיאהבתי
יוסימון ידידי, השפה אינה מתמטיקה, ההיגיון הפנימי שלה נקשר לאינטואיציה האנושית בדרכים שונות ומשונות. יופיו של הביטוי "רוב רובו" הוא בתעלול הקטן הטמון בו. במישור המתמטי הוא קטן מהרוב, בדרך בה אנו קולטים ומעצבים את השפה הוא גדול ממנו.
אהבתיאהבתי
תיקון קטן /הוספה: כוש אשר מוזכרת בתנ"ך אינה אתיופיה של היום. מעט מאוד משטחיה כיום השתייכו גם לארץ כוש. ממלכת כוש יותר מתייחסת לאיזור מצרים, צפון אתיופיה וכ
אהבתיאהבתי
כוש, מלשון קושיות questions המשחירות את פניו של האדם המשחר לאמת, ככתוב, "אל תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש", והודו מלשון הודיה ותודה, לכן כאשר אומרים כי אחשורוש מלך מהודו על כוש, הכוונה היא על נפש האדם פנימה, שטווח התנועה שלה הוא רחב, מהודיה ותודה על הקיום והמציאות, עד קושיות קשות ומכהות, שגורמות לשואל להשחיר את המציאות בבואו למצוא את האמת.
כל טוב,
אהבתיאהבתי
מצחיק שאימצנו את השם ספרד כששמה ניתן לה ע"י הפיניקים ששפתם דומה לעברית ונקראה:אי השפנים ובשיבוש הגויים:היספניה.היו שם הרבה שפנים כמו פה בערך.
אהבתיאהבתי
אני לא יכול להתאפק.ייאמר לזכותך שאתה מעמיק אבל אפשר יותר.אתה זוכר את הסקיתים ? ובכן,
היו להם קסדות אכזריות עם שפיץ ככלי הרג נוסף ובעברית נוצר השיבוש שקוצים ששימש בעבר לכינוי גנאי לגויים והשיבוש נמשך עד השם אשכנז ומה אשכנזים שזה שם גנאי היום בארץ ליוצאי אשכנז.מה לעשות.
אהבתיאהבתי
Anthropomorphic maps were generated by configuring the gigantic, virtual body of a god or goddess over the area to be mapped. The name of each part of that body became the name of the area under that part. This produced a scale 1:1 map-without-paper on which each place name automatically indicated its approximate location and direction with respect to every other place on the same map whose name was produced this way.
Attributes
The navel is the center of the body, the center of the map, and the connection between the earthly body and its heavenly mother.
Place names may be reversed, metathesized, misspelled, euphemized or 'code switched' for various reasons:
The same part exists on a nearby map of a different body
The left part is altered in names for left-right pairs
The name represents a taboo body part or function
Names may be loan-translated due to conquest or language change
Rivers and bodies of water may be named after bodily excretions
Internal body parts represent subdivisions of external parts
Islands near a body's hands may be named for weapons.
Often the god was a “trickster” god (Hermes, Loki, Napi) who was able to change his shape or appearance, a very useful attribute for these maps.
Hermes
Hermes / kHermes [kHoR = hole + MoSnaim = waist] was in West Asia. He lived at Mt. kHermon before he moved to Mt. Olympus. His head [Ro@SH] was at Roxolania/Rus. Its name changed to the Ukraine (Greek kranion = cranium) … His navel (Sanskrit nabhila) reversed to LeBaNon. His male member (Greek phallus) was Philistia. See [CaNa3aN / YiSRa@eL] below. … His right [Y'MiN] foot was at Yemen.
Aphrodite
Aphrodite was in North Africa. Her face [PaNim] was lost during the 3rd Punic war. Her CRaniuM is reversed at Morocco. … Her left [SMoL] leg was Somalia. [CaNa3aN] was her Latin cunnus (a reversal of Greek gyneco-). Its name changed to [YiSRa@eL] when [Ya3aKoV] / Jacob fought with god and men [Gen 32:29]. [YiSRa@eL] is the body part that gives [@oSHeR] = delight to [@eL] = God when it is [YaSHaR] = straight, upright.
These two bodies are connected at Sinai (compare "snatch", a reversal of [K'NiSah] = entrance), a part of her body that contains the desert of Zin, his "zaiyin" = weapon, a euphemism for the male member.
Contact me off-list if you want a more detailed computer-readable chart describing these maps
Israel A Cohen
Petah Tikva
cohen.izzy@gmail.com
אהבתיאהבתי
לא שמת לב.מה הקשר בין אשכנז לגרמניה ?אז אסביר.השם אשכנז נגזר מהסקיתים הקדומים שאפילו הרומאים התייאשו מהם ועזבו אותם במנוחה.השם התגלגל בעברית לשקוצים ומכאן לאשכנזים.
אהבתיאהבתי
Several places have been called "Ashkenaz" in Hebrew. Izzy thinks this is a meld of two Semitic words: @eSHKoL = a group + NaSikh = a prince, that is, a collection of principalities. Germany was still a federation of principalities after all the surrounding areas had become unified countries
אהבתיאהבתי
wow, awesome!
אהבתיLiked by 1 person
In response to Maillot Manchester City
In the days of King Solomon (and Queen Sheba), Ethiopia was a much larger country than it is today. It stretched all the way to the west coast of Africa. The South Atlantic ocean was anciently known as the Ethiopian Sea.
Note that Sheba is a reversal of khaBaSH = Ethiopia / aBySSinia
אהבתיאהבתי
בהמשך לאיזי כהן.האדם יצא מאתיופיה והתפשט ברחבי העולם וכל זה רק בשביל לחטוף חבטות משוטרים בתחנה המרכזית(כבר אמרתי את זה בתוכנית של זהבי)
אהבתיאהבתי
צחקתי כשנשאלתי אם אני לא רוצה המיילים שלך.רק דתיים אני מוחק מייד
אהבתיאהבתי
האם מקור השם לצוענים בגרמנית Zigeuner אינו "צוען" העברי, בתיווך היידיש? ע' כידוע הופכת לג', ר' צולע=צילייגר וכו'.
אהבתיאהבתי
שבוע טוב לארנון,
יש סימוכין למחשבתך בספר במדבר י"ג כ"ב כתוב: "וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם". וכותב ספר הזהר פרשת שלח (לך) אות סא) וחברון שבע שנים נבנתה, אלין אינון שבעין אנפין, דאורייתא, שבעין פנים אית לה, לכל סטרא עשרה. וחברון, דא אורייתא, מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים, תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב, ותורה שבע״פ. והאי חברון. מתורה שבכתב נפקת. כד״א אמור לחכמה אחותי את. והאי נבנתה שבע שנין, דבג״כ אקרי בת שבע. לפני צען מצרים, כד״א ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים.
באור הסולם
סא) וחברון שבע שנים נבנתה: אלו הם ע׳ פנים לתורה, שבעים פנים יש לה לתורה, שה״ס ז״א שיש לו ששה קצוות חג״ת נה״י, ומלכות, שהם ז״ס, ולכל צד עשרה היינו שכל אחת כלולה מע״ס, הם שבעים. וחברון, זו התורה, משום שמי שמשתדל בה נקרא חבר. לפני צוען מצרים, למדנו יש תורה כנגד תורה, והיינו תורה שבכתב שהוא ז״א, ותורה שבעל פה שהיא מלכות. וחברון זו, שהוא תורה שבעל פה, דהיינו מלכות, יצאה מתורה שבכתב, מז״א. כש״א אמור לחכמה אחותי את. וזו נבנתה שבע שנים, דהיינו ז׳ ספירות חג״ת נהי״מ, שמשום זה נקרא בת שבע. לפני צוען מצרים, כמש״א, ותרב חכמת שלמה, שהיא מלכות, מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים.
פירוש. שמביא ראיה שהמלכות יצאה מז״א מהכתוב אמור לחכמה אחותי את. כי חכמה זו, היא מלכות, שנקראת חכמה תתאה, ולפי שנשמות ישראל יצאו מז״א, וגם המלכות יצאה מז״א, ע״כ אוה״כ, שתאמר לחכמה שהיא אחותך. הרי שהמלכות יצאה מז״א. ומ״ש, וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים. הפירוש הוא, כי מצרים היא הלעומת של החכמה, שהיא חכמה דקליפות. ואוה״כ שחברון שהיא מלכות נבנתה בז״ס מז״א, כנגד הלעומת שלה, שהיא צוען מצרים שנתרוקנה, ואין לה בנין. כי כשקמה הקדושה נופלת הס״א.
והנה הקשר לבנין (חברון) ונפילה וצליעה (צוען).
וגם קישור על משמעות השם ארנון בנפש האדם פנימה http://pesukim.org/%D7%9E%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%A4%D7%A9-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94/
פורים שמח 🙂
אהבתיאהבתי
[…] השונים מהשם של הארץ עבור תושביה. על שמות הארצות נכתב כאן בעבר. גם סוגיית שמות הערים, שיש לה גם היבט פוליטי […]
אהבתיאהבתי