שורשים עבריים זקוקים בין היתר לטיפת מזל, וזה בדיוק מה שקרה לשורש פט"ר. זהו אמנם שורש פורה כמעט בכל שפה שמית עתיקה כחדשה, אבל בתנ"ך הפועל מופיע חמש פעמים בלבד, בשני בניינים ובארבע משמעויות שונות אף כי קרובות: פתח, התיר, שחרר והתחמק. התגלגל לו השורש בדרכי העברית, ועם אותה טיפת מזל נחת בנקודות הצומת של חיי האדם והציבור. פשוט אי אפשר להיפטר ממנו.
לבכור הנולד בלידה טבעית קוראים פֶטֶר רחם, כלומר, הוולד הפותח את הרחם, ויש לגביו הלכות שונות. גם בעלי החיים נהנים משירותיו בצירוף "פטר חמור".
הפטר וגם הבנים שבעקבותיו גדלים וצומחים, ומגיע זמן בר מצוה. ומה אומר על כך מדרש בראשית רבה: '"צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה, מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מענשו של זה". המדרש החביב הזה מתייחס ליעקב ועשו, והברכה היא אכן ברכה: לא הילד הוא העונש שממנו נפטרים. מגיל 13, אומר המדרש, הילד יקבל את עונשו על חטאיו, האב פטור. אלא שהביטוי הופקע משמחת הבר מצוה ועבר למחוזות חדשים. אפשר לשמוע אותו בפוליטיקה, בחיי המשפחה ועל הכביש: אנחנו נורא אוהבים להיפטר מאחרים, ואם אפשר מהר, ולומר בלשון רבים "ברוך שפטרנו". בגירסה החדשה מדובר בגידוף ולא בברכה, והעונש הוא הפעם האדם שממנו נפטרים. גם הדתיים, שלא שכחו את משמעות הברכה, אוהבים את הגידוף. הסופרת הדתייה אודליה ארביב פרסמה ב-2011 ספר על תלאות השידוך ברחוב הדתי בשם "ברוך שפטרני מעונשו של דייט".
אז הילד גדל, והתחתן, ואם הוא חרדי הוא קיבל פטוֹר משירות על פי מתווה או חוק או הסכם כלשהו. מה קורה אם הנישואין לא ממש הצליחו? כאן נכנס בניין פיעל לתמונה. במסכת גיטין נאמר "בית שמאי אומרים: פוטר אדם אשתו בגט ישן, ובית הלל אוסרין". אונקלוס מתרגם לארמית את "ספר כריתות" מדברים כ"ד ל"גט פיטורין". בשיחה שלי עם נתיבה בן יהודה המנוחה אמרה לי בזו הלשון: "היה לי בעל, פיטרתי אותו". נשמע בוטה? לאו דווקא. הרי "פטר", או "פיטר", פירושו שחרר.
הפיטורין של אונקלוס עברו מתחום האישות לתחום יחסי עבודה. משפט האימים "אתה מפוטר" פופולרי מאוד בעולם הקפיטליזם החזירי, וכבר הפך למילה אחת: "תַמְפוּטָר". המילה פיטורין במשמעות הזו מתחילה להופיע בעיתונות העברית בשנות השלושים. בעיתון דאר היום נכתב ב-1932: "המורים היהודיים בבתי הספר כאן (בצ'רנוביץ') קיבלו הודעת פיטורין". גם בניין התפעל נכנס לתמונת יחסי העבודה ובעיקר אל הפוליטיקה, מעטים מתפטרים ורבים דורשים מאחרים להתפטר. השורש החביב הזה אחראי גם לבניין חדש בעברית: בניין התפוּעַל, שהוראתו דברים שאדם עושה לכאורה מרצונו החופשי אך למעשה הדבר נכפה עליו. התפוּטַר הוא מי שאילצו אותו להתפטר. עוד בבניין זה, שספרי הדקדוק מתעלמים ממנו: "התנוּדַב".
צורת ההפעיל, הפטיר, מופיעה כאמור בתנ"ך. הפטרה היא נוהג המוליך לראשית האלף הראשון: לאחר שגמרו לקרוא בתורה, קוראים פרשה מספר נביאים, ככתוב בתוספתא "הפטיר בנביא". בעוד פרשת השבוע היא עניין מקודש, על ההפטרה אוהבים דווקא ללגלג. על מי שנכנס מרצונו לעניין שגרם לו צרות אומרים שהוא "קנה לעצמו מפטיר", וזאת בעקבות הנוהג לקנות זכות לקנות את העלייה אחרונה בשבת לתורה. המקור הוא ביידיש: קויפֿן זיך מפֿטיר. צרות עולות גם מהביטוי הנרגן על אירוע מעצבן "סיפור מההפטרה", וגם כאן היידיש מככבת. הביטוי "אַ נאָמען פֿון דער הפֿטורה", שם מההפטרה, מלגלג על שם שניתן לילד מהנביאים ונשמע רע, כמו חבקוק או מלאכי, בניגוד לשמות קלאסיים כמו משה ויצחק. ביידיש אומרים גם, "אַ ראיה פֿון דער הפֿטורה": הוכחה מן ההפטרה, כלומר, ראָיה המצוצה מן האצבע.
אחרי שפט"ר התגרש והתפטר הוא מתעקש להישאר בתמונה, ומגייס את הבניין האחרון שלא נוצל עדיין, בניין נפעל. גם כאן השורש לא נחמד, וגרוע מזה. להיפטר ממישהו פירושו לשלח אדם שאין רוצים לראות את פרצופו. וכשאדם משולח מארץ החיים, בדרך כלל ממחלה או מזקנה, אומרים עליו שהוא נפטר. בעיתון דבר משנות השבעים אפשר אפילו למצוא כותרת בסוגיות חוקי עבודה: "עובד מתפטר ונפטר".
נפטר במשמעות מת היא צורת קיצור של הביטוי "נפטר מן העולם" המופיע כבר במשנה. על פי המדרש לא תמיד צריך להתאבל על המת, שהרי קהלת כבר אמר "טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו". למה יותר טוב למות? במדרש קהלת רבה מסבירים: "נולד אדם הכל שמחין, מת הכל בוכין? ואינו כן, אלא נולד אדם ואין שמחין לו, שאין יודעין באיזה פרק ומעשים יעמוד, אם צדיק ואם רשע אם טוב ואם רע. ומת הם צריכין לשמוח, שנפטר בשם טוב, ויצא מן העולם בשלום". באמת, קהלת, הגזמת. הגיע הזמן לפטר את השורש הזה, ולשלוח אותו לפֶטרה. שהרי בלועזית פטרו- היא קידומת לענייני סלעים, ומהם לא נפטרים אף פעם.
רק שלא תשתמש בשרש פ.ט.ר. בהמשך עבודתך. ואל תפטור אותנו ממלותיך!!!
אהבתיאהבתי
[סופר לאחור עד שיבוא מישהו עם הטענה המופרכת ש"נפטר" זה ליהודי ו"מת" לגוי. 5… 4… 3…]
אהבתיאהבתי
ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין "מפטירין" אחר הפסח אפיקומן
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד.
יש להזכיר גם את המילה "הפטר" – במערכת המשפט ההפטר ניתן לאדם בתום הליך של פשיטת רגל ומאפשר לו להותיר את חובותיו מאחור ולפתוח דף חדש, כלומר מילה חיובית ביותר.
אהבתיאהבתי
ומה עם הפטריות ? פטור בלא כלום?
אהבתיאהבתי
תענוג לקרוא. נהניתי.
🙂
אהבתיאהבתי
עכשיו הבנתי מדוע כל אדם שנפטר הוא "היקר באדם" ולא חשוב כמה רשע היה בחייו. 🙂
אהבתיאהבתי
ומהיכן הגיעו הפטריות?
האם שמם ניתן להם כי הם "יוצאות אחר הגשם"…?
אהבתיאהבתי
רעיון יפהפה, אבל ככל הנראה הדמיון הוא מקרי. המילה פטרייה אמנם מופיעה כבר בתלמוד, אבל השוואה לערבית מגלה שמדובר בשורשים שונים.
אהבתיאהבתי
בתורה כתוב :
" … קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא … "
והכוונה לילוד הראשון גם באדם וגם בבהמה.
והפטריות – צצות ראשונות לאחר הגשם.
אהבתיאהבתי
תודה על המאמר מאיר העיניים.
תוכל להדגים כיצד מתבצעת ההשוואה לערבית והסקת המסקנות ממנה?
אהבתיאהבתי
ליונתן
השם הקיבוצי לפטריות בערבית הוא פֻטְר. דמיון מובהק זה אינו יכול להיות מקרי. עם זאת, בניגוד לשפות אחרות כמו ארמית, לא מוכרת כמעט השפעה ישירה של הערבית על העברית בתקופת התלמוד, וכמובן גם לא השפעה עברית על הערבית. מכאן ששתי המילים, הערבית והעברית, מתייחסות למקור שמי קדום משותף שאיננו יודעים מהו, אף כי נהוג לראות בערבית מייצגת קלאסית יותר של השמית הקדומה. לעומת הפטרייה, השורש פטר במשמעות יצא, הוציא או שחרר מוכר בשפות שמיות לא מעטות, כפי שציינתי כבר.
אהבתיאהבתי
שלום רוביק, שאלה לי אליך, שאינה קשורה לשרשרת התכתבות זו, אך לא מצאתי דרך אחרת לכתוב אליך.
שלום רב,
ביום העצמאות עסקנו בנושא "עלייה", ונראה כי המילה ייחודית בעולם כולו. אילו מילים קיימות בשפות העולם ל"עלייה", האם בגרמניה, לדוגמא, יש מילה מיוחדת לחזרתו של גרמני לארצו? האם בארצות ובשפות אחרות יש ייחודיות שכזו?
אפשר לעלות לארץ ישראל ואפשר לרדת ממנה- אך לא כך לארצות אחרות. יש עוד ארצות ושפות שכאלו? ואולי יש ארצות שלהן יש משמעות אחרת להגעה לגבולן, או בכלל למעבר בין גבולות (שוב, מגרמנית- שם מעבר בין מדינות נקרא- "נדידה" בתרגום לעברית)?
תודה רבה
תימור
אהבתיאהבתי
לא ברור לי האם השורש פט"ר מסמל התחלה כמו ב'פטר רחם' או סוף כמו ב: 'פוטר', 'נפטר' ו'מפטיר' ו'הפטרה' הבאים בסיום הקריאה של פרשת השבוע.
אהבתיאהבתי
רוביק, רק אל תתחיל לריב עם קהלת. זכור: "פוטר מים – ראשית מדון". משלי. אני מקוה שדייקתי…
אהבתיאהבתי
מה עם : פטיייר =לחם בערבית פטורא =שולחן בארמית הפטרה =מאמר נביאים שמקריאים לאחר קריאת התורה סיפור מהפטרה= סיפור שלא נגמר או מסובך ; הגונב מגנב פטור
אהבתיאהבתי
אולי מקור המילה Father או בלטינית Pater – "פטר רחם". כלומר הבכור ההופך את האיש לאב?
אהבתיאהבתי
טעות בציטוט: קוהלת ז, א – "טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ."
אהבתיאהבתי
רוביק היקר. אני תמיד נהנה לקרוא את הבלוג שלך. באותו הקשר בדיחה קטנה.
אישה פוגשת את חברתה ואומרת לה ״אני ממש מצטערת, שמעתי שבעלך נפטר״. עונה האלמנה ״אני נפטרתי. בעלי מת״.
אהבתיאהבתי
לא דייקת בלשון הכתוב: קהלת ז,א:
ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ׃
ולא כפי שכתבת :שהרי קהלת כבר אמר "טוב שם (טוב) משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו".
אהבתיאהבתי
״קפיטליזם חזירי״ – יותר טוב מסוציאליזם טפילי.
אהבתיאהבתי
שרש פט"ר משמעו לפעור, לפתוח ולשחרר: הבכור הפורץ ראשונה והפותח את הרחם נקרא 'פטר רחם'; הפטריות פורצות לאחר הגשם; פרחים פתוחים המקשטים את ההיכל נקראים "פִטורי צִצים" (מל"א ו'), בתהלים נאמר על אלה הפוערים פיהם ללא מעצור "יפטירו בשפה", ונראֶה שמכאן יצרו חז"ל את מושג 'ההפטרה' המסיימת את קריאת התורה ופותחת את הקריאה בנביאים; את המלה 'נפטר' למת שאלנו מן הארמית, באשר הוא יוצא מארץ החיים אל העולם הבא. גם סיום הצום ופתיחת הסעודה בא משרש זה, והוא נמצא בערבית: פְטור – ארוחת בוקר הפוטרת אותך מצום הלילה (והשווה breakfast=שבירת הצום) וכן 'עיד אלפִטר' המסיים את צום הרמדאן. בארמית המצות עצמן נקראות פטירָן, והפיתות הדקות נקראות בערבית פַטאיִר (לכן במזרח קוראים לפסח 'עיד אלפַטיר').
"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"… אין פוטרים את עצמנו – במשמעות של אין אוכלים אחרי ה'פסח'; אחרי שאכלנו את קרבן הפסח, אסור לנו לאכול יותר אף לא אפיקומן, קינוח סעודה. ובימינו ראוי להקפיד לאכול את הקינוח לפני חצות ולסיים עם חתיכת מצה של ה'אפיקומן' שנפדה.
אהבתיאהבתי
הזכרת את פטרה וזה מזכיר לי טעות נפוצה. לשליחו שימעון ישו קרא — כך נהוג לכתוב — פטר וכביכול נגזר השם מהלטינית של הרומאים (פטרה, סלע) ששלטו אז בעולם הקדום. אבל זאת טעות. ישו קרא לשליחו פתר, בעברית, בהקשר של פתר צופן.
אהבתיאהבתי
ואטימולוגיה עממית מופרכת ששמעתי פעם ײחסה ל"אפטר" מקור דומה, וקישרה אותו לפטור הצהלי )מריצה, מאמץ וכן הלאה(.
אהבתיאהבתי
ומה עם בניין הפעיל – "הפטיר", במובן של אמר משהו כלאחר יד? מתי נוסף הוא למשפחה?
אהבתיאהבתי
ל-haim: אתה טועה ומטעה! הכוונה היא בדיוק לסלע!
ישו גם קורא לו כיפא, סלע בארמית.
כוונת ישו: "שמעון, אתה הסלע שעליו אשתית את
הנצרות". קרא במקור! אין צורך בהמצאות!
אהבתיאהבתי
דנית … בניין הפעיל לא נוסף למשפחה הוא רק בא לבקר כמה דקות והולך
אהבתיאהבתי
בניין התפוּעַל: הבניין התגלה בספרם של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ (מלון עולמי לעברית מדוברת), ונאה להביא את הדברים בשם אומרם. כתבה מרתקת, כהרגלך. תודה
אהבתיאהבתי
אפרופו "פטר", ניתן גם לציין את הקשר הלועזי בין אבא ואימא (Father/Mather) לצורה וחומר (Pattern/Matter). גם במדרש התלמודי (נידה דף ל"א) על שלושה שותפים באדם, האב נותן את הצורה ("לובן שבו", היינו עצמות כלומר צורת השלד) והאם את החומר ("אודם שבו").
אהבתיאהבתי
עדיין לא קראתי את המאמר, אך ברצוני להעיר על כך שעיתונאים מדווחים על אדם שנפצע קשה בתאונה, ומציינים כי לאחר מכן הוא "נפטר מפצעיו". כוונתם לומר שהפצוע מת מפצעיו, אך לי זה נשמע כאילו הוא הבריא לחלוטין, שהרי הוא נפטר מכל הפצעים שהיו לו …… לדעתי יש להקפיד על כך שלא ייעשה שימוש במילה "נפטר" בהקשר זה.
אהבתיאהבתי
תוהה אם שם החג המוסלמי "עיד אל פיטר" הוא חג סיום הצום גם הוא מצביע על אותה משמעות ואותו שורש קדום של המילה. גם המילה איפטר – ארוחת סוף הצום. לסיים משהו. ומתוך ההגדה של פסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. אין מסיימים את סעודת הסדר בקינוח – לפי הפירוש היווני של המילה.
אהבתיאהבתי