כבר קרוב לעשרים שנה סובב בינינו "חבל על הזמן", ואנחנו מהללים ומשבחים באמצעותו עניינים גדולים וקטנים, ועדיין מתקשים לעכל אותו: "חבל על הזמן" נאמר על עניינים שלא ראוי להשחית עליהם זמן וכסף, מה כל כך טוב בזה? על כך יש להשיב שתי תשובות. האחת, ש"חבל על הזמן" היום הוא גם אמרת גנאי, והוא מייצג רע או טוב מובהקים; והשנייה, שאין שום חדש בכך שביטויים שליליים משמשים דברי שבח והלל, בעיקר בשפות הדיבור: של הישראלים, של האמריקנים, ובכל אתר ואתר. אפשר לקרוא לכך "פרדוכס השבח".
"חבל על הזמן" היא דוגמה תמימה למדי. דברי שבח נקשרים לעיתים קרובות לאלימות קשה. הסרט (או השחקן) היה "הורס", הספר היה "מַפִּיל" בעקבות ביטוי הזלזול "לא נפלתי", והמופע היה "קורע" (בדרך כלל מצחוק). הנאום או הניצחון היה "מוחץ". ביטוי שבח קרוב הוא "המחץ", אם כי הוא יכול לשמש גם לשלילה: "שיעמום המחץ". דבר שבח חדש יחסית הוא "לַפָּנים", קיצור אפשרי של "מכה לפנים", והוא דווקא היפוכו של "על הפנים" השלילי בעליל.
המוות מככב בביטויי שבח לא מעטים. "הרגת אותי" ייאמר לעיתים אחרי סיפור מעורר התפעלות, וכמוהו שם התואר "הורג". כאן כבר ניכרת השפעת הסלנג האמריקני, שבה killer הוא כינוי לדבר מה חזק ומשובח. בפוליטיקה ובעסקים 'קילר' הוא ברנש קשוח המביס את יריביו, סוג של דבר שבח, ובמערכת הבחירות האחרונה הוא תורגם ל"רוצח", בעיקר בתיאור התנהגותו של אביגדור ליברמן. המילה "רצח" הפכה מילת העצמה למקרים מגוונים, ובהחלט גם לחיוב, כמו בציטוט הבא מתוך ספר חיילים: "אנחנו מתגעגעים אליך רצח".
את הקבוצה המורבידית טלטל ביטוי השבח "סוף הדרך". הוא יכול להתפרש כרמז לכך ש"אין טוב מזה, דבר לא יבוא אחריו", אך ההתפתחויות מצמררות: סוף, סופני, סוף סופי סופני (תוצרת ארץ נהדרת), קטלני. יום אחד כתב לי תגובן אחד על מאמר שכתבתי: "המאמר – בית עלמין! – וזאת מחמאה". תודה, מתוק.
על הביטוי "למות עליו" (או עליה) כביטוי של אהבה כבר נכתב רבות. אהבה ומוות הלכו יחדיו כבר בשיר השירים האלמותי, אבל שימו לב לביטויי האהבה הבאים: גזור, קרוע, דלוק, שרוף, והרשימה חלקית. איך אומרים באנגלית התאהבות? crush. כלומר, התרסקות או מעיכה.
דברי שבח אלימים אפשר למצוא גם במגרש הדימויים הצבאיים, ועל המילה 'תותח' הרחבנו בעבר. אליה יש להוסיף את הביטוי האמריקני pistol, כלומר, אקדח, המיוחס לגבר מרשים, ואולי ממנו נולד הביטוי העברי "כלי", ובהכפלה: "כלי כלי". עיקר דברי השבח במגרש הצבאי לקוחים ממחסן התחמושת הכבדה. דבר השבח "פצצה" חל כמעט על כל דבר, לא רק על בחורות, עניין שהתיישן מעט מאז שורת הזמר "ואללה זאת ממול פצצה". מקורה של הפצצה הנשית הוא באנגלית, בביטוי blond bombshell, פצצה בלונדינית. פעם אמרו גם "פַּצָץ", היום נהוג יותר דבר השבח הנלהב "פיצוץ", וכמובן השלישייה ההזויה "פצצות לגבות, רסיסים לריסים, מרגמות לפטמות". אל הפצצה נלווה החל משלב מסוים ה"פגז", והוא אתנו: המסעדה היתה פגז, האוכל פגזי, והקינוח – פיגוז. העדכני ביותר במקומותינו, כנראה לא במקרה, הוא דבר השבח "טילים", הנאמר במלעיל. לעומתו דבר השבח "אטומי", שמקורו בעוצמתה של הפצצה האטומית, התיישן, ואת מקומו תפס ביטוי השבח "משהו חיל אוויר". ואיך אומרים את זה ביידיש? "היה שוֹס!" כלומר, ירייה.
ערבוב דברי שבח וגנאי מגיע לשיאו בביטויים מיניים בוטים. "אחול מניוקי", גידוף ערבי חמור שפירושו "אחיו של המזדיין", זכה להיות כינוי שבח עצמי נלהב של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ, מחברי המילון לעברית מדוברת. אחריו באו בשרשרת "אחושרמוטה" (אחי הזונה), "אחושלוקי" (כנ"ל), "אחול בלוע" (אחי הבולעת), והגירסה הלא מינית של ז'וז'ו חלסטרה "אחושילינג". העברית המקראית המתחדשת לא פיגרה אחריהם: "בן זונה" או "משהו בן זונה" היה לדבר שבח עליון, ובתפוצה נמוכה יותר "בת זונה". החשוד המיידי במהלך הזה הוא הביטוי האמריקני motherfucker, המוגדר במילון סלנג אמריקני באותו ערך "אדם נתעב", וגם "אדם נערץ ומופלא".
עולם הנפש מביא את פרדוכס השבח לשיאים חדשים. "היסטרי" פירושו משובח ביותר, פרויד היה אוהב את זה. שיגעון ושבח הולכים יחד: משגע, מטריף, מטורף, מחורפן, מופרע, מטמטם ואפילו "מפגר". גם כאן האנגלית ברקע: crazy. בתחום זה יש גם הפתעה: שני ביטויים יידישאים-אשכנזים מוכרים ברחוב החרדי וקשורים לפחד. דבר שבח נלהב כזה הוא "גֶוָואלְדִיק", כלומר, משהו שצועקים עליו "גוואלד", והביטוי המוקשה "מַבְהיל על הרעיון", פעמיים מלעיל, בבקשה.
יש גם יציאות מזדמנות, ובפרסומת בעיתונות מקומית מצאתי שיר הלל ל"הנחות שלא ברא השטן". על כל אלה מסוכך ומרחף דבר השבח העליון, המוחלט, האלוהי, שאינו נזקק לתוספות: אֵין! קיצור של "אין מילים", וגם של "אין עליו". אין עלייך, אחותי העברית.
רוביק רוזנטל / שבחים שלא ברא השטן
ינואר 28, 2013 על-ידי ravmilimteam
אתה תותח!
אהבתיאהבתי
בקשר ל"גוואלדיק" – בהולנדית geweld זה אלימות (ואילו geweldig, ממש כמו ביידיש, זה "גדול, נהדר"). מאחר שיש הרבה מלים בהולנדית שנתאזרחו מיידיש, ואולי להפך, מעניין אם אותו geweld אכן בא מגעוואלד, או שמא להפך. אשמח לתשובה אם מישהו יודע!
אהבתיאהבתי
מה דעתך על הגדרת חז"ל ספרי קודש"ספרים המטמאים את הידיים" היית כולל את זה במניין הדוגמאות שהבאת?
אהבתיאהבתי
זה לא מן העניין! גזירת חכמים היא שספרי קודש מטמאים את הידיים וכפי שמובא בויקיפדיה:מן התורה, בלתי אפשרי שגוף מסוים יהיה טהור בחלקו וטמא בחלק אחר. כאשר חפץ טמא נוגע בחפץ אחר הוא הופך את כולו לטמא.
במקרים מסוימים, גזרו חכמים שרק ידיו של אדם שנגע בדבר טמא יהפכו לטמאות, ולא כל גופו. על פי תקנת חכמים, רמת הטומאה של ידיו של מי שנגע בדבר טמא הן שניות לטומאה, ולכן אם הוא יגע במאכלים של תרומה או קודש הם יטמאו ברמת טומאה מרמה נמוכה יותר – שלישי לטומאה. אם הוא יגע במאכלי חולין הם לא יטמאו, מכיוון שחולין אינם נעשים שלישי לטומאה.
מן התורה, אדם שנגע בראשון לטומאה הוא טהור, שכן אדם אינו נעשה שני לטומאה. גזרת חכמים על טומאת הידיים היא שגופו נותר טהור, אך ידיו הופכות להיות שניות לטומאה. לדעת רבי יהושע, גם מי שנגע בשני בטומאה הופכות ידיו להיות שניות לטומאה, אך חכמים חולקים עליו וסוברים שרק מי שנגע בראשון בטומאה ידיו נטמאות, והלכה כחכמים.[1] אולם חכמים גזרו גזירה מיוחדת בטומאת כתבי הקודש, שלמרות שכתבי הקודש הן רק שניות לטומאה, הן מטמאות את הידיים להיות שניות לטומאה. הטעם לגזירה זאת המובאת בתלמוד היא כדי למנוע מאנשים לגעת בידיהם בכתבי הקודש, דבר שאינו מכובד[2].
כחלק מגזירת הטומאה על הידיים תקנו חכמים שטומאת ידיים אינה צריכה טבילה במקווה לכל גופו של האדם, וכאשר האדם שופך על ידיו מים מכלי או טובל את ידיו במקווה הן נטהרות.
אהבתיאהבתי
על הביטוי "למות עליו" : הלא אמר יעקב אבינו "מתה עלי רחל"…
אהבתיאהבתי
ועוד בענין התחמושת, "פגז קומפוט" של הגששים. אולי כבר לא מודרני, אבל חמוד. אבי הקשיש ז"ל אימץ את הביטוי בהתלהבות.
אהבתיאהבתי
אתה מלך, יצא "חבל על הזמן" הפעם
אהבתיאהבתי
לדעתי יש להבחין בין ביטויים שהם שליליים בעליל כגון "בן זונה", "אחול מניוקי" וכד' לבין אלה שרק עולה מהם ניחוח של אלימות, מכיוון שאת האחרונים, בניגוד לראשונים, ניתן פעמים רבות להסביר בצורה הגיונית: למשל, אם אתה אומר על אדם שהוא killer אתה לא רק משבח אותו אלה גם מתייחס לאופיו, אתה אומר בהכרח שמתחריו רואים אותו כ-killer במובן השלילי ביותר של המילה. אם אתה אומר על מישהי שהיא "פצצה" אפשר לפרש ולומר שההשפעה שלה על אלה שרואים אותה היא הלם או אולי השתאות או התפעלות הדומות לאלה שהם היו חווים לו ראו פצצה מתפוצצת. וכו'.
כמו כן, חשוב לציין שבאופן כללי כלי מלחמה למיניהם לא תמיד מסמלים משהו שלילי. יפי הנפש, ואני ביניהם, יאמרו אמנם ש"כל אקדח הורג", אבל אנשים רבים רואים בכלי נשק סימן לעוצמה ולכוח, ולכן הגיוני שבמובן הזה הם ישמשו למחמאות ולא לגנאי.
אהבתיLiked by 1 person
אתה "מגנוב", חבל"ז. כלי יקר – במשמעות המקורית דווקא
אהבתיאהבתי
רוביק אתה תותח טילים פצצתי ואין אין עליך חחחח
אהבתיאהבתי
מרתק
האם יש מסקנות מעניינות בהמשך לזה? על הטבע האנושי או הישראלי?
אהבתיאהבתי
בתור חובב השפה העברית, אני נהנה מהכתבות שלך ש…"חבל על הזמן!" (וזו עוד דרך לציין "משהו משהו" טוב)
אהבתיאהבתי
Lexpression amout 'aleha provient me semble-t-il, del'arabe marocain pour exprimer l'amour de la mere pour son enfant
Mordekhay Elhadad
אהבתיאהבתי
אפשר גם להזכיר את terrific שמשמעותו הראשונית היא "מבהיל". וכשהייתי בצבא היה נהוג לומר "שאקל שפיץ-פלאייר פטיש 'קונגו' אוויר" על מי שהיה כזה (ובוויקיפדיה כתוב ש"פטיש אוויר" הוא כינוי מחמיא לגבר). אז לא רק כלי נשק, אלא גם כלי עבודה נחשבים כ"כלים".
אהבתיאהבתי
היי רוביק
יתכן שמה שמתואר בכתבה שלהלן הוא הייצוג המוחשי של אותה התופעה:
http://www.mako.co.il/news-money/tech/Article-4ea02bc58296c31004.htm
שלך – המורה של ארנון.
אהבתיאהבתי
שכחת את ה"ממזר" שהפך עורו ממילת גנאי לסופרלטיב !
אהבתיאהבתי
לדעתי הביטוי "חבל על הזמן" הוא בעצם קיצור של "חבל לי על זמן הדיבור, כי לא אצליח לתאר אותו דבר מופלא" – כלומר מין ביטוי של דלות הלשון, או הצטנעות. יש גם את ה"ערס" בסלנג הפלמ"חניקי (להבדיל מהעכשווי), שמתייחס למקורו הערבי, סרסור, אם איני טועה, ובמובנו זה הוא ערמומי, מתוחכם, "ממזר". אני יודעת את זה כי אבא שלי משתמש בזה במובן הזה, כאילו השנה היא 1950…:)
אהבתיאהבתי
כיום "אין" זה בעיקר קיצור של "אין דברים כאלה", הפופולרי.
אהבתיאהבתי
לדעתי השימוש במילה "אין" הוא בהיגוי אִין כמו באנגלית THIS RESTAURANT IS ABSOLUTELY IN
אומרים אצלנו גם: ללבוש חולצה משובצת זה מאוד "איני"
אהבתיאהבתי
יש גם "את/ה לא מבין/ה" שנותן מתח לעלילה ומוסיף קורטוב של התפעלות וסנסציה לסיפור.
אהבתיאהבתי
מה עם דבר השבח "כוסית"
אהבתיאהבתי
שפת האלימות היא שפה של כח. שפה של כח יכולה להיות הפוכה משפה של רגשות. במקום לדבר על אהבה, התרגשות, אכזבה ושטויות רכרוכיות מהסוג הזה, ועוד להרגיש פגיע תוך כדי (חס ושלום), אפשר להחליף את זה לשפה חזקה, מתפרצת, ומוגנת. מאוד מוגנת. ההגנה הכי טובה היא התקפה. לא?
אהבתיLiked by 1 person
יש גם את "נורא יפה"
אהבתיאהבתי
לא ברור לי איך נפקדה מרשומה זו העובדה שעוד מקדמת דנא משתמשים המוני בית ישראל בביטוי "נורא" להדגשת כל דבר – טוב או רע: נורא טוב, נורא יפה, נורא גדול – וגם, נורא ואיום… אלמנטרי, ווטסון.
אהבתיאהבתי
לצד פרדוקס השבח יש פרדוקס לשוני אחר, שהוא פרדוקס ההדגשה שבאופן מוזר גורם דווקא להחלשה.
למשל: ההבדל בין נערה האומרת לנער "אני אוהבת אותך" לבין אותה נערה האומרת למחזר הכושל "אני אוהבת אותך מאוד" או אף "אני באמת אוהבת אותך מאוד" (אבל נישאר ידידים).
או "כן, ממש" שפירושו כמובן "לא" אירוני, לעומת "כן", שאין בו בדרך כלל מקום לפרשנויות.
ויש עוד רבים.
אהבתיאהבתי
שלום רובי. לגבי "אחול שילינג" – אני זוכר בוודאות שהביטוי הזה הסתובב כבר בתחילת שנות התשעים – לפני היות ז'ז'ו חלסטרה והקומדי סטור, כך שז'ז'ו אימץ משהו קיים ו"פימפם" אותו.
ולגבי החבל"ז – סיפור אישי – מטולה, קו לבנון סתיו-חורף 1995, יום של בלאגאן בגיזרה, פגשתי אזרח שבא לתקן איזו אנטנה או משהו והשתמשתי, כחייל, בביטוי "בלאגאן חבל על הזמן" והבחור פשוט לא הבין למה אני מתכוון. כמו הרבה סלנג, הצבא היה פה בקו הראשון.
אהבתיאהבתי
רשימת מחץ הורסת למרות שנפקד מקומו של הביטוי הוותיק "נורא". לא נורא. בשביל זה יש את התגובנים. אני יכולה להגיד כיום לאחר מחקר מקיף שכל מילה מקראית מכילה כפיל ניגודי. הרי כמה דוגמות:
בָּרָא (יצר)-בֵּרֵא (שסף, ביתק בחרב, קרע לגזרים), אוֹן (כוח)-אוֹן (עֹנִי, מצוקה), חָלַשׁ (נפל, קרס)-חָלַשׁ (רמס, גבר, ניצח), רֵעַ-רַע, אוֹר-מְאֵרָה, עָרֹם (תם, חף)-עָרוּם (נוכל, "לבוש", מחופש), שָׂגָה (שגשג)-שָׁגָה (נכשל), נָאוֶה-נַעֲוֶה, הִלֵּל-הֵילִיל, נוּגֶה-נוֹגֵהַּ, שָׁחֹר-צָחֹר, שָׁחֹר-חִוֵּר, לָבָן-נָבָל, תֹּם-כֶּתֶם, תָּם-טָמֵא, חַיִל-חִיל, שַׂר-רָשׁ, עָמַד-מָעַד, פָּרָה-רָפָה, נָב-נָבַל, צִיּוֹן-צִיָּה, שׁוֹאָה-יְשׁוּעָה, שַׁוְעָה-שַׁעֲשׁוּעַ, קִיא-קַעֲקַע, אוֹן-אַיִן, שַׁדַּי-שֵׁדִים, אֵל-לֹא…
חובבי העברית מוזמנים לבלוג הצעיר שלי: לשון המקרא – אור חדש על שפה עתיקה, הבלוג של אורנה, שבו אני מביאה גם הסברים לתופעת האמביוולנטיות המפתיעה.
http://liebermanorna.wordpress.com/
אהבתיLiked by 2 אנשים
כתבתי גם ספר שמתמקד בדואליות, דואליות של שורשים ומילים, דואליות של מבנים בשפה:
אורנה ליברמן, שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה, סלע, 2013
ספר אלקטרוני באתר מנדלי או באתר עברית של סטימצקי
מוזמנים לקרוא את פרקו הראשון באתר סימניה.
מוזמנים לקרוא מאמרים שלי על השפה העברית באתר ניוז 1 (הקלידו אורנה ליברמן ניוז 1 כדי להגיע אל כל המאמרים)
אהבתיאהבתי
לא יודע אם זה קשור בהכרח, אבל פשוט הזכיר לי: לאחרונה שמתי לב כי הורים צעירים קוראים לבן הקטן שלהם בכינוי חיבה: "אבא", ולבת: "אמא".
ואז גם שמתי לב שהכינוי לתינוקת – "מאמי" – זה בעצם אותו דבר, אבל באנגלית.
מה הסיבה לתופעה המוזרה הזו, ומדוע היא תוקפת בדר"כ את יוצאי עדות המזרח?
אהבתיאהבתי
בהמשך לרשימה, יש להזכיר בחיבה את השימוש הנפוץ בשורש "על" . בלע"ז משמש הערך לציין מיקום. " OVER ו ON באנגלית, SOPRA באיטלקית ו SUR בצרפתית. הערך המקורי, הלטיני -יווני SUPER נשמר גם בשפות אחרות לציון עלית . העברית לא בחלה בסופרלטיב הנ"ל. בימים עברו נכלל המונח SUPER בלקסיקון העברי לציון משהו עליון ומכאן גלש למסחר – סופרמרקט וכיו"ב. הסלנג העכשווי נטל את האל העליון לתיאור ארטילאי של "יוצא מהכלל" או לפחות טוב. "אין עליך" הוא מושג בעגה שכידוע משמש לביטוי שבח על מעשה או התנהגות. "בא לי עליך" משמעו (הכמעט פורנוגרפית" ) לציון תשוקה מינית וכוכב על אינו בשמיים אלא בן אנוש המככב במדיה.
קרוב לוודאי שיש היבטים נוספים – אבל אלו לטיפולך המסור והידעני.
א. פרוינד.
אהבתיאהבתי
חבל על הזמן, מסדר אותי בבלשנות:)
אהבתיאהבתי
אפשר להביט על 'התופעה' של השימוש בקללות,גנאי ותוקפנות לתיאור רגשות-חיובים,כאימפוטנטיות רגשית. היא באה לכסות על חוסר יכולת לבטא באופן ישיר מנעד רגשות,התמודדות ישירה/אקטיבית ואותנטית עם אחרים. אחרת איך ניתן יהיה להסביר כינויים כמו: "בן-…." כאשר מבקשים להחמיא או להעריך אחרים? הפוך על הפוך שהתהפך…
אהבתיאהבתי
שלום לכולם
רציתי לשאול שאלה , האם מישהו יודע מה פירוש המילה אינעל ?
אהבתיאהבתי
in'el hi mila 'aravit milashon kelala
אהבתיאהבתי
זה לא אינעל , אלא אינען אבוק
אינען(פרושו בערבית) יקולל אבוק = אביך
עם השנים סיגלנו את ה"אינעל" במקום המילה המקורית "אינעאן".
מתוך http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=928&messageid=25675455
אהבתיאהבתי
המקור לפני השיבוש הוא ילען (אבוק), שהוראתו יקולל (אביך). השיבוש הוא שיכול אותיות המילה: ילען שוכל ל-ינעל
אהבתיאהבתי
המאמר שלך בן יונה ( הצורה של הביטוי כששומרים על הלשון).
אני מציע לשלב ביטויים: לדוגמא, הסרט היה אין סוף- לא רק סוף גם האין סוף האסטרונומי-פילוסופי.
בקשר למילים פנים ועל הפנים, מצאתי אבסורד בכך שאם למשל בפרסומת לקרם פנים, דוגמנית מורחת קרם על פניה והקריין אומר: הקרם החדש וכו׳ הוא קרם לפנים (כלומר מצויין וגם הייעוד של הקרם) ואז הקריין ישאל את הדוגמנית: איך הקרם? והיא תשיב: על הפנים!
דבר אחרון, שמעתי שאמרת בריאיון, שהיום אומרים על כל דבר מהמם ולכן, לדעתך, שום דבר כבר לא מהמם.
במקרה ראיתי בטלוויזיה קטע בו מוזיקאית תרמה לאנשים מוגבלים בכך שיצרה איתם מוזיקה, ראיינו אותה בקשר לאחד מהם, שהיה נראה, סליחה על הביטוי, מעוות פיזית, והיא אמרה שהיא שמחה לעבוד איתו על השירים ושהוא מהמם! כלומר, זה נכון שאומרים על כל דבר מהמם, אבל דווקא בגלל זה, יש לזה צד חיובי, שבני אדם, חיות ואפילו חפצים שלא אמרו עליהם מעולם יפים שלא נדבר על מהממים, עכשיו כן אומרים. לסיכום: אני נהנה מאוד להקשיב לך ולקרוא את מה שאתה כותב. יש לי אהבה לשפה העברית והעיסוק בה הוא תענוג. תודה לך.
אהבתיאהבתי
עברתי תגיל לכל הביטויים המגעילים האלה אבל שמעתי משהו חדש:כואבת לי הבטן כמו לזונה,אני מסריחה עמו זונה וכו'
אהבתיאהבתי
הצביעות האנושית לא נפסקת בהמצאת מילים מטופשת והמבין הוא לא חיים יבין
אהבתיאהבתי
רוביק, בנושא זה, לצערי, השערתך מוטעית. "חבל על הזמן" בהוראתו הישנה, הוא באמת כפשוטו. לא שווה. חבל לבזבז זמן עליו. אבל בהוראתו החדשה, להיפך, אבל לא בדומה לפרדוכסים כמו "נורא טוב" (טוב מאד מאד). "חבל על הזמן" הוא כל כך טוב, כל כך מוצלח, פשוט רוץ ותתנסה בעצמך כמה שהוא טוב. רוץ ותחווה בעצמך. חבל על הזמן, רוץ! חבל על כל רגע שנבזבז להסביר לך! רוץ לפני שיאזלו הכרטיסים!!
אהבתיאהבתי
רוביק תופעה נפלאה, אין לך פתרון, "כוכב הלשון העברית"
אהבתיאהבתי
[…] בקשה לתביעה נגזרת. לביטוי "רסיסים" בהקשר זה [השוו כאן] יש היסטוריה נפתלת מעט שתרמה לתסבוכת ההלכתית. הביטוי […]
אהבתיאהבתי
Great, thanks for sharing this article.
אהבתיאהבתי