אחת היצירות השנויות במחלוקת של התרבות הישראלית היא מה שקרוי "נימוס ישראלי". יש טוענים שמדובר בקבוצה ריקה, ויש אולי המאמינים שמתחת לישראלי המחוספס מסתתר ג'נטלמן אנגלי שלא הבשיל. השפה מעניקה הסבר מסוים למצב המביך הזה. מאגר מילות הנימוס הישראלי, מסתבר, מגיע משלל תרבויות ושפות, אפילו חנה בבלי התבלבלה.
כדי לפשט את התמונה ראוי לזקק את הנימוס הישראלי לארבע מילות מפתח: שלום (לפגישה ולפרידה), תודה, בבקשה, סליחה. את מה שאירע למילה התלמודית סליחה קשה לתאר במילים. ממילה נאצלה של ויתור על כעס ושנאה היא הפכה למלכת שפת השוק הישראלית: "סלח לי מאוד!", "תסלח לי, כן?!", "סליחה, אני רק שאלה", "סליחה, אני לא הפרעתי לך אתה אל תפריע לי", "סלח לי שנפגשנו" ועוד. חשוב לציין שעצם השימוש בסליחה כמילת נימוס מקורו בגרמנית entschuldigung!, ובצרפתית: Pardon!, שתיהן עוסקות במקורן במחילה על חטאים. "פרדון" חדרה גם לאנגלית, לגרמנית, ולשיח הישראלי.
"תודה" ו"בבקשה" הן צמד חמד. "בבקשה" משמשת במסכת ברכות כפניית נימוס, במסגרת הצירוף "בבקשה ממך": "אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל, בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב".
בעברית בת זמננו צמחו ל"בבקשה" מתחרות. בעבר התהדרו בבקשה הצרפתית: סיל-ווּ-פְּלֶה (s'il vous plait), שהיא מעין הזמנה, ובשירת הברבור הגששית שמענו את "אורקסטרה, סיל-וו-פלה!" היום יודע ילד ישראלי שכאשר הוא רוצה להשיג את מבוקשו מן המבוגרים, הדרך הטובה ביותר היא לומר בהעלאת צליל ובהארכה: "פְּליייייייז!"
לצד הגינונים האירופיים האלה הציעה גם הערבית הפלסטינית חלופה משלה. בקשה ערבית-ישראלית מתחילה ב"דחילק", שיש בה כבר מידה של תחנונים או נזיפה. הפירוש בערבית: אַנַא דַחִ'ילַכּ (אני מבקש את חסותך). פיתוח נוסף: דחילקום. בבקשות בוטות אלוהים נכנס לתמונה: דָחִיל אַלְלָה, וגם דַחִ'יל רַבַּכּ, שפירושו בערבית "תן לי להיות אורח של אלוהיך". לאל נוספה גירסה מקומית, "דחיל רַמְבָּם". מילת בקשה ערבית מעודנת יותר היא "תְפָדָל". ממנה צמח גם פועל עברי-דיבורי, לפַדֵל, בעיקר בגירסת השלילה, "לא פידלתי".
תודה היא מילה מקראית נפוצה, ופירושה גם זבח הקורבן, וגם תחושת הכרת התודה לאלוהים שהוא מייצג. כפילות משמעות דומה אפשר למצוא גם באנגלית. השימוש במילה תודה כמילת נימוס נרמז כבר במקרא, כגון בספר תהלים קמז 7: "עֱנוּ לַה' בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר".
להליך הנימוס של הבקשה והתודה סייעה הגרמנית. המבקש דבר בגרמנית אומר Bitte, בקשה. לאחר שקיבל את מבוקשו הוא עונה בהרחבת danke schön.
schön פירושה יפה, רמז לביטוי התודה והשבח שמקורו במקרא, "חן חן". פיתוחים של ברכת התודה מושפעים גם הם מגרמנית: "רוב תודות", בעקבות vielen dank (תודות רבות), וכן היצירה המוזרה משהו "רַב תודות", שפירושה המילולי אדם המרבה בתודות. יש גם גירסה רוסית: bolshoye spaibo. הברכה "תודה רבה" מצויה בפתיחת איגרת של סופר ההשכלה ריב"ל משנת 1823, המודה על ספר במילים "ותודה רבה לך". המילה הערבית לתודה, שֻכְּרָאן, לא מצאה דרכה לסלנג הישראלי, אבל בשפת העבריינים נפוצה תְעִיש, שפירושה "שתחיה", המשמשת בעיקר כתודה על מכירת סם. ומהי המקבילה של פלייייז? תֶ'נק יוּ, כמובן, גם בגירסה אינטרנטית, 10XU, או סתם X10.
ריקוד הבבקשה-תודה אינו מסתיים כאן. על התודה עונים כידוע בשלוש תשובות חלופיות. הראשונה היא חזרה לנקודת המוצא: "בבקשה", שכפול של התגובה הגרמנית bitte schön. שקשוק הרכבת לנהרייה נשמע כידוע בייקית: דַנְקֶה שֶן-בִּיטֶה שֶן. החלופה השנייה היא "אין בעד מה", שמקורה הישיר ביידיש: ניטאָ פֿאַר וואָס, ויש דומה לה בצרפתית: il n'y a pas de quoi. הדרך השלישית היא "על לא דבר", שמקורה בספרדית: de nada, ובלדינו: פוֹר נָאדָה. הצירוף מופיע במדרשים אבל שם פירושו מילולי "ללא סיבה, לחינם": "וזה אכזרי עמד לעקור אומה שלימה חנם על לא דבר" (במדבר רבה כ). לבריטים, כדרכם, תגובה מאופקת ומדויקת: you're welcome, ובגירסה מעודנת עוד יותר: You're quite welcome. לא לקחנו.
עד כאן על יחסי הבקשה והתודה, ובאחת הרשומות הבאות, סיפורן המסעיר של ברכות הפגישה והפרידה. יאללה ביי.
רוביק רוזנטל / תודה? על לא דבר!
אוקטובר 10, 2012 על-ידי ravmilimteam
אותי לימדו שבעברית תיקנית התשובה ל"תודה" היא "על לא דבר" ולא "אין בעד מה", האם זה נכון או ששתי התשובות תקינות?
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד, כרגיל.
(אגב, חיפשתי ולא מצאתי את הצורה 10XU, וזה צפוי, כי הרי לא אומרים thanks you* אלא thank you. בהתאם, קיימות הצורות 10X, כפי שכתבת, וגם 10q).
אהבתיאהבתי
לא קבוצה ריקה, אלא עוף נדיר, שהולך ונכחד…
אהבתיאהבתי
אינו פירוש "דחילכ" הערבי שווה ל"חפדל"
"דחילכ" ביטוי ביקוש מנומס כגון, "דחילכ, פתח את הדלת" אלא "תפדל" ביטוי שפרושו "בבקשה" רק בהקשר הגשה כלומד "תפדל שאי" (קח תה (לשתות) בבקשה) או בהקשר אישמגיש תה על השולחן ויאמור פשוט "תפדל" ז"א "קח (לשתות) בבקשה"
אהבתיאהבתי
רוביק, דנקה שן על הניוזלטרים המופלאים שלך. חובה להכלילם בסילבוסים ובסדר היום של מערכת החינוך!
לצערנו, אם השפה היא ראי התרבות..הרי שמצבנו לא פשוט
אהבתיאהבתי
כדאי גם להזכיר את השיר הבלתי נשכח של הגששים על הטלפון ששם מסתבכים ה"תודה רבה" וה"על לא דבר" עד בלי די.
אהבתיאהבתי
מעניין ומעשיר. תיקון קל לגירסה הרוסית ל"תודה רבה": bolshoye spaSibo
אהבתיאהבתי
מרתק כתמיד, תודה.
כדיירת זמנית באנגליה, שאלה אותי בתי הקטנה "אמא, איך אומרים בעברית אסקיוז מי"? ואני נאלצתי לגמגם.
בתרגום מאנגלית לעברית קרה לא פעם שהשמטתי את המלה "בבקשה" בתחילת המשפט, כי בעברית הוא פשוט נשמע מאולץ.
אהבתיאהבתי
כמה פרוטות משלי לדיון:
ראשית גם בצרפתית קיימת מקבילה ל־"אין בעד מה" – de rien. ואם כבר צרפתית, כבר במגילת אסתר מוצאים מבנה שמשמעותו ס'יל וו פלה: "אם נא מצאתי חן בעיניך ואם על המלך טוב".
שנית, באנגלית (ובכמה שפות ניאו־רומאניות) מבנה נימוסי שאינו קיים בעברית דוגמת could, would וכן כמה יצירי לשון קשים לתרגום כמו kindly, כמו במשפט השגור על מקלדתי: I'd appreciate it if you could kindly inform me as per the status of our request. בכלל, ריכוך המבע אינו חלק תדיר דיו בשפת החינוך או היומיום בארץ, וחבל שכך, כיוון שלא פעם הזדמן לי לשמוע דוברי עברית ילידיים משוחחים* באנגלית בצורה שצרמה מאד באזניי כיוון שגם כשלבקשתם התווספה המילה please הם נשמעו כפוקדים על בן שיחם לבצע עבורם דבר מה, שלא לדבר על החספוס והגסות של אופן ההתבטאות בעברית.
שלישית, עד כמה שמגעת ידיעתי ברוסית "bolshoye spaibo" משמעו תודה רבה (תודה גדולה, מילולית).
ולבסוף, באשר לשפת האינטרנט – נפוץ מאוד הביטוי (kthxbye (=OK, thanks, bye על נטיותיו, שחותם על־פי־רוב משפט קצר או רשומה לקונית בפורמטים שונים וטומן בחובו משמעות של פרידה חפוזה, כמעט רק כדי לצאת ידי חובה. במקומות בהם נתקלתי בו אני שימש לצמצום התוכן המובע לפניו כביכול כמעט כדי הקטנת ההפרעה שגורם המגיב לקורא, בבחינת "אני רק רוצה להביע נקודה קצרה ומיד אפנה את הבמה".
KTXBYE
—
* יותר כמו מגמגמים. לדאבוני איני זוכר איזה צייצן צייץ את המשפט הבא בטוויטר, אך הוא שעשעני די כדי לזכור את רוח הדברים שבו: "עבור ישראלים רבים אנגלית היא שפת אממממ….".
אהבתיאהבתי
משהו נשמע לא נכון בלענות על "תודה" במילה "בבקשה". מילולית, בעברית, זה לא הגיוני. מה הקשר בין, נאמר – ביטול התודה, לבין המילה "בקשה"?
התשובה ל"תודה" צריכה להיות "אין בעד מה" או "על לא דבר". עם כל הכבוד להשפעות החיצוניות, יש לשפה הגיון פנימי משלה, לא?
אהבתיאהבתי
הכתבה על פרטיה והרחבותיה מרתקת ומאלפת. תודה רבה לכותב וגם למגיבים השנונים שלא חסכו במילים ענייניות.
אהבתיאהבתי
הכוונה כמובן ל bolshoye spasibo שמשמעו תודה גדולה(רבה)
אריק ברהום
אהבתיאהבתי
רוביק שלום
לאחר מספר שנות חיים באירופה גם לי חסרות מילות הנימוס והפניה האדיבה. משום מה לא הזכרת את המילים: נא ואנא, אשר משמשות כמילות נימוס….הרי עלינו להוסיף עוד מילות נימוס ולא להחסיר…. בנוסף בגין מיעוט מילות הנימוס פיתחנו פה במולדת, סימני אצבעות וידיים המשמשים תחליף למילות הנימוס וכן לחוסר נימוס.
אהבתיאהבתי
מאד מעניין , כרגיל . ב-יוונית המילה היא "אני מודה" (ευχαριστώ , בתעתיק
evcharisto ) . פשוט ולעניין . אולי נלמד מהם ?
משאלתי : מתי נשמע משהו על ה-שמנדריק (הכוונה ל-שמענדריק) , הנודניק ,הזיפתניק ודומיהם ?
אהבתיאהבתי
מאמר מצוין
אהבתיאהבתי
מר רוזנטל היקר – גם זה נשמע מאולץ בעברית! הרי מתבקש לכתוב "רוביק, צ'מע…" כששהיתי באיטליה, נהניתי מאוד מן הנימוס שכולם נהגו זה בזה, כמו למשל בפתיחת הדלת והחזקתה. זה חסר לי מאוד בארץ, וצדק מי שאמר שהיות שהעברית דלה בביטויי נימוס טבעיים, פיתחנו מחוות. הבעיה היא שמי שמשתמש בהן, נדחק לסוף התור…
אהבתיאהבתי
ברצוני להתייחס למצב שבו מרואיין בתקשורת , רדיו או טלוויזיה , מגיב כאשר בסיום השיחה ,המראיין אומר לו "תודה" או "תודה רבה". במקרים רבים , המרואיין משיב "אין בעד מה". זה מאד צורם לי . האם לא מנומס יותר לאומר " תודה לך !"? הוא הוזמן להביע דעה בפורום ציבורי ועל כך עליו להודות . תודה שקראתם את תגובתי!
אהבתיאהבתי
מאמר מרתק. תודה.
אגב, היכן במקרא מופיע הצירוף חן-חן? בבורותי הייתי משוכנע שמקורו בקהילת הספרדים בירושליים שתרגמו פשוט את המלה Gracias מספרדית.
אהבתיאהבתי
איתי – זכריה ד ב: "וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ".
אהבתיאהבתי
… תיקון – זכריה ד ז.
אהבתיאהבתי
למילה בבקשה כאשר מבקשים דבר מה מהזולת נהגנו להשתמש במילים:"אנא במיתותא ממך".
אהבתיאהבתי
השלום והברכה
מאוד נהנית ומתעשרת מהכתבות של רוביק רוזנטל וכן מהתגובות של הקוראים ! ! !
שאלה: אם בעברית אנו עוסקים מדוע מגיבים פה על "פוסט" ?
אהבתיאהבתי
"לא פידלתי" ייתכן שמקורו דווקא ביידיש "נישט געפידלט", במובן דומה, החטאתי, לא הצלחתי.
יעל
אהבתיאהבתי
אפשר להוסיף באנגלית יש את הקיצור thanks שהוא די נפוץ. ובערבית "על לא דבר" הלוא הוא עפואן (عفوان) וגם המפורט יותר "לא שכר עלא ואג'ב" (لا شكر على واجب) -אין תודה על חובה.
אהבתיאהבתי
דווקא "שוכראן" עושה חיל בסלנג הישראלי…
אהבתיאהבתי
חן חן מר רוזנטל על מאמרך המרתק.
הביטויים "על לא דבר / מאומה" ו"אין בעד מה" היו יפים בתקופות קודמות מתוך נימוס
וצניעות, הלא נעשה כאן "דבר" או "דבר מה". אני סבור שכיום עלינו לומר בפשטות "בשמחה" או "בכייף", ולאלה שממש נהנו לעזור לאחר "בשמחה ובאהבה".
במקום המילה "בבקשה" במקרים רבים היה מתאים הביטוי "הא לך", אלא שאנחנו כבר
לא משתמשים בביטוי הזה לדאבוני.
הקיצור ל"Thanks" הנפוץ ביותר באינטרנט הוא "Thx" (גם 10x די נפוץ, אבל כמו שלומית עוזיאל, גם אני טרם מצאתי את הצורה "10xu" מה גם שאין היגיון בכך).
ישנו קיצור די פופולארי באינטרנט לפרידות אוהבות: "xoxo" שמשמעו חיבוקים ונשיקות (ככל הנראה בשל צורתן של האותיות – x לחיבוק; o לנשיקה).
C.U
אהבתיאהבתי
מה המשמעות של אין בעד מה והאם הביטוי שונה המשמעותי מאין על מה?
אהבתיאהבתי
תודה על הכתבה! ה'שלום' כבר לא כל כך משמש. כבר כשקלינטון אמר 'שלום חבר' זה נשמע בלתי טבעי בעליל. לעומת זאת ביי, יאללה ביי – עולים כפורחים. ותגובה שנשמעת ל-'תודה' – 'לעונג'. שבת שלום.
אהבתיאהבתי
ההודיה המקראית לא היתה עם המילה "תודה" אלא יצירת קול מהדהד, "קול תודה". ודומה לה כיום הטידידיי טידידידם שאינו בעל משמעות מילולית, אך נאמר בשעת השירה הרינה והרננה רנניי ניי ני ני רי רי ני נה.
גם "עֵדוּת" מקראית באה ממקור זה, והיא השמעה חוזרת של הנאמר בקול רם, או "האמנה" – עניית המלה "אמן". ההד עצמו, אגב, נקרא "בת קול".
שירה לעומת זאת היא שריקה, ומזכירה את קול הציפור המצפצפת ושורקת בקולה "צפרא טבא" בשעות הבוקר: צי צוּוִי צוּאִי שרי שירררר שריק צפיר צפריי ספי סרי ספיר, ובכך מספרת לנו את סיפורהּ.
אהבתיאהבתי