הצירוף "זר ומוזר" אינו חרוז מקרי. שתי המילים הן מאותו שורש: זו"ר, הקרוב לשורש סו"ר. לזור פירושו לזוז הצידה, זר הוא מי שאינו שייך, אם לסביבה הקרובה, לעם ישראל ואם לזרע הכוהנים. מוזר הוא מי שהזירו אותו, הגדירו אותו כלא שייך, ככתוב בספר תהילים סט, "מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי", ואבן עזרא מסביר: "והטעם השתניתי עד שלא יכירני אחי כאילו הייתי זר". בספרות ההשכלה כבר חיברו את הזר והמוזר, ומנדלה מוכר ספרים אומר בסיפור "סוסתי": "ומצאתי את עצמי זר ומוזר לקרובים ולרחוקים".
הזר נראה לנו מוזר, מנהגיו משונים, ובדרך כלל גם לשונו נשמעת מוזרה. הברברים, עם שזהותו אינה ברורה, נקראו כך על ידי היוונים כי לשונם נשמעה בליל של צלילים חסר פשר, בר-בר-בר. זה גם מקורו של הפועל הדיבורי שלנו, לברבר, שעליו חיבר נסים אלוני את האפוס הגששי "שירת הברבור". מקור המילה הזו בסנסקריט, שם barbara פירושה גמגום, ומכאן התגלגלה לשפות ההודו-אירופיות. ברברי הפך מותג מפוקפק לציבור אנשים נבער מדעת וחסר תרבות. "להתברבר" פירושו להיקלע לאזור לא מוכר ולאבד את הדרך. עוזי נרקיס נהג לספר שהוא זה שהמציא את הפועל ומקורו בניווטים הצבאיים. גם שפתם של יושבי המדבריות במערב אפריקה נשמעה מוזרה, ועל כן נקראו באמצע המאה ה-19 בֶּרְבֶּרִים. הבִרבור מזכיר את הגרגור, שבגירסאות דומות שלו בשפות אירופה הוא מקורה של המילה ז'רגון. המילה הזו מוכרת כבר מהמאה ה-12 בשפות צרפת ופרובאנס ומשם התפשטה לשפות נוספות. ז'רגון הייתה בראשיתה שפה בלתי מובנת של קבוצה חברתית דחויה, פושעים וקבצנים. מאוחר יותר התייחסה לשפת מקצועות שונים, ממשפט ורפואה ועד פילוסופיה. הפולנים קראו ליידיש ז'רגון, והמילה שימשה ככינוי גנאי ליידיש גם בין המשכילים היהודיים.
לכל עם שפה מוזרה משלו, כלומר, השפה הרחוקה משפתו מרחק בלתי ניתן לגישור. עבור הישראלים זו הסינית, וכאשר דבר מה אינו מובן לנו ברירת המחדל היא לומר "זה סינית בשבילי". סינית היא השפה הזרה והמוזרה הפופולארית ביותר בין דוברי שפות שונות, וביניהן רוסית, צרפתית, ערבית, הונגרית ועוד. בקצב שבו הופכת סין למעצמת על נראה שהעולם יצטרך להתחיל ללמוד סינית במרץ, ולחפש שפת סתרים חלופית.
שפות הסתרים הופכות למעין משחק מעגל. ביידיש אומרים "רעדן טערקיש", לדבר טורקית. במאמר מוסגר יסופר שהביטוי talk turkey באנגלית פירושו דווקא לדבר ישירות ולעניין. הטורקים סבורים שצרפתית היא שפה מוזרה. הצרפתים נוהגים לומר על טקסט לא מובן "זה עברית בשבילי", וכמוהם הפינים, שעל שפתם שלהם לא כדאי להרחיב את הדיבור. העברית נחשבת שפת סתר בשפות שונות, ולא בכדי היא מככבת בשפת הגנבים הגרמנית. האיטלקים סבורים שהערבית היא שפה בלתי מובנת, בעוד הערבים אומרים "בִּחְכִּי סנסקריט", מדבר בלשון סנסקריטית.
המשפט השייקספירי It’s all Greek to me, כל זה יוונית בשבילי, מצוי במחזה "יוליוס קיסר", אך הוא הופיע כבר במחזות קודמים ובספרות לטינית בימי הביניים: graecum est, non potest legi (זו יוונית, אי אפשר לקרוא זאת). גם הספרדים מסתייגים מהיוונית: hablar en griego פירושו "מדבר כמו יווני", כלומר, אין להבינו. מכאן נוצר בשפות אלה 'גרינגו', יווני, ככינוי לאמריקני בפי דוברי הספרדית באמריקה הלטינית.
הזר אינו מוזר רק בלשונו, אלא גם בהופעתו. כאשר הזר הופך לעם שלם, נוצר אפקט שבו מיטשטשים פני היחיד. באחד הפרקים האחרונים בסדרה של לארי דייוויד "תרגיע" מתמצה הדיון בגזענות במי שאינו מבחין בין שחור אחד לרעהו, כולם נראים לו דומים. ביידיש אומרים "כל היוונים פניהם דומים", "אלע יוונים האָבן איין פנים". השאלה העולה כאן היא מדוע נבחרו דווקא היוונים לתפקיד הזר על ידי יהודים, שרובם לא ראו יווני מימיהם. התשובה נעוצה ברוסיה הצארית, שבה חיילי הצאר הילכו אימים על היהודים ואף חטפו את ילדיהם לצבא. החיילים נקראו "איוונים", והביטוי המקורי הוא "אלע איוונים האָבן איין פנים". המעבר מהאיוונים ליוונים נועד כנראה להסוואה.
גילוי נאות: בבחרותי עבדתי בלול תרנגולי ההודו בקיבוץ. מדובר בעוף מוזר, ולא כדימוי. הוא הגיע לאירופה מאמריקה הצפונית, ועמים שונים נהגו לקרוא לו על שם עמים אחרים. תרנגול ההודו העברי, הקרוי גם תרנהוד, מושפע מיידיש שבה נקרא העוף אינדיק, וכן מצרפתית: dinde. הערבים קוראים לו דִיכּ רוּמי (תרנגול יווני), וכן דִיכּ חַבַּשִׁי (תרנגול אתיופי).
האנגלים כידוע קוראים לעוף הזר והמוזר turkey, "הטורקי", וזאת עקב בלבול היסטורי בין תרנגול ההודו לעוף האפריקני guinea fowl הדומה לו, אותו גידלו גם באסיה ובאירופה. הנשיא הארי טרומן רצה לשמח ב-1949 את לב ראש ממשלת טורקיה ושלח לו במתנה "טורקי" ענק מבושל וארוז היטב לארמונו. המנהיג הטורקי התקשה להבין את משמעות העובדה שנשלחה לו ציפור מתה, מאחר שגם בטורקית נקראה העוף הזה "הינדי", ההודי. ארדואן כבר היה עושה מזה משבר.
רוביק רוזנטל / זה ההודי או החבשי?
ספטמבר 12, 2012 על-ידי ravmilimteam
מעניין מאוד וקולח, היכן מופיעים המקורות מהם לקוח המידע הזה?
אהבתיאהבתי
תרשים מלא יותר של שפות-הזר של כל שפה נידון כאן: http://languagelog.ldc.upenn.edu/nll/?p=1024
אהבתיאהבתי
תודה רבה, אתר מעניין..
אהבתיאהבתי
מאמר יפה. ציפיתי שהג'יבריש יוזכר, מאיפה הוא הגיע?
אהבתיאהבתי
הג'יבריש הגיע מג'יברלטר, שכן זוהי שלוחה אנגלית בקצה של ספרד והתושבים במקום(שכמעט כולם דוברי אנגלית בריטית) ערבבו את שפתם עם ספרדית ויצרו שפה משלהם- ג'יבריש
אהבתיאהבתי
שנאמר, יידן, גויים להבדיל, אלע גלייך (והערבים אומרים בּחכּי סִמסִקריטי)
אהבתיאהבתי
תודה על המידע ועל השעשוע ושנה טובה
אהבתיאהבתי
בניסיון להבין מדוע עוף מצפון אמריקה נקרא דווקא "הודי" (בשפות שונות כפי שאתה מציין), אשתי ואני חשבנו שאולי הסיבה נעוצה במילה "Indian", אשר מתייחסת במקור להודו אבל גם לתושבי אמריקה המקוריים — האינדיאנים. כך התרנגול האינדיאני" הפך להיות "תרנגול הודי". האם טעותו של קולומבוס הרחיקה לכת עד כדי כך?
אשמח לתגובתך.
אהבתיאהבתי
מרתק ממש! נכנסתי גם לקישור של יובל פינטר מהתגובה הראשונה והוא מאיר עיניים. הדבר הכי מעניין בו הוא שגם הסינים כנראה מודעים לסיבוך של שפתם, כי כאשר הם רוצים מטפורה לשפה מסובכת ובלתי מובנת יותר מסינית, הם אינם משתמשים בדימוי של שפה קיימת, אלא אומרין "הכתבים השמימיים". נהדר.
אהבתיאהבתי
ההשערה המקובלת היא אכן שהעוף נקרא כך כי הגיע במאה ה-16 מיבשת אמריקה לאירופה, ובמקרה זה ממקסיקו, כאשר נחשבה עדיין על ידי רבים להודו. על כן נקראה בצרפתית dinde ו-dindon, בפולנית אינדיק ומכאן ביידיש, וכן בשפות סלאביות נוספות
אהבתיאהבתי
הכתבה מעלפת ואפ פעם לא מיותר לשמוע דבר חדש אבל נראה לי שהגריגו התגלגל לסטריינג'ר האנגלי ומילה דומה בספרדית ומכאן הגרינגו האגדי
אהבתיאהבתי
הי רוביק
יצרתי קישור מהאתר שלי לדף הזה – האם זה בסדר מבחינתך?
אהבתיאהבתי