מבין בעלי התפקידים השונים בצה"ל זכה דווקא השוטר הצבאי, הוא המם-צדיק, להיסטוריה ארוכה של כינויים, וזאת לאו דווקא מרוב אהבה. לכינויים יש היסטוריה, והכינוי הקדום ביותר הוא הפחות מוכר: ג'בע, השוטר צבאי בגרסת תש"ח, ומדובר בכינוי זלזול. בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות נשלחה המשטרה הצבאית לכבוש את הכפרים ג'בע, אג'זים ועין ע'זל בכרמל, על כביש תל-אביב-חיפה, במה שנקרא "מבצע שוטר". המשימה הוטלה עליהם כי הצבא היה מנוע מלפעול נגד הערבים בעת ההפוגה. אלא שהמבצע נכשל, ובשוטרים הצבאיים דבק לדיראון הכינוי ג'בע.
אחרי הג'בע בא הכינוי "בראסו", שכיכב עד שנות השבעים. "בראסו" נקשר ללבוש המוקפד והמצוחצח של השוטרים, שהונצח בשירו של דידי מנוסי: "הוא והא תפקיד מם צדיק, טוב ממנו לא מצאתי, שרוולים צחורים כשלג ואקדח על מותן". היתה אמנם השערה שמדובר כאן במילה הספרדית brazo, שפירושה זרוע, אבל לא כאן המקור. בראסו (brasso) היא משחת צחצוח לחפצי מתכת, בעיקר פליז ונחושת, שיוצרה לראשונה בראשית המאה הקודמת, והיא עדיין אתנו. לפני שנתיים פותחה על פי אותו עיקרון משחת brasso gadgetcare, שנועדה להסרת כתמים מחומרת מחשב. אולי אפשר לחזור ולקרוא לחנונים של הממר"ם בראסו?
הכינוי בראסו לשוטרים צבאיים הוא ישראלי, אלא שכאן מגיעה הפתעה מסוימת. המותג brasso נקרא על שם אחת המתכות שהמשחה נועדה לצחצח, brass, הקרויה גם פליז, נתך של נחושת ואבץ. בצבאות דוברי אנגלית כינו את קציני המטה brass, על שם כפתורי הפליז המבהיקים שעל מדיהם. הם כונו גם brass hats, כיוון שעל כובעיהם היו סמלים עשויים פליז. חוקר השפה הצבאית אלברידג' קולבי מספר שהכינוי "כובעי פליז", brass hats, נדבק גם לקציני מטה אמריקניים אחרי מלחמת העולם השנייה בהשפעת הצבא הבריטי, מאחר שנהגו ללכת בבגדים מהודרים.
הבראסו התיישן מעט, ואת מקומו כבש כינוי חדש: קָלִימֶרוֹ. השם קלימרו מזכיר את הברָכָה היוונית קלימֶרָה, בוקר טוב, אבל מה לברכה יוונית חביבה ולשוטר צבאי ישראלי? בראשית שנות השבעים כבשה את המסך הקטן הישראלי, ששיווע לתוכניות, סדרה מצוירת איטלקית-יפנית לילדים. היא סיפרה את סיפורו של האפרוח קלימרו, אפרוח ממשפחת פיסקאנצ'ו שהיא משפחת אפרוחים שחורה בין המון האפרוחים הצהובים. על ראשו של קלימרו הונחה קליפת ביצה לבנה. באותם ימים היו הקסדות בצה"ל מורכבות משני חלקים נתיקים: חלק פנימי מפלסטיק וחלק חיצוני מפלדה. השוטרים הצבאיים נהגו ללכת עם החלק הפנימי בלבד, שהיה צבוע בלבן, והקסדה הזו דמתה מאוד לקליפת הביצה על ראשו של האפרוח קלימרו. לחברתו האפרוחית של קלימרו קראו קלימרה, אבל הקשר של אלה ל"בוקר טוב" היווני בסדרה ששודרה באיטלקית אינו ברור.
נראה שלחיילי צה"ל שסבלו מנחת זרועם של המם צדיקים נמאס, ובמקום להלל או ללגלג נולד הביטוי הבוטה "מָנָאיֶיק". מנאייק היא אחת מאותן מילים ערביות בסלנג הישראלי שאינן מוכרות בערבית, כמו "דאווין" ו"עלק". בערבית הפלסטינית מוכרות המילים "מַניוּק" ו"מַנְיָיק". מניוּק מקורה בפועל הערבי נָאכַּ, שפירושו שגל, ומכאן גם המילה נָיֶיק ששימשה בסלנג בעבר במשמעות חרמן, שטוף זימה. מניוק, לא במקרה בצורת הסביל, הוא הגבר הנבעל או "המזדיין", ומדובר במילת עלבון חמורה ובלתי נסלחת. גם "אחולמניוק", אחיו של המניוק, נחשב גידוף קשה, אך בסלנג הישראלי הוא הפך למילת שבח עליונה, ומחברי מילון הסלנג דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה כינוי את הכרך השני של מילונם "מילון אחולמניוקי לעברית מדוברת". "מניאק" נקלט גם הוא בסלנג הפלסטיני והישראלי, אך מקורו בעיקר מהשפות הלטיניות, ופירושו זה שיש לו מניה, דהיינו, משוגע. מנאייק היא מבנה ריבוי שבור ערבי שהולבש על ידי דוברי העברית הישראלית על המניוק והמנייק.
המנאייק, אם כן, הם המם צדיקים, בני החיל השנוא ביותר בצה"ל, כפי שכותב דידי מנוסי: "כך יום יום נצא הרחובה, לעצור חייל בלי כובע ולתקוע לו חזוק וחוקן". מה הקשר לכל אלה ולניב הצה"לי רב השנים "עוד [השלם את המיותר] יום למנאייק"? הניב מספר את טבלת הייאוש של החייל החולם על תאריך השחרור. מה עושים המנאייק, השוטרים הצבאיים בחלום הזה? יש הסבר, אם כי כל הסבר הגיוני אחר יתקבל בברכה. ביום השחרור, יום הבקו"ם, פוגש המשתחרר המאושר בשער הבסיס את המנאייק, השוטרים הצבאיים, אבל הם כבר לא מרשימים אותו בכפתוריהם המצוחצחים. הוא עולה על אזרחי, ורוכב אל השקיעה, רצוי במכונית של אבא.
רוביק רוזנטל / האפרוח, המשחה והשוטר הצבאי
אוגוסט 22, 2012 על-ידי ravmilimteam
ובל נשכח את שירם של טיפקס "סמי וסומו", שם אף מכוניות השוטרים האזרחיים מכונות "דיסקו-מנייק".
אהבתיאהבתי
למנאייק מקורו בקריאה "יא מנאייק". כלומר החייל קורא בחיבה לחבריו המניאקים: תשמעו, תשמעו, נשארו לי רק עוד חדשיים
אהבתיאהבתי
הביטוי "עוד XXX ימים למניאק" הוא פשט חוסר הבנה משמיעה, בהתחלה נאמר "עוד XXX ימים יא מניאק", זה נשמע קצת פחות לא הגיוני וכאמור אותם רבים שאינם מבינים מה הם אומרים שינו את זה כי לא שמעו טוב.
אילן
אהבתיאהבתי
מם-צדיק או מם-צדי?
אהבתיאהבתי
שלום איילה,
הצירוף 'מם-צדיק' הוא כינוי סלנגי לשוטר הצבאי, וכך הוא גם מוגדר ברב-מילים, לכן עדיף במקרה זה להשתמש בצורה הרווחת בלשון הדיבור (קשה להאמין שמישהו יגיד שתפס אותו "מם-צדי").
אהבתיאהבתי
נפלא! פוסט פשוט נפלא רהוט ומקצועי לעילא. שאפו!
אהבתיאהבתי
הביטוי "עוד XXX ימים…" מקורו בכלא 6 בו היו האסירים סופרים את הימים לשחרור. ההמשך הוא ככל הנראה (נשמע) כהסברו של אילן לעיל
אהבתיאהבתי
בוודאי שיש משמעות למלה 'מנאייק' (מנייכּ, בתעתיק קצת יותר מדויק) בערבית – זו צורת הבינוני של הפועל נַיַּכּ, זיין. אמנם לרוב כינויי גנאי שואבים מצורת הסביל של הפועל הזה, אבל לא רק; תחשוב למשל על fucker האנגלית. בהתחשב בעובדה שחיילים נוטים להרגיש שהשוטרים הצבאיים רק מחפשים לדפוק אותם, זה נראה לי דווקא מתאים מאוד.
אהבתיאהבתי
ניכ=בערבית פרושו לזיין. מניוכ(תמיד בכ' ולא בק)=מזויין, אחד שזיינו אותו.
המילה דואוין קיימת בערבית והיא ריבוי של המילה דיואן, ולה לפחות שלושה פירושים:
1.ספר שירים או מכתמים וכן קובץ סיפורים.
2.משרד ממשלתי ,מחלקה ,לשכה וכו.
3.טרקלין,ספה דרגש וכו.
השימוש בעברית בדואוין, לקוח מהמושג משרד ששם מרבים לדבר ולטרטר את האזרח.
עלק=היא אלכ בערבית מדוברת בסוריה, והיא צורת קריאה מעודנת של המילה הערבית
קאל לכ=פירושו אמר לך.
יוצא שגם עלק(קאל לכ וגם דואוין הן במקורן שישוש של שתי מילים מערבית.
בברכה,
אריק ברהום
אהבתיאהבתי
בהמשך לתגובתו של צבי, כשחייל היה יושב בכלא, מניין הימים שישב לא היה נחשב לשירות הסדיר והיה עליו להוסיף אותם מאוחר יותר לשירות החובה לפני שיוכל להשתחרר. לימים האלו קראו אצלי בחטיבה "מאנאייק" והם נספרו כ- "עוד 30 יום למאנאייק" למשל.
אהבתיאהבתי
Menayek is also not that far from English Maniac
אהבתיאהבתי
חחח…
אהבתיאהבתי
כשאני הייתי בצבא (בשנות ה-70), הביטוי היה 'עוד XX ימים יא מנאייק". לא יודעת מתי זה השתבש והפך ל'למנאייק". ההסבר של soldier נשמע לי הגיוני:
"soldier
למנאייק מקורו בקריאה "יא מנאייק". כלומר החייל קורא בחיבה לחבריו המניאקים: תשמעו, תשמעו, נשארו לי רק עוד חדשיים" 👌
אהבתיאהבתי
יפה. אכן תהיתי.
אהבתיאהבתי