בין העברית והלעז מתקיימים יחסי אהבה-שנאה. מצד אחד, הלועזית היא האויב, המאיים להחדיר לשפה העברית מילים, ביטויים מתורגמים, דפוסים תחביריים ושורשים וכך לפגוע בטהרתה. מצד שני, אי אפשר בלי פעולות החדירה הקבועות של הלעז אל העברית. הן מאתגרות אותה ומאפשרות לה לפתח צורות חדשות וחלופות העשרה.
אחת מדרכי החדירה האלה היא קבוצת הסיומות. השורש או הבסיס עברי, אבל הסיומת לועזית. זה התחיל כבר במקרא, שם חדרה הסיומת -וּת לטקסטים מאוחרים מן הארמית, וכך זכה אחשוורוש להעניק למרדכי "עד חצי המלכות". מאז מאפשרת לנו -ות להפוך כל שם עצם או תואר רגיל למושג מופשט או כללי. המהיר מצטיין במהירות, העדין בעדינות, תנועת השיבה לציוֹן היא ציונות, והשמירה על טוהר השפה היא טהרנות.
-ות נחשבת כמובן סיומת עברית תקינה. ואולם, בעברית החדשה נתקלות הסיומות הלועזיות במחסום שאינו מאפשר להעניק להן את תו התקן העברי. הקופצת בראש היא היידיש, שהביאה לעברית המדוברת סיומות סלאביות, ובראשן -ניק. "ניק" מסמנת שלאדם או לדבר מה תכונה כלשהי, תפקיד או מקצוע. וכך נולדו מילים עבריות-סלאביות כמו אכפתניק ומכולתניק, ובקיבוץ הנויניק הניח את שאריות הארוחה בכלבויניק. יש גם כלומניקים ושטותניקים וכדאיניקים, לתפארת עם ישראל. ראשי תיבות אוהבים גם הם לחבור ל"ניק", הפלמ"חניקים הפכו למפא"יניקים, הצל"שניקים בזים לחפ"שניקים, הלא הם החיילים הפשוטים וחסרי היוזמה, שלא לדבר על הפז"מניקים המצפים לשחרור. אפשר גם להצמיד ניק למילה לועזית מכל שפה אפשרית: אנגלית (ג'ובניק), ערבית (צ'יזבטניק), וגם יידיש (פרטצ'ניק).
היידיש העניקה לנו גם סיומות חיבה מזלזלת. בחורצ'יק קטנצ'יק זה נחמד, גולנצ'יק זה קצת מעליב, ונפוליונצ'יק היא כבר עלבון של ממש. הסיומת -וּש יצרה את כינוי הזלזול "ערבוּש". היא כמעט נעלמה, אבל שבה לאחרונה בשפת הפקצות באינטרנט: לעינתוש יש בת-מצווש, יהיה פאנוש.
המילה "חשמלטור" רשומה על שמו של אפרים קישון, לדעתו האינסטלאטור והחשמלאי עשויים מאותו חומר: הם אף פעם לא מגיעים כשצריכים אותם.
גם הסיומות הכלל-אירופיות -ִיסט ו-ִיזם משתתפות במשחק הדו לשוני. תנועה מסוימת נחשבת "משיחיסטית", יריבתה משמאל מואשמת ב"עכשוויזם", ובהיכל נוקיה מתלכדת מקהלה צהובה של מכביסטים. מגוון השפות רב: כַסַחיסט (ערבית), בלָגָניסט (יידיש) מנגָליסט (טורקית) ושוֹקיסט (אנגלית). בעבר נעשה ניסיון להעניק לסיומת -ִיסט ארומה עברית, וכך נוצרה הסיומת הדו-לשונית -ִיסטָן: אבא אחימאיר כתב את "יומנו של פָשיסטָן", בתזמורת ניגן צֶ'ליסטָן ובעיתונים כיכבו קריקטוריסטן ופליטוניסטן.
הסיומת -סטאן היא דווקא סיומת פרסית (סתאן) המציינת מקום, וממנה נוצרה בעברית המילה בוסתן, שהיא "המקום של הניחוח", ושמות מדינות כמו פקיסטן, קזחסטן ואפגניסטן. סטאן המקומית אינה מחמאה. לנהרייה קראו יֶקיסטאן, לחיפה בהנהגת אבא חושי חושיסטאן, ולרשות הפלסטינית אש"פיסטאן. הפרסית הומרה באנגלית, בסיומת הפופולארית לאנד. נהרייה (או גרמניה) נקראה יֶקֶהלאנד, בני ברק דוֹסְנִילֶאנְד, והכפולה האדומה של פעם בידיעות אחרונות, בעקבות אזורי השליטה של ערפאת בלבנון, פַתַחלאנד.
תהלוכת התחפושות "עדלידע" שאבה את שמה מן הארמית התלמודית ("עד דלא ידע בין ארור המן לבין ברוך מרדכי"), אבל בהשפעת המילה אולימפיאדה היא נהגית במלעיל. בעקבותיה נולדו מילים חביבות כמו טרמפיאדה, פרֶחיאדה וקצ'קיאדה.
הסיומות מן האנגלית הן הצעקה האחרונה בתחום. הסיומת הנפוצה ביותר היא -ֵיישֶן, ובאנגלית -ation, שהולידה את מְהַמֵמֵיישֶן, מגניביישֶן ועוד רבות. סאבלימינאל והצל שרו: "פיצוציישן, מתחרים אוכלים אבק, חיוכיישן, כל הדרך אל הבנק". הסיומת נֵס הולידה מילים כמו בְּיַחַדְנֵס, בעקבות togetherness, אדם בודד הוא זוּגלֶס ואולי גם חיימלֶס, וזה בהחלֵטלי לא מומלץ.
לצד האיזמים, מונח המייצג את התופעה של ריבוי מונחים ואידיאולוגיות, נוצרו גם לוגיות עבריות, תחומי דעת חדשים ויצירתיים. בפוליטיקה יש כיסאולוגיה, חיינו שטופים במשפחולוגיה, באוניברסיטה יש גם לא מעט חופולוגיה ובצבא טופסולוגיה. אז מספיק עם החוֹכְמוֹלוֹגְיָה, ועד כאן הפלפולציה על הסיוֹמיזציה, להרבות בִּלְבּוּלָצְיָה וקִשְׁקוּשָׁצְיָה ולשלוח את העברית לקיביניזציה. סתם.
אותי לימדו שהמלה מנגל מקורה בערבית (منقل). המלון הערבי מאשר זאת, אם כי גם התורכי מכיל את הערך. נראה לי שהמקור הוא ערבי, כמו מלים רבות בשפה התורכית.
אהבתיאהבתי
מעניין מה מכל הזבל של שפת הרשת יטמע בעברית בעוד 10 שנים. מעולם לא שמעתי על אכפתניק, אבל אני מניח שזה היה מונח רווח לפני שנולדתי. האם המילה "אכפת" מקורה בעברית?
אהבתיאהבתי
ההלחם אכפתניק ותיק מאוד, בן שבעים שנה לפחות. מקור המילה אכפת בלשון חכמים:
"המקבל שדה מחברו ולא רצה לנכש ואמר לו 'מה אכפת לך', … אין שומעים לו" (משנה, בבא מציעא ט ד)
אהבתיאהבתי
תודה רוביק. האם משמעות "אכפת" במשנה זהה לזו העכשווית, או שהמשמעות נבנתה עם התחדשות השפה?
אהבתיאהבתי
לשאלה ההמשך של שוהמית, המשמעות זהה לגמרי; מה אכפת לך – מה זה נוגע לך, מה הקשר שלך לעניין. שם התואר אכפתי והמונח אכפתיות הן בעברית החדשה
אהבתיאהבתי
לחושיסטאן, אש"פיסטאן, יקיסטאן ניתןלהוסיף סיומת אחרת מן העבר – גראד: בווינגראד, המיתחם הבריטי המבוצר-מגודר שבירושלים 1946-7, סביב מגרש הרוסים.
אהבתיאהבתי
יש להוסיף גם את הכינוי 'חמאסטן' שהצמיד ראש הממשלה הנוכחי לרצועת עזה לאחר נצחונו של החמאס בבחירות שנערכו ברשות הפלסטינית.
אהבתיאהבתי
רשומה מעניינת כתמיד ..אבל, מדוע הסיומת "צ'יק" מביעה "חיבה מזלזלת"?
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד! אך מדוע הלשון השיפוטית? מדוע הנ"ל לא מומלץ? אם מדברים את זה, זו השפה לא? אין טעם וצורך לשמור על שפה מפני הדוברים שלה, היא נועדה בכדי לשמש אותם!
אהבתיאהבתי
השיפוט מתייחס לחיים ולא ללשון. לא מומלץ להיות זוגלס (בודד) וחייםלס (חסר חיים)…
אהבתיאהבתי
אוי, יו יוייי
אתה לשוניסטוס מדופלמוב. הכתיבה שלך ממש כיפיסטית, המלים מקבלות אצלך תדמיטוש מקסימושה, הלשון הופכת עכשוויסטית, והשיפוץ המילולי מקבל אישור אפילו מדקדקניסטית שכמותי שנולדה בנודניקיסטאן. תודה מתוקוש!
וברצינות, כמה טוב לקרוא אותך רוביק. ברק הכתיבה ואוצרות הידע הלשוני שלך באמת מרחיבי לב, עין ולשון.
אהבתיאהבתי
מסכים עם כל מילה!
אהבתיאהבתי
מילים מילים – והן כל-כך יפות ומאלפות, כמו שרוביק רוזנטל יודע לעשות.
אבל צעירינו בקושי מדברים היום, עושים לייק ומסמסים את עצמם לדעת. איילה
אהבתיאהבתי
ממש כך. אצבעותיהם מלהטטות על המקלדת הזערורית ופיותיהם קפוצים.
אהבתיאהבתי
שאלה של טעם או של סתם : יש לאינטיפדה בערבית איזשהו קשר עם אולימפואדה ? סיומת ada מאוד נפוצה בספרדית, לדוגמה : ללכת caminar , הליכה caminada
אהבתיאהבתי
למה, למה, למה אתה לא אחראי על תכניות הלימודים בלשון לכל תלמידי ישראל, למה!?!?
למה, למה, למה אתה לא אחראי על כל פינות הלשון ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט, למה!?!?
למה, למה, למה אתה לא מכריח אותם שם להפוך את העברית, על כל רבדיה, לשמחה גדולה לכל הדורות, למה!?!?
נהדר, פשוט כיפוש!
אהבתיאהבתי
בכל פעם מחדש אני נהנית לקרוא את מאמריך. תודה רבה!
נטע-לי 🙂
אהבתיאהבתי
יפה! אהבתי
אהבתיאהבתי
מעולה ביותר
אהבתיאהבתי
יש לציין שחזרתה של -וּש כבר איננה רק נחלתן של הפקצות והיא באה לתת גוון "חמוד" (או של חמידות, אם אנחנו כבר מושפעים מהארמית).
לדעתי (לא מבוסס על משהו) זה הגיע מכינויי החיבה של בני-זוג "קוש-קוש", "מוש-מוש", "פוש-פוש" וכו', שהם יותר ותיקים.
"בהחלטלי"…גאון!
אהבתיאהבתי
יש גם סיומת טורקית, לא הרבה, אני נזכר ב2 דורמאות:
טברג'י, בונה תבניות יציקה לבטון בענף הבניה,
בומברג'י כבאי מפומפה לבומבה בגלל הקושי בערבית לבאטטא
את האות"פ" והסיומת הטורקית לבעלי מקצוע….
גם ברומנית נשמרה הסיומת ג'יו" מן הטרקית לפחות
בעובד באסכלה GRATARGIU …
אהבתיאהבתי
רק תיקון קטן, עד כמה שידוע לי המילה "בלאגן" מקורה בפרסית ולא ביידיש כפי שנאמר. משמעותה בפרסית היא "עליית גג".
חוץ מזה, רוביק בלוגיסט מעולה.
אהבתיאהבתי
המקור הראשון העתיק של המילה הוא בפרסית (באלא-חאנה) אך מכאן עברה גלגולים רבים, לרוסית (במה, כינוי להצגות פרועות) ומכאן ליידיש במשמעות אי סדר ומהומה, ומשם לשפתנו. כשאנו דנים במילים לועזיות המתאזרחות בעברית אנו מתייחסים לשפה המשפיעה על העברית ולא אל המקור הראשון. יש גם השפעות פרסיות עתיקות וחדשות על השפה, אך לא "בלגן".
אהבתיאהבתי
יש לי חברה, שכשחברותיה 'מסמסות אותה' מה ניש? או מה קו? (כן כן, הנוער לא רק מוסיף, הוא גם משמיט..) היא עונה "סבירסקי" (על משקל סיומת שמות משפחה מזרח אירופיים).
והבת שלי בת ה-8, כשהיא יוצאת מהבית היא זורקת לאויר "אימוש/אבוש, הלכתי, בייוש"
אהבתיאהבתי
מגניביסנט.
אהבתיאהבתי
כל מה שקראתי נחמד מאד. אבל אני, מה לעשות, חסידה של נקיות וטוהר, וכבוד. מסכימה עם קליטת מלים לשפה, אם הן מתאימות לרוחה, עם הזמן הן מתביתות ושייכות אליה. אבל מעוררות בי התנגדות מלים שהושחלו לתוכה על ידי בורים שחיפשו מלה להתבטאות מיידית ומתוך שלא הכירו כראוי את שפתם נאחזו בקש מזדמן ולרוע המזל נקלט.
אהבתיאהבתי
עד כמה שידוע לי צ'יזבאט זה מספרדית והגיע לעברית דרך הלאדינו כמו המילה טראנטה ועוד
אהבתיאהבתי
צ'יזבאט היא מלה ערבית – كذبات (כד'באת בתעתיק ערבי), פרושה כזבים (ביחיד كذب, כד'ב – כזב). בהגיה של להגים מסוימים (עראקי, בדואי צפוני, ערביי המשולש וכו'), הכ' נהגית כצ'.
אהבתיאהבתי
Some suffixes enable us to distinguish between similar words.
E.g., 'Hellenism' = "real" original Greek. 'Hellenistic' = Oriental (post-Alexandrian) Greek.
הלנים והלניוּת/הלניזם versus הלניסטים והלנסטיות.
Similarly,
"יהודים משיחיים" follow Jesus as the resurrected Messiah (=Christ from Greek Χριστός).
"יהודים משיחיסטים" follow the Lubavitcher Rebbe as the resurrected Messiah.
אהבתיאהבתי
בס״דפ
רוביק רוזנטל היקר,
כיצד אתה יכול להשתמש במרכאה בודדה/אפוסטרוף (') במקום בגרש (׳), במראות כפולות (") במקום בגרשיים (״), ואפילו (אוי, הברוך!) במקף אנגלי (-) במקום במקף עברי (־)?! איך אתה ישן בלילות?!
מאידך, אל תחשוש שמא לא שמתי לב להקפדה המבורכת בהיעזרות בקו המפריד/קו לציון טווח (–) במקום במקף, ואף להקפדה בשימוש של תו השלוש־נקודות (…) במקום בשלושה תווי נקודה (…). כולי תקווה שהקפדה זו באה מהבנתך את החשיבות הקדושה של הבדלים אלו, ואינה בסה״כ מלאכת תוכנת Word ותיקוניה האוטומטיים הנלוזים.
אהבתיאהבתי
אהבתי כל מה שנותר לי לומר אמרתי
אהבתיאהבתי
רוביק, אהבתי ואף החכמתי.
אהבתיאהבתי
כרגיל, נהניתי לקרוא ולהחכים.
אהבתיאהבתי