ברשימה הקודמת עסקתי בכפיות הטובה של השפה, ולא רק העברית, לידידו הטוב של האדם, הכלב. יש משהו משותף לכלב ולדמות אנושית, הסבתא. גם הסבתא זוכה לכאורה לנחשולי אהבה, ונחשבת נציגת החוכמה העממית העוברת מדור לדור. אבל כשמחטטים בעולם הדימויים והצירופים שמציעה השפה מתברר שהסבתא היא מעין שק חבטות, דמות מזולזלת, בוודאי לא נציגת החוכמה עלי אדמות. יש אמנם ביטויים תלמודיים כמו "סבתא בבית – אוצר בבית"; או מכתם של עמוס עוז, הקובע שאדם זקוק כדי להיות סופר ל"פצע, גג וסבתא". אבל אלה היוצאים מן הכלל. מול "ישראל סבא", כינוי מדרשי ליעקב אבינו, המייצג את חוכמת התורה ונצחיותה, זוכים הדורות הבאים, במקרה הטוב, ל"תרופות סבתא", ממרק העוף ועד עצות עממיות לצינון.
"סיפורי סבתא" הם בשימוש הרווח דברי רכילות חסרי שחר. הביטוי מופיע אצלנו גם במקורו ביידיש: "בּוֹבֶּה מַייסֶעס", מעשיות סבתא. המילה "בּוֹבֶּה" היתה ספוגה תמיד בצליל זלזול, כמו בביטוי העתיק "זקיינה בּוֹבֶּה". לביטוי עצמו יש היסטוריה. הסופר היהודי בן המאה ה-16 אליהו בחור כתב ספר ביידיש בשם "ספר בּוֹבוֹ". הספר היה עיבוד חופשי לרומנסה איטלקית בשם Bovo d’Antona, המבוססת על רומנסה אנגלית בשם Bevis of Hampton. הספר נפוץ ברחבי אירופה המזרחית והיה אהוב מאוד על הנשים. במשך הזמן התחילו לכנות את כל הספרים מסוג זה בשם מעשיות בּוֹבוֹ, ומכאן הדרך לבּוֹבֶּה מַייסֶעס קצרה. בתרבויות אחרות אין לסיפורי הסבתא משמעות שלילית. קיקרו טבע את הביטוי הלטיני fabellae aniles: סיפורי אשה זקנה. הוא מופיע גם באנגלית: old wive's tale, ובצרפתית בביטוי מחמיא: סיפורי אישה טובה.
הביטוי הקרוב "סַפֵּר לסבתא" משמיע לנו שהסבתא היא פתי המאמין לכל דבר. מקורו ביידיש, אך הוא מזכיר ביטוי ממדרש בראשית רבא בהוראה לגלגנית: "זיל את גלוג לאמך", "לך ספר את זה לאמא שלך". גלג הוא שורש נדיר שפירושו לפטפט, ללכת רכיל, והוא היה בשימוש ספרותי בעיקר בעברית החדשה, עד שנפל לידי ס. יזהר, שחיבר את הביטוי היידישאי לתלמוד בספרו "ימי צקלג": "קצנו מפניך, מוטה, חזינו כבר בגבורותיך! בקצרה: גלוג לסבתא!"
הסבתא, מספרת לנו השפה, מתעסקת בשטויות, וכאשר אנו רוצים להכריז שדבר מה הוא שטות, אנחנו מפנים אותו לכתובתה: "מעניין את הסבתא שלי!" הביטוי הזה קיים גם בערבית: בִּהִם סִתִּי, אבל הוא מתקשר לביטוי נפוץ אחר, "שמחת זקנתי", שהוא גירסה עברית של הביטוי ביידיש "דאגה פון מיין בּוֹבֶּה", דאגת הסבתא שלי.
ביטוי בוטה למדי הוא "סבתא שלך", שנאמר בטון גס או סרקסטי בתגובה לפרובוקציה, כמו בשיחה הבא: "את חתיכת מטומטמת" – "סבתא שלך מטומטמת". אפשר גם בזכר: "אתה שקרן, אדוני", "סבתא שלך שקרנית". הביטוי מזכיר קרובי משפחה נוספים באותו דגם, למשל, "אמא שלך", או בגששית: "זַמש אביך".
ביטויי פולקלור בשפות שונות מתייחסים לסבתא. בתשובה לשאלה ספקולטיבית אנחנו אומרים, בעקבות גרמנית ויידיש, "אם לסבתא היו גלגלים, היא היתה אוטובוס". כשרוצים לומר שמישהו מביא הוכחה מפוקפקת לדבריו אומרים ביידיש: "שמעתם? יש לו סבתא ושמה חיה!". הביטוי "תרופות סבתא" קיים ברוסית, ביידיש וגם במרוקאית. במרוקאית מופיע גם "טרֶק לָאלָה" שפירושו דרכה של הסבתא, כלומר, שיטה שעבר זמנה. "קשר סבתא" הוא קשר פשוט שכל אחד יכול ללמוד.
ויש גם פיצוי. הסבתא הפלמ"חניקית, בשירו של אבשלום כהן, מספרת על עלילותיה עם סטן ורימון וכיבוש גברים. חנה לסלו השיבה למלעיזים ב"סבתא זַפְּטָה" שלה כאשר יצרה דמות מאיימת, שאף אחד לא רוצה לפגוש בה בסמטה חשוכה. "זפטה" לא הגיעה מיידיש אלא ככל הנראה מערבית. "זַבַּט" פירושו בערבית טיט, ו"זַבְּטָה" היא השלכת הטיט אל הקיר.
נו, מה אומר ומה אדבר ויש לי כבר נינים? סבתא בריבוע שכמותי!
סִתִי בערבית, זה גם גבירתי, לא רק סבתי. כמו שסִידִי זה אדוני וגם סבי, אם כי הביטוי הפשוט לסבי הוא גִ'ידִי. גם שֵיח' הוא זקן, וגם נכבד.
באשר לשֵיחָ'ה – היתה אחת שהחיפאים הוותיקים הכירו בילדותם מרוחובות הדר הכרמל, וקראו לה שֵיחָ'ה בַּטִיחָ'ה…
יש בערבית פתגם שבא לומר משהו כמו שאומרים בעברית "בוקר טוב, אליהו", כלומר: עכשיו גילית את זה? הביטוי אומר: "ווִיסֶל אל-אחְ'בָּאר לַאלְ-חְנִינָא", דהיינו: "הגיעה הידיעה אל הזְקֵנָה".
זקן הוא חְתְיָאר בערבית, זקנה – חְ'תְיָארָה, אבל לזקנה מופלגת יש ביטוי נוסף: עַג'וּז.
ומעשה שהיה בי, כך היה: עמדתי בתור ליד הקופה במינימרקט בבית צפאפה בירושלים, השייך למשפחה ערבית. אחד האחים העובד כקופאי אמר בערבית לאחד האחים העובד כזבן, שיעזור לחְ'תְיָארָה לאסוף את המוצרים אל הדלפק. הבטתי כה וכה והבנתי שמתכוונים אלי.
"חְ'תְיָארָה? מין אל-ח'תיארה הוֹן?" כעסתי. הם התנצלו. אחר כך אמרתי להם שמזלם שלא כינו אותי בשם עָג'וּז, כי הייתי תובעת אותם על דיבה…
אהבתיאהבתי
יא סית כרמלה,
תוך כדי קריאת הכתבה שלך הרגשתי כאילו אני מכירה אותך, אני ירושלמית מלידה
ובגלל הידע שלי בשפה הערבית שירתתי ברמאללה כפקידת המושל.
גרמת לי להנאה מרובה בזמן שתיית הקפה שלי על הבוקר, מכמה וכמה סיבות:
הבקיאות שלך בערבית, ידיעת ההבדלים הדקים בין ח'תיארה לעג'וזה וכו'. ( אגב,גם בן גוריון נקרא "הזקן" בזמנו, וזה לא היה מתוך לגלוג. אז את בחברה טובה).
סיתי אללה ירחמה היתה חלבית,סורית, שגרה בנחלת אחים. בזכותה אני מכירה את המילים היטב ודוברת השפה עצמי.
כמו כן משתמע מדברייך שאת ירושלמית ואני מנחשת שאת גרה בשכונת פת שליד בית צפאפה. אחי אריה צליח ז"ל שביתו בפת,כתב כמה ספרים, בעברית:"מרבה חכמה" אגדות וסיפורים עממיים מן המקורות וכן משלים ופתגמים בערבית,("אחלה שוק " ו"הכי ירושלמי שיש") אולי את מכירה?
גם אני חובבת הלשון העברית וכותבת שירה ועל הא ועל דא ונהנית ללמוד על שורשי המילים ולהכנס לעומקן.
סגנון כתיבתך וחוש ההומור שלו התבטאו כבר מן השורות הראשונות.
גם אחרי 34 שנים בחו"ל, (לדאבוני בעלי וילדי היקרים לא מבינים את השפה העברית ולעולם לא ידעו מה הם מחמיצים).שפת האם מושרשת בי, כמוך. ומי שאוהב לא מפסיק לחפש…
אם תרצי ליצור איתי קשר, אשמח מאוד, אני במייל naomiyoung7@yahoo.com
המשיכי להיות סבתא כייפית ושתבוא עליכם הברכה. נעמי יאנג.
אהבתיאהבתי
אכן : ערכין יט עמוד א סוף פרק רביעי:
"אמרי אינישי סבא בביתא פאחא בביתא סבתא בביתא סימא בביתא. "
פירוש :"סימא" מטמון שיכולה לטרוח ולעשות מלאכה בזקנותה.
בקרתי לפני שנים בביכ"נ של עדת העיראקים בגבעת אולגה בשבת. את האמרה הזו ציטט רב בית התפילה בדרשתו ואמר : סבים אין לכם מה לעשות בבית אתם מכשול {פחא בביתא} ! מבקשים כוס תה , כורסה לנוח וכ"ו … בואו לבית הכנסת להתפלל , לבית המדרש לעסוק בתורה !!!
ללמדך שלסבתא יש מה להציע : עזרה בעבודות הבית משום כך היא "אוצר" {סימא בביתא}!!!
אהבתיאהבתי
בהמשך לכרמלה לכיש: את שיח'ה בטיחה הייתי רואה מפעם לפעם קונה כיכר לחם שיפון במאפיית "דוחובני" ברח' יחיאל פינת החלוץץ היו זמנים…
אהבתיאהבתי
באוסטרליה יש ביטוי נחמד עם סבתא:
It's like teaching your grandmother how to suck eggs
או במילים אחרות, אל תנסה ללמד אותי דברים שאני כבר יודע מזמן.
אני לא יודע מה הסבתות האוסטרליות עוד יודעות לעשות, אבל אני אף פעם לא ידעתי וכנראה שכבר לעולם לא אדע איך לאכול ביצים לא מבושלות.
אהבתיאהבתי
נראה לי שבערבית יש התייחסות רבה לזקנות. אני מכיר גם חַיזַבּוּן, ושמעתי פעם, לא זוכר איפה, דַרְדַבִּיש.
אהבתיאהבתי
המילה "זקנתי" לא הייתה כינוי ל-"סבתי" בלבד אלא שבנעורי שמשה כינוי גם ל"אימי" ולא פחות מכך שימש "הזקן שלך " כינוי ל"אביך" במעין זלזול או רטינה מהולה בהתלוצצות ואשר ל"שימחת זקנתי" היה טיפה יותר ארוך "שמחת זקנתי בליל חתונתי" בא להביע משהו כמו שמחה לאיד.
אהבתיאהבתי
זה לא מפליא. התרבות היהודית, כמוה כתרבות האירופית והמזרח תיכונית בה התפתחה באלפיים השנים האחרונות, ושממנה צמחה העברית, היא פטריארכלית (היררכית, כשבראש ההיררכיה נמצא גבר), מיזוגנית (שונאת נשים: "כבוד בת מלך פנימה" הוא ניסוח מעודן של "מקום האשה בבית"; שלא לדבר על "קול/שיער באשה…")) וגילנית, ומכאן שנאת זקנות, או כל אשה שאינה בגדר אובייקט מיני (ואז היא מטומטמת, כמובן). אגב, אני מאוד נהנית לקרוא לבני את "המסע לארץ המלים" שלך, שניחן ברוח שוויונית אמיתית…
אהבתיאהבתי
היום ראיתי בקריקטורה היומית של מוישיק לין הקרקטוריסט חבר הקבוץ שלי,מצייר את מנהיג פרס בתחפושת של אותה הסבתא ,והעולם כולו מולה כילד קטן.
סיפורי האחים גרים ואגדות הfritails,יש בהם אמונות . גם כלפי כוחה של הסבתה היהודיה והלא יהודיה ..
אהבתיאהבתי
אולי כדאי לעברת את ההמילה בלוג לגלוג
אהבתיאהבתי
..ציטוט :"ויש גם פיצוי. הסבתא הפלמ"חניקית, בשירו של אבשלום כהן, מספרת על עלילותיה עם סטן ורימון וכיבוש גברים."…
רוביק,האם זה השיר הפלמחניקי "אני והסבתא ישבנו בצוותא.. נדמה לי של חיים חפר[?].. או שאני טועה?
ממה שזכור לי [ניהלתי פעמים רבות שירה בציבור,יום עצמאות,מסביב למדורה,ועוד..]
* אני והסבתא ישבנו בצוותא ליד מדורה בחצר
אני משתוקק לסיפור מרתק,הסבתא צ'יזבט תספר
[פזמון] –
ספרי לי ספרי לי איזו מעשייה,על אותם הימים ועל מה שהיה
והגזימי היטב סבתי,איך אומרים בעברית : צ'זבטי ! [X2]
[ב] – הסבתא סיפרה איך בנגב שמרה,—
עם סטן ורימון מול צבאות האויב,אמרה נתגבר מעלש.
[פזמון] – ספרי לי …
אהבתיאהבתי
Yoav B-i יואב בר-ישראל
..ציטוט :"ויש גם פיצוי. הסבתא הפלמ"חניקית, בשירו של אבשלום כהן, מספרת על עלילותיה עם סטן ורימון וכיבוש גברים."…
רוביק,האם זה השיר הפלמחניקי "אני והסבתא ישבנו בצוותא.. נדמה לי של חיים חפר[?].. או שאני טועה?
ממה שזכור לי [ניהלתי פעמים רבות שירה בציבור,יום עצמאות,מסביב למדורה,ועוד..]
* אני והסבתא ישבנו בצוותא ליד מדורה בחצר
אני משתוקק לסיפור מרתק,הסבתא צ'יזבט תספר
[פזמון] –
ספרי לי ספרי לי איזו מעשייה,על אותם הימים ועל מה שהיה
והגזימי היטב סבתי,איך אומרים בעברית : צ'זבטי ! [X2]
[ב] – הסבתא סיפרה איך בנגב שמרה,—
עם סטן ורימון מול צבאות האויב,אמרה נתגבר מעלש.
[פזמון] – ספרי לי …
אהבתיאהבתי
אכן זה השיר, אך לשם שינוי לא חיבר אותו חיים חפר אלא אבשלום כהן, מילים ולחן
אהבתיאהבתי
תודה רוביק
אהבתיאהבתי
לרוביק שלום,
למיטב ידיעתי, השורש ظ ب ط מציין ניהול, בקרה, יישור וכד'. מכאן גם: ظأبط = קצין
ואילו טיח = اللصقة כפי תכונתו – להידבק
נראה לי שמי שמשתמש בפועל ظ ب ط לטיח, עושה זו בהקשר של תיקון הקימורים שעל האבן (לני הטיח).
אשמח להתייחסותך
אהבתיאהבתי
En français on dit: des remèdes de grand-mère.
בצרפתית אומרים תרופות סבתא
אהבתיאהבתי
בגרמנית גיגל זה לצחקק ויש גם ספור בשם : הינקל גוקל וגקליה ונראה לי ש יכול להיות שזה המקור לגלוג ביידיש. וגם גוגל מוגל זו תרופת סבתא. לא משמח שהעברית בתפוצותיה בחרה בפן הזה שהצגת, בהתייחסותה לסבתא. חג שמח.
אהבתיאהבתי
אלי – כנראה לא הבנת: גלוג זה בארמית (מדרש בראשית רבה לא יכול היה להכיר את היידיש, הוא נוצר במאה החמישית בערך), הביטוי היידישי הוא: ספר לסבתא
אהבתיאהבתי
תודה!
הגבתי אסוציאטיבית לגמרי.
אהבתיאהבתי
שמחת זקנתי זה בעצם קיצור של 2 ביטויים חלופיים: שמחת זקנתי בראש חוצות, ושמחת זקנתי על הר גריזים. מילא בראש חוצות אבל למה הר גריזים?
אהבתיאהבתי
שלום!
אני לא מוצא מקום אחר לשאול בו שאלת תם בנושא אחר-
אני מחפש פירוש "רשמי" לסלנג 'מכתוב' בהוראת – נגזר מלמעלה, קבוע מראש, הכל צפוי והרשות נתונה.
חיפשתי במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל ולא מצאתי וכן לא באחרים.
האם יש פירוש כזה למילה מלבד השמועה העממית.
האם תוכלו לכתוב לי מה לדעתכם המקור למילה (מן הסתם בערבית, אבל האם משמש באותה הוראה?) ומה פירושה הנוכחי בעברית הרחוב?
תודה רבה, גלעד שור
אהבתיאהבתי
המלה מָכְּתוּבּ באה מערבית. השורש כ.ת.ב. בערבית זהה לזה שבעברית.
מכתוב = מה שנכתב.
יש פתגם בערבית מדוברת "אְל מָכְּתוּב – פִיש מִנוֹ מָהרוּבּ" כלומר: מה נכתב (נגזר) עליך מ"למעלה" – לא תברח ממנו!
אהבתיאהבתי
"לשנה טובה תכתבו ותחתמו" – איחול שזה יקרה. ומכתוב – נכתב מלמעלה או למעלה. = גורל. זה לא רשמי. זה מה שעלה בראשי. ונראה לי כתשובה סבירה.
אהבתיאהבתי
עד כמה שידוע לי, גם הביטויים באנגלית ובצרפתית הם מזלזלים old wives' tales באנגלית וגם histoires de bonnes femmes פירושם בדיוק כמו באידיש – בובה מייסעס, פטפטוטי נשים. הצירוף "נשים טובות" הוא לשון מכובסת להתייחסות מזלזלת לנשים כמטרוניתות, קצ'קעס, קלפטעס.
אהבתיאהבתי
וואו!!! או בעצם : הידד!!!
יש עוד אוהבי שפה, מכיריה ומוקיריה!!! אנא המשיכו לכתוב, זה מעניין, מהנה ומעורר השראה:)
(למה המילים מכיריה ומוקיריה מסומנות כשגויות, לעזאזל? )
נילי
אהבתיאהבתי
בדיוק כמו נילי, נהנית מאוד לקרוא את הפינה הזו ובעיקר את התגובות!
כל הכבוד וחן חן לאוהבי השפה ונאמניה
אהבתיאהבתי
רוביק רק שתדע שאני נהנה לקרוא אותך
אהבתיאהבתי
בכדורסל יש זריקת סבתא, זריקה מלמטה לכאלה שלא יודעים או אין להם כח עדיין לזרוק כמו שצריך
אהבתיאהבתי
סוף סוף מצאתי את מבוקשי! בלוג בשפה העברית, איזה יופי!
לנילי היקרה, תנסי לכתוב בלי ה"יודים", כנראה זו הסיבה שהוא כותב לך שזו שגיאה
(ה-WORD " אינו אוהב" ניקוד מלא.)
חנה (עוד סבתא שנהנית לקרוא את הכתוב כאן)
אהבתיאהבתי
לחנה היקרה, המלים מכיריה ומוקיריה לא כתובות בכתיב מלא. היודים, הם חלק מהמלה, מי שמכיר (ברבים) ןמי שמוקיר (ברבים). איך אפשר בלעדיהם?
מחכה להיות סבתא בע"ה בקרוב…
נעמי
אהבתיאהבתי
איזה תענוג הבלוג הזה. מחיה נפשות. תודה לרוביק ולכל המגיבים
אהבתיאהבתי
תרופות סבתא יכולות לשמש בתור תרופות לצינון
אהבתיאהבתי
מישהו יודע מהו מקור הביטוי "שמחת זקנתי בהרי הגלבוע"?
אהבתיאהבתי
ד"ר רוביק היקר!
מעניין לציין שבבית סבתי ע"ה דוברת ההונגרית היו משיבים בביטוי "אמא שלך" (משהו כמו "אוזב, נס נ
אוניהדוט") או "אבא שלך" (משהו כמו "אוז אופהאדוט"). יש דברים שמחזיקים בכל לשון…
אהבתיאהבתי
https://forward.com/yiddish/569954/podcast-about-the-first-yiddish-novel-in-history-is-filled-with-errors/
אהבתיאהבתי