הכתב, כידוע, הוא תופעה צעירה בתולדות התרבות. השפה האנושית לא נולדה על שולחן כתיבה, וגם לא על לוחות חרס. היא נולדה במרחב הפתוח של הדיבור הטבעי, ושם תחום מחייתה העיקרי עד היום. הכתב נולד בעיקרו לצרכיהם של מוסדות השלטון והדת, במרחב הציבורי והפוליטי, אבל בישר מהפכה: הוא כאן כדי להישאר, מה שנכתב לא ייעלם ברוח. הלוח הכתוב הוא חפץ, הכתב הוא מערכת סמלים מוסכמת, הטקסט הכתוב הוא מקור סמכות. במקרא, שבו מופיע הפועל 'לכתוב' מאות פעמים, מדובר שוב ושוב בסמכות: מה שנכתב יש לעשות "ככתבו וכלשונו". בספר שמות. בהזמנה לעלייה להר סיני, נכתב: "ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם".
השפה העברית מספרת לנו פעם אחר פעם את סיפור הקשר בין כתב לבין סמכות. ראשונה מכל בחינה היא 'חוק', מילת המטרייה לסמכות השלטון, בין אם הסמכות הזו נשענת על שרירות לב, על ציווי אלוהי או על הסכמה חברתית. חוק הוא 'מה שנחקק על לוח הכתיבה', כלומר נכתב באמצעי הכתיבה הקדמונים: על אבן, על חרס או על קיר. מה שנחקק נשאר לציבור ולדורות הבאים, ואין לשנותו. בערבית חַקַק פירושו 'היה נכון וצודק, היה מחייב'.
הקשר בין כתב לבין סמכות עולה גם ממילות הסמכות ואכיפת החוק: 'משטר', 'שוטר' ו'משטרה'. 'שוטר' היא מילה מקראית. כבר שם פירושה היה הממונה על הסדר, אבל התפקיד ניתן לכותב השטרות, דהיינו, זה שידע לכתוב, ובניגוד לבדיחה על השוטרים ההולכים בזוגות, ידע גם לקרוא. המילה 'משטר' מופיעה במקרא פעם אחת, בספר איוב: "אם תשים משטרו בארץ", ופירושה כאן חוק. בימי הביניים נעשה בה שימוש בהוראת גזר דין. השימוש המודרני ב'משטר' כשם כולל לעקרונות המנחים את סדרי השלטון מופיע בספרות התחייה, לצד המשמעות הקדומה של 'חוק', בעיקר בצירוף "משטר וסדר". את המילה 'משטרה' חידש אליעזר בן יהודה.
המילה הממצה את הקשר בין הסמכות והכתב היא חדשה-ישנה: 'מסמך'. בן יהודה מגדיר במילונו: "כתב מאומת, שיש לסמוך עליו בדבר מהדברים כעדות וכראיה וכיוצא בזה, document, וכבר נכנס בשימוש הלשון". בן יהודה הדגיש בהגדרת המילה את יסוד הסמכות והאמינות, בעוד במילה הלטינית הדגש הוא על לימוד, הוראה והכוונה. 'מסמך' מופיעה כבר בספרות ימי הביניים, אבל משמעותה שם היא עזרה, תמיכה, כגון בפיוט של ר' בנימין: "היות למסמך ומשענים".
בשפות הלטיניות, יש לומר, הקשר בין כתב לסמכות כמעט ואינו נמצא, אולי תזכורת לכך שהכתב האירופי נולד במקומותינו, בין היאור והחידקל. עם זאת אפשר למצוא רמז לכך בשני גלגולי מילים המוכרות לכול. 'דיקטטור' הוא מונח שנוצר ברומי העתיקה, שם זה היה תוארו של אדם שקיבל סמכויות חירום בעת משבר. פירוש המילה הוא דווקא 'זה המדבר הרבה', מן הפועל הלטיני dicere, לדבר, וראו 'דיקציה' ו-dictionary. בשלב מאוחר יותר נולד הפועל to dictate, שהוראתו להורות, וגם להכתיב. ואילו האוטוריטה, הסמכות, ובאנגלית: authority, מקורה מאותו מקום ממנו נולד הסופר הכותב: author, גלגול של המילה הלטינית auctor, שפירושה גם סופר, וגם מי שמשמש מופת ומקור סמכות לדורות הבאים. היום, בעידן שבו איש כבר אינו 'כותב', אלא כולנו מקישים על מקלדות, וכל מי שיש לו לֶפְּטוֹפּ ומקלדת הוא 'סופר', גם מושג הסמכות הולך ונעשה וירטואלי.
מאלף מחכים מבהיר מענין
תודה רוביק והצוות [על כל הפוסטים והבלוג]
תרומתך לשפה העברית לא תסולא בפז [אגב,מה מקור הביטוי?]
~ יואב ב"י ~
אהבתיאהבתי
יפה מאוד, אכן: 'שוטר' קשור גם לשורש 'שטר' וגם לשורש הערבי 'סטר' שקשור לכתיבה, ומשמעו 'שורה'.
אהבתיאהבתי
כמו"כ שאטר בערבית זה חכם
ויש גם שוטרים שאטרים ( יחסית לשוטרי מקוף)
שלא נזקקים למקח וממכר כדי לקחת שטר
ולעשות את היומית אבל לא בכך עסקינן.
אהבתיאהבתי
לרוביק רוזנטל ד"ש מפריס.
אני ישראלית הגרה בפריס. , מורה לעברית במקצועי. גם בארץ הייתי מורה בבתי ספר תיכוניים. הכנתי תלמידים לבגרות בספרות ובלשון.
אני גם מחברת ספרי לימוד לעברית עבור ילדים ומבוגרים. התלמידים שלי שמגיעים לארץ מתלוננים שבארץ מגדברים עברית "אחרת" ואני לא מתכוונת לסלנג. אלא לאנגלית שיהודי צרפת מתקשים בה. מה אני צריכה ללמד אותם, אולי שילוב של אנגלית ועברית…
אני כותבת אליך 1. כדי להודות לך על ספריך הנהדרים והידע הרב שלך אותו אני מעביר באופן יוצא מן הכלל.
2. גדי להציע לך להקים עמתה להצלת העברית.
אינך צריך את עדותי לכך שרמת העברית נמוכה ביותר. שגיאות של זכר ונקבה. שגיאות כתיב. אוצר מלים דל. הרבה מלים לוע"זיות. רק אתה יכול ליזום אופנה חדשה של דיבור נכון. שלטי חנויות בעברית, פרסומות בעברית. בארץ אנשים הולכים עם הזרם. אם כדי להיות בין החבר'ה צריך להשתמש במלים מאנגלית כולם עושים זאת. רק אתה יכול להפוך את התנועה הזאת.
למשל, שהעיריות יסכימו לוותר על מסים שהן גובות על שלטים למי שיחליף את השלט לעברית. או לפחות שההחלפה לא תעלה כסף.
אני מוכנה לעזור לך אפילו מפריז. בעזרת המחשב אפשר להגיע לכל מקום. יש לי גם חברים וחברות שישמחו להצטרף לעמותה כזאת.
אנא אשה פרסומת לעברית. "ישראלי דבר עברית נכונה" צריך למצוא מסר קצר וקולע.
בתודה על כל מה שאתה עשית, עושה ותעשה.
שפרה סבירוני ז'קה Jacquet
אהבתיאהבתי
יותר ויותר צעירים אומרים היום "לרשום" במקום "לכתוב". למשל, רשמתי חיבור. האם זה נכון?
אהבתיאהבתי
שלום רוביק,
תודה רבה על הפוסט מאיר העיניים, ולמותר לציין – הסמכותי.
האם יש בידך מקורות אקדמיים (ממושטרים…) לטענות שאתה מעלה כאן?
אהבתיאהבתי
האטימולוגיה וגלגולי המילים מבוססים כמובן על מקורות שונים ומגוונים (מילונים, טקסטים העוסקים במקורות מילים ועוד)
הרעיון המאחד של הדברים הוא שלי
אהבתיאהבתי
בערבית: "חקיקי"(ק' גרונית)=אמיתי. "חק"=זכות. דוגמא מהשיח האקטואלי: "חק אל-עאוודה"= זכות השיבה.
בנוסף, בערבית משמעות הפועל:"טבע", היא "חתם" – נשמע שמקור השם הוא מפעולת טביעת תוכן ההסכם והחתימה בחרס בעודו לח. אחת הדרכים לחתום ולמנוע זיוף\התחזות בעולם העתיק הייתה באמצעות חותם עשוי אבן, עץ או חרס, והיה אישי שאין לו עותק ועליו תבליט ייחודי שהיה מוטבע בחרס הלח ושהיה מוכר לנמענים. כמו גם המילה "מטבע" שבתהליך הייצור שלו מוטבעים עליו מילים וציורים אך יותר מזה הוא אמצעי להטבעת שליטה כלכלית-מדינית, אומר: הטבעת המשטר.
אני בן 19.5 מסיים שנת שרות בחוגי הסיירות של הקק"ל וומאוד נהנה מהמאמרים והתגובות, מהבלשנות ובמיוחד מהשפה העברית ומקירבתה לשפה הערבית. ערבית אני יודע מלימודי בבית ספר דו-לשוני ו5 יחידות לימודי ערבית.
תודה, וישר כוח!
איתי.
אהבתיאהבתי
דווקא יש קשר בין כתב לסמכות, גם בשפות אירופיות.
עפ"י קליין (תחת ערך "שוטר"), יש קשר בין כתיבה ומשרות אדמיניסטרטיביות גם בערבית (כאתיב) וביוונית (grammatus).
גם באכדית, tupšarru הוא סופר וגם פקיד בכיר, ממונה; בעברית זה "טפסר", שהתגלגל איכשהו לשירותי הכבאות.
אהבתיאהבתי
לא ניתן להתעלם מדברי המשנה (אבות ה ו), לפיהם הכתב והמכתב ימיהם כימות עולם:
"עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן: פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב …"
אהבתיאהבתי