'זמזום' היא מילת צליל, אונומטופיאה, או בעברית של האקדמיה: 'תצליל'. היא אחות לשורת מילים המייצגות צלילים על פי אותו דגם שבו אנו מכפילים את הצליל המקורי: קשקוש, צפצוף, פטפוט, ברבור, רשרוש, גמגום ועוד. חלק מן המילים נגזרו משורשים קדומים, כמו 'צפצוף' מהמקרא ו'קשקוש' מהתלמוד, ורובן חדשות.
גם 'זמזום' מוגדרת כמילה חדשה, והשימוש בה נרחב ויומיומי. הדבורים מזמזמות, אנשים מזמזמים נעימות משיר, הקהל באולם מזמזם לפני תחילת ההצגה ולעיתים גם במהלכה. יוסי בנאי כתב לגששים שיר שבו הוא ממליץ "לזמזם את הזמן", כי "הזמן הוא כמו שקד".
חיטוט קל בחייה של 'זמזום' מעלה שורה של שאלות: מהיכן הגיעה המילה הזו? מה פירושה? האם היא באמת מילה חדשה כמו שטורחים המילונים לומר לנו?
אז מי המציא את 'זמזום'? אליעזר בן יהודה טוען שהוא המחדש, וזאת על פי סימן השלשלת שהוא מצמיד למילה במילונו, המוגדרת "מחידושי המחבר". והוא כותב כך: "קול שאון שמשמיעים קצת בעלי החיים בכנפיהם, כמו זבובים, יתושים וכדומה. נהוג בדיבור העברי בארץ ישראל, והשתמשו בו בספרות החדשה". מסתבר שמישהו הקדים את בן יהודה. מנדלי מוכר ספרים משתמש במילה שוב ושוב בספריו, כולל אלה שנכתבו במקור בעברית. וכך הוא כותב ב"מסעות בנימין השלישי", שיצא לאור בעברית בשנת 1878, כאשר בן יהודה בן ה-19 היה עדיין עלם מתלבט ולא מנהיג תחיית הלשון: "קול רינתו נתערב עם צפצוף הצפרים, עם זמזום הזבובים, עם שריקת הצרצור".
האם בן יהודה לא הכיר את כתביו של מנדלי? ואולי יש בהתעלמות הזו נקמה קטנה מצידו על הזלזול הבוטה של מנדלי בוועד הלשון ובמפעל תחיית העברית בשיטת בן יהודה? תיקו.
חקירה נוספת מגלה ש'זמזום' היא בעצם מילה תלמודית. וכך נכתב בתלמוד הירושלמי: "אמר ר' אליעזר בן יעקב: שמעתי שעונשין שלא כהלכה ועונשין שלא כתורה עד איכן? רבי לעזר בי רבי יוסי אמר: עד כדי זימזום". הפרשנים מאוחדים שיש כאן זמזום אחר, מלשון מזימה, אבל כמה וכמה מדרשים טוענים שהזמזום התלמודי הוא הזמזום שלנו, ופירושו "קול לחש וחשאי", ובמקום אחר: "אם נזדמזמו אחריך דברים – יד לפה".
ההופעה הראשונה הקרובה לזמזום שלנו היא בתנ"ך, כשמו של עם עתיק, עם הזַמזומים: "אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִיא רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים" (דברים ב 20). לכאורה, סתם צירוף מקרים. בן יהודה מביא דעה נוספת: "ויש סוברים כי העם זמזומים במקרא נקרא כך על שם קול דיבורם הזר", כלומר, מאחר שדיבורם נשמע כמו זמזום. ח"נ ביאליק החליט באחד משיריו ש'זַמזומים' הם רמשים מזמזמים, אך המילה לא נקלטה.
הזמזום הוליד מילה נוספת מאותו שורש. 'זַמְזַם', הבאזר (buzzer) העברי, מופיע במילוני ועד הלשון כבר בשנת 1929 במסגרת מונחי הטלפון. המקור האנגלי מזכיר לנו שגם באנגלית מדובר באונומטופיאה: bzzzzzz. 'זַמְזַם' מופיעה בספרות יהודית מוקדמת, אבל שם היא מין חליל: "שים על לשונך הרע זמָמֶיךָ, ולא תתעה אחרי קולות זַמְזַמֶּיךָ", מתוך "ספר תוכחת מוסר" לעזרא הבבלי, מן המאה ה-18. ויש גם 'זַמזומית', צמח בר ממשפחת השושניים.
אז בִּחְיאת זומזום, מה זה חשוב מי חידש את המילה, חשוב שהיא אתנו, ממשיכה לזמזם מכל פינה. הביטוי 'בחיאת זומזום', למתעניינים, הוא שיפוץ קל של השבועה הערבית 'בחיאת זַמְזַם'. זמזם, במלעיל, היא באר המים הקדושה שליד הכעבה במֶכה.
"'זמזום' היא מילת צליל, אונומטופיאה … על פי אותו דגם שבו אנו מכפילים את הצליל המקורי".
האמנם בכל המילים האונומטופיאיות מוכפל בהם הצליל המקורי, האם לא קיימת מילה אונומטופיאית ה"מחקה את הצליל הטבעי המקורי" ובה הצליל איננו מוכפל?
אהבתיאהבתי
אכן רוב האונומטופיאות הקלאסיות, השקופות, הן בדפוס ההכפלה, או קרוב אליו, כמו במילים 'ציוץ' או 'קוקייה'. ואולם יש תחום אפור רחב של מילים המעניקות תחושה שהן אונומטופיאיות, ויתכן שזה אכן מקורן, אך קשה לקבוע זאת בוודאות. מה עם מילים כמו רעם, איוושה, פקק, וגם אמא, מילה שיש בה חיקוי למלמול התינוק (ולפי דעות שונות כך גם המילה דד). לשפה יש יסוד מוזיקלי המשמש רכיב סמוי במילים רבות, ומאידך צריך להיזהר מדמיון יצירתי מדי בקביעת אונומטופיאיות.
אהבתיאהבתי
ומי מזמזם יותר מאשר מעוף הדבורה של רימסקי קורסקוב?
אהבתיאהבתי
אתחיל מהביטוי בן שתי המילים, הראשונה היא אנגלו-עברית והשנייה ערבית: "בירה מְזַמְזַם". (מזמזם במלעיל, כשהאות מ הראשונה היא בשווא נח, וההטעמה היא על האות ז הראשונה). ופירוש הביטוי: בירה תוססת. גם כאן יש משהו מהיסוד של אונומטופיאה, בדומה למילה העברית תוסס.
עכשיו תורו של שיר עם ידוע, תכף אבדוק האם הוא מופיע בזמרשת, הוא מופיע, המחבר והמלחין הוא מר עממי. והנה הבית הראשון:
זום זום זום זום
זום זום זום זום
התחתן לו זבוב עם צרעה.
לקח אותה
חיבק אותה
נישק אותה
שלוש נקודות…
זום זום זום
זום זום זום
התחתן לו זבוב עם צרעה!
זום (בשורוק) איך שהוא נכתב כמו זום (בחולם מלא), כאשר אין מנקדין ואין מקפידין על הכתיבה העברית המדוקדקת. אם כך, נשאלת השאלה: איך מגיע הזוּם (בחולם מלא) של הריבוזומים של כלתנו בנובל, הפרופסור עדה יונת, אל הזוֹם של חזלינו הקובעים כי הוא הציר שבו מתבשל הבשר? על כך אומר מילה אחת ארוכה: אֶתְמְהָה!
כרמלה
אהבתיאהבתי
היי כרמלה, כיף למצוא אותך פה!
אהבתיאהבתי
היי עטרה, היה היו זמנים בדחף… הציצי נא וראי את אתרי הדיגיטלי (דיגיטלי במלרע מתנגן עם אֲתָרי שהוא, כמובן, במלרע, שהרי לא מדובר באֶתֶרי).
האתר לספרות והוצאה לאור http://carmelim.net/
אהבתיאהבתי
כרמלה היי!
ה-זום (בחולם) שנמצא בריבוזום מקורו כלל לא בעברית וישנם קומפלקסים ומבנים רבים בתאים שמסתיים ב-some-, למשל הספלייסוזום- שמשמש לשחבור של מקטעי RNA לאחר שהם עוברים עיבוד.
ישנו גם האנדוזום- שהוא מעין בועית בתוך התא המשמשת לניוד של מולקולות אל הממברנה וממנה.
אז עם כל הכבוד לעברית, ויש המון כבוד לעברית, הזום בריבוזום הוא לא ממנה..
יום טוב,
סטודנטית לביולוגיה
אהבתיאהבתי
…ואני תמיד חשבתי ש'תצליל' היא המילה העברית ל'אקורד'…
אהבתיאהבתי
לא טעית, ליאת. תצליל נקבעה במילון המוזיקה משנת 1955 לאקורד, ובמילון לספרות משנת 2007 לאונומטופיאה, אולי גם עקב השימוש הנמוך בהוראה המוזיקלית.
אהבתיאהבתי
מת על הפוסטים שלך ,רב תודות
אהבתיאהבתי
בוקר טוב ושבת שלום.
אבקש לשאול: האם גם המילה "בקבוק", היא אונומטופיאה? על שם צליל ביקבוק המים או נוזל סמיך יותר, הנשפך מהבקבוק?
שאלה נוספת: אם בוהן היא האצבע העבה בכף הרגל – מדוע הביטוי: "עקב בצד אגודל"? המדובר בתינוק/חייל זוחל על ארבע/שש או שמא שיבוש לשון הוא?
בתודה רבה,
אפי י.
אהבתיאהבתי
בקבוק נחשבת אונומטופיאה. לגבי הבוהן והאגודל ארחיב בפוסט נרחב עתידי.
אהבתיאהבתי
תודה , נהנתי 🙂
אהבתיאהבתי
אני שואל ברצינות –
אם זמזום' היא מילת צליל, אונומטופיאה, או בעברית של האקדמיה: 'תצליל' והיא אחות לשורת מילים המייצגות צלילים על פי אותו דגם שבו אנו מכפילים את הצליל המקורי: קשקוש, צפצוף, פטפוט, ברבור, רשרוש, גמגום ועוד – מנין הגיעה אלינו המילה 'מיזמוז' ?
איזה צליל מוכפל במקרה זה ?
[ ויש גם דיגדוג, נימנום וסילסול שאינם בהכרח מתקשרים להשמעת קול אם כי סילסול אפשר שמקורו בצילצול ושמעתי פעם שהמילה המקראית 'סלה' משמרת סילסולי קולות שהשמיעה מקהלה בסיטואציות ליריות מסויימות ]
🙂
אהבתיאהבתי
לאפי יגרמן
בוהן ואגודל הן מילים נרדפות המכנות את אותה האצבע
בוהן היא מילה מקראית המשמשת גם ליד וגם לרגל ("בוהן ידו הימנית, בוהן רגלו הימנית")
ואגודל (או גודל) היא מילה משנאית, המשמשת גם ליד וגם לרגל ("עקב בצד אגודל" כלפי הרגל, או "ואין מוציאים אגודל במקדש" כלפי היד)
אהבתיאהבתי
גם אני תמיד חשבתי כמו ליאת, שתצליל הוא מילה עברית ל"אקורד". אולי לתצליל שתי משמעויות?
אהבתיאהבתי
וישנו גם השיר "אלכסנדר זבוב" של השלושרים,שלום חנוך
"זום לפה וזום לשם,איזבל מ-בל" איזבל מבל,בואי ונזים זומם..".. וכו'
אהבתיאהבתי
לפני כך וכך שנים אחדות נתקלתי ב- זִמְזוּמִילָה עבור buzz word. האם יש סיכוי שהלחמה זו התמסדה במשך הזמן?
אהבתיאהבתי
>ודה אהבתי את ההזדמזמות הצלילית 🙂
מומלץ ב-פנאי
http://hamimlatsim.blogspot.com/2011/07/307-217.html
אסתי
אהבתיאהבתי
ממש יפה לקרוא את הכתיבה שלך!
אהבתיאהבתי