אהרן מזי"א, הרופא הבלשן, וידידו בוקי בן יגלי, אימצו את משקל המחלות מן המקרא, המתגלם בין היתר בפסוק בספר דברים: "יַכְּכָה ה' בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת" (דברים כח). הם יצרו בו מחלות חדשות לרוב, כמו שַעֶלֶת וחַצֶּבֶת וצַהֶבֶת. בן יהודה תרם את חלקו ב'אַדֶּמֶת'. במהלך נוסף הפך משקל המחלות פס ייצור לשמות מחלות שהרופאים לא שמעו עליהן.
סוג המחלות האהוב במיוחד על היוצרים בתחום, מאז ועד היום, הוא תחום הדיבור. דיברת יותר מדי? המחלה בדרך. החלוץ בתחום זה היה ביאליק, שהמציא את 'נָאֶמֶת', מחלת הנואמים. לפי יצחק אבינרי ביאליק לגלג באמצעות 'נאמת' דווקא על הנוהג המופרז לדעתו ליצור מילות מחלה במשקל הנ"ל. בעקבות ביאליק יצר אברהם שלונסקי כמה מילות מחלות דיבור. המפורסמת בהן, שזכתה למקום בקנון הלשוני היא 'דַבֶּרֶת', מתוך "עלילות מיקי מהו": "איך פשטה מחלה ממארת, שקוראים לה הדברת". באותו ספר אפשר למצוא גם את "מין צַוַוחַת, מין צָרַחַת" (61). הבלשן יצחק אבינרי מביא חידוש של תלמידו יואב קרני משנות השבעים: 'לַעֶזֶת', שימוש יתר במלים לועזיות. העברית החדשה העשירה מאוד את התחום, והיום יש לנו 'פַּטְפֶּטֶת', 'קַשְקֶשֶת' וגם 'בַּרְבֶּרֶת'.
ב"אני וטלי לארץ הלמה" מתלונן שלונסקי כלפי טלי: "אין קץ לשָאֶלֶת שלך". מחלת השאלות מקפיצה אותנו עשרות שנים קדימה, אל הילד השואל "למה" בפרסומות קופת חולים. הילד מדווח לרופא שלאמו יש 'צַעֶקֶת' ו'לַחֶצֶת', לאחותו 'מַלְשֶנֶת חריפה', ולו עצמו 'נַגֶ'סֶת'. האחרונה גזורה מהמילה היידית ניג'ס, ללמדך שמשקלי הדקדוק סובלניים יותר מטהרני השפה.
לא רחוק מן הדיבור שוכנת מחלקת הבירוקרטיה, ובה עובד משקל המחלות שעות נוספות. גם כאן היה ביאליק ראשון, כאשר טבע את 'וַעֶדֶת', מחלת ריבוי הוועדות. בעקבותיה באו שתי מילים שהן כבר חלק מן הקנון הלשוני. האחת היא 'סַחֶבֶת', העוסקת בנוהגו של כל מנגנון לדחות את הטיפול בעניינים סבוכים כפשוטים. המונח הזה נטבע על ידי האקדמיה ללשון בשנת 1960, בעקבות המונח האנגלי red-tape. באנגלית הוא קרוי כך מאז המאה ה-18 ומתייחס לסרט אדום שבו כרכו מסמכים רשמיים. המחלה השנייה היא 'נַיֶּרֶת', ריבוי המסמכים שיש לטפל בהם כדי להגיע ליעד כלשהו, בעקבות מונח אנגלי מן המאה ה-17: paperwork, וגם היא מופיעה באותו מילון של האקדמיה.
מחלות מדומות רבות עוסקות בתכונות אנוש או במצבים יומיומיים. יצחק אבינרי המציא את 'פַּהֶקֶת' ו'סָרֶבֶת'. יוצר המכתמים חנניה רייכמן כותב: "הילדות הינה נתקפת בחַצֶּבֶת עם חַצֶּפֶת – זו עוברת במהירות, זו נשארת עד בגרות". לוסי אלקיויטי כתבה ואיירה ספר בשם "הפַּנֶּקֶת – מחלת ילדים ולפעמים מבוגרים". אברהם שלונסקי לא הסתפק בדַבֶּרֶת ושָאֶלֶת. הוא המציא גם את 'אַגֶּבֶת', מחלת האדישות, 'רַפְרֶפֶת', מחלת השטחיות, ו'הַסְהֶסֶת', מחלת המשתיקים.
השפה הלא רשמית של צה"ל תרמה את חלקה. במילון הסלנג של רפאל ספן מובאת המילה 'חַתֶּנֶת', שהיא על פי הגדרתו הלהיטות של חיילות להתחתן על מנת להשתחרר מהשירות. 'סַגֶּמֶת', מילה עכשווית בהחלט, היא מחלה שלוקים בה קצינים צעירים בדרגת סגן משנה. היא מתבטאת בהתלהבות יתר מדרגות הקצונה החדשות, קשיחות יתר וניסיון לחלק פקודות לכל מי שנמצא בסביבה. בדרך כלל המחלה נעלמת מאליה תוך כמה חודשים. אחרי שמשתחררים מן הסַגֶּמֶת לוקים לעיתים קרובות ב'פַּזֶּמֶת', מחלת הפז"ם (ראשי תיבות: פסק זמן מזערי), שהיא ההשתוקקות הממארת לסיים את השירות הצבאי.
ואל נשכח את הצרבת הוותיקה והמוכרת, שמעניין מי באמת המציא אותה.
אהבתיאהבתי
[…] שנהיה בריאיםבצהרי יום חם נתקפתי בעצלת קלה ובמקום לעבוד שוטטתי לי קצת בבלוגוספירה. נתקלתי ברשימה החביבה של רוביק רוזנטל: מילון המחלות המדומות. […]
אהבתיאהבתי
והחביבה מכולן: טַפֶּשֶת הֵרָיוֹן! (וקיימת גרסה חלופית: טמטמת הריון). רב מילים עדיין מתעלם, אבל אלפי אזכורים בגוגל לא טועים.
אהבתיאהבתי
האם היו אלה הגברים שקבעו שכל המחלות תהיינה בלשון נקבה..?!
אהבתיאהבתי
אכן, אכן. מכאן אני מסיק שמדובר בגל בת ולא בגל בן
אהבתיאהבתי
וכמו כן שלשלת, למי שמדבר יותר מידי,ולשלשת לתרנגולות להן זה חיוני לנו מטרד.ותודה תודה על כל הבלוגים משעשעים ומשכילעים
מירי
אהבתיאהבתי
ואני דווקא חידשתי מילה בשפה העברית על אותו משקל. עדיין לא משתמשים בה, אבל זה עוד יגיע. המילה היא: זקֶנֶת על משקל אדמת והיא מייצגת מחלות זקנה שלא ניתן להסבירן, והגורם המחולל אותן היא פשוט זקנה.
עוד משהו קטן. אחרי שהתבוננתי במילים ובמשקלים שלהן, זה פתאום נראה שגם קרחת היא סוג של מחלה.
דבר אחד חשוב למען הדיוק: משקלן של מחלות נמצא בתנ"ך עוד לפני ספר דברים. בפרשת מצורע (ויקרא, י"ד, נ"ד-נ"ו) כתוב: "זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק. ולצרעת הבגד ולבית. ולשאת ולספחת ולבהרת". אגב, מילים אלו מוזכרות עוד קודם לכן בפרשת מצורע ולצידן גם הקרחת, הגבחת והצרבת. אפילו ממאירות מוצאה מפרשת מצורע.
אז נכון שכל המילים הללו מוזכרות במקור בהקשר של תיאור סוגי נגעים ותופעות בעור, אבל עם השנים נוצרה אחידות בין תיאורי הנגעים בעור (הסימפטומים) לבין שמות מחלות. (למעט קרחת, שהיא עדיין רק תיאור, אבל "יושבת" על משקל של מחלה).
אהבתיאהבתי
ובמקום זקֶנֶת אני מציעה מחלת ה"גיליטיס" כפי שמכנים אותה במשפחתי…
אהבתיאהבתי
איזה יופי של מאמר. תודה רבה.
ויש גם, במשקל אחר, דחיינות, אותה נטייה לדחות עניינים לרגע האחרון, או לדחות אוטומטית עניינים לא נוחים.
אהבתיאהבתי
איזה יופי, פשוט תענוג… האם התענגות על בלוגים בעת עצלת, עלולה להיחשב ענגת?
אהבתיאהבתי
שלום רב,
איזה יופי, יש כאן שפע של מחלות שגם אם הן רציניות, יחד הם משעשעות…
והבת שלי, עוד הייתה קטנה בת חמש, וכאב לה הצוואר, וברצינות רבה היא אמרה שיש לה צווארת!!!
ומה בקשר למשקל אחר לגמרי? המושאל מלועזית ומסתיים ב- Xיטיס?
וכך כל מי שעברה את גיל חמישים ושכואב לה משהו, טוענת שלקתה בגיליטיס…
אהבתיאהבתי
סליחה על הקטנוניות שלי.
חנניה
ריכמן
ולא
רייכמן.
אַגַב, משה שרת הציע לו להחליף את שם המשפחה שלו ל"רחמן".
ההצעה כתובה בחרוזים נחמדים.
אהבתיאהבתי
מן הראוי לציין את שמו המלא של בוקי בן יגלי (שהוא כינוי ספרותי בלבד) – ד"ר יהודה לייב קצנלנסון.
אהבתיאהבתי
סליחה, טעיתי באיות – שמו של בוקי בן יגלי – ד"ר יהודה לייב קצנלסון.
אהבתיאהבתי
כולם מכירים את הסִפור על
הקדחת
(ארבעה פתחים רצופים)
ועל
הרמתה (או הרחמה) –
(ארבעה קמצים רצופים)
אהבתיאהבתי
תיקון קטן: פז"ם הוא פרק הזמן המינימלי שצריך
לעבור בין קבלת דרגה מסוימת, לבין המועד שבו
אפשר לקבל את הדרגה הבאה. היום משמש
המונח, בעגת החיילים, לציון משך הזמן שנותר עד
ליום השחרור.
אהבתיאהבתי
נהדר! שמחה שזכרת
אהבתיאהבתי
אני, הלוקה ב"פעמי" זקנת, המעוררת בי מעת לעת עצבת, חייכתי חיוך גדול.
תודה רוביק
ארזה
אהבתיאהבתי
המשך ישיר לברברת, פטפטת – לרלרת!
מישהו שמדבר יותר מדיי על כלום הוא לרלרן!
וגם אם רוצים – טפשת- כמו טפשת הריון
אהבתיאהבתי
שלום רוביק אני רוצה להציע מילה עיברית לטלכרט
אהבתיאהבתי
ויש גם יעפת (ג'טלג) ואןלי גם עייפת…
אהבתיאהבתי
המילה אותה אתרום ,לטובת רב שיח משעשע זה, מתייחסת לשיגעון הרכיבה על אפניים שפקד איזורים אמידים בארץ, על התלבושות , הציוד והאופניים היקרים להבהיל – דוושת…מתייחסת לאובססיה שיש לדוושנים להעביר שבתות שלמות בטיולי אופניים בשטח ובעיר.
אהבתיאהבתי
אני מציע מלים נוספות – בחילה ניתן לכנות סאבת,תופעה שאינה מוכרת עדיין כמחלה, אך וגם
מדבקת היא – סחבת, ויש לצרפה לרשימת המחלות
הכרוניות. ועל משקל המחלות – כיצד להתייחס לדמות
האהובה – גננת? והאם אתם זוכרים את קופת הגמל
החולנית גחלת ?
אהבתיאהבתי
אני מציע מלים נוספות – בחילה ניתן לכנות סאבת,
תופעה שאינה מוכרת עדיין כמחלה, אך קיימת וגם
מדבקת היא – סחבת, ויש לצרפה לרשימת המחלות
הכרוניות. ועל משקל המחלות – כיצד להתייחס לדמות
האהובה – גננת? והאם אתם זוכרים את קופת הגמל
החולנית גחלת ?
אהבתיאהבתי
כירושלמי, רציתי להזכיר עוד מחלה באותו משקל שאת שמה המציא בן יהודה בחוש נבואי נשגב: רכבת (קלה).
בנוסף, אמנם לא חידוש, אבל שם המחלה היפה מוהמסתורי מכולם: שלבקת חוגרת.
ניר.
אהבתיאהבתי
מה דעתכם על "נאשת"=פסימיות? ובאותו משקל מתוך השיר "גברת עם כלבלב": אמתחת, מטפחת, צנצנת, קנקנת…צרור גודלו חצי עינב וכלבלב" וכן הערה: גם שמות הסערות הגדולות וכל יתר מרעין בישין הן על שם נשים. אז בל נהיה נואשים, ומעתה (או שאני צנצנת), באופטימיות מקוונת:
"מצא אשה מצא טוב" ולאו דווקא מגפות לרוב וכינמת.
צליל מקוונת.
אהבתיאהבתי
בשנות ה-70 כאשר עשיתי טירונות בצה"ל וכולנו עולים בני 30+, היו בינינו כמה עולים חדשים מגרוזיה. התנהגותם היתה מעט משונה בעינינו. להתנהג כמותם? להשתוול ומצבם? שוולת.
אהבתיאהבתי
תודה רוביק על המאמר ! ואתרום לשיחת החולין הזו מחלה נוספת במחילה..וזו התרצת הנפוצה שנפוצה במיוחד בקרב בני האדם.
אהבתיאהבתי
בנוסף לתרצת שהיא מחלה נפוצה ומדבקת, אני מציע גם שם של מחלה חמורה שגם היא מדבקת ואף סופנית – נמקת. כאשר נותנים יותר מנימוק אחד המסקנה היא שהנימוק האמיתי לא יוזכר כלל, וזוהי מכת מוות אם ניתנים שני נימוקים לאוחתה תוצאה – המסקנה שהיא שהנימוק השלישי הוא הנכון – מחלה קשה… לכך יש להוסי, שםהל מחלה נוספת – מחלת, של כל אלה הנעדרים מהעבודה לעתים קרובות מתירוצי מחלה…
אהבתיאהבתי
פשוט מאמרים מעולים. הנאה ותענוג מהכותבים
אהבתיאהבתי
מאמר מדהים!
אהבתיאהבתי
מי שעוסק בהדרת נשים – או בהדרה של קבוצה כלשהי בנגוד לדברי בן גוריון בהכרזת המדינה , לוקה כנראה בהדרת . צר לי עליהם , כי להם המחלה לא ק שאינה מוסיפה לא הוד ולא הדר – היא פןגעת בשניהם . הרי נאמר "בצלם אלוהים ברא אותם" – את אדם ואת חוה …. וחז"ל הוסיפו "סוף מעשה – במחשבה תחילה"
אהבתיאהבתי