חייה של המילה העברית 'כאילו' מלאים הפתעות וחמקמקים ממש כמו מה שהיא אמורה להביע: מה שאנחנו רואים איננו מה שיש, מה שנגלה לעין מתחלף במראית עין חדשה, ובקיצור, כאילו.
'כאילו' היא מילה הנפוצה מאוד במקורות, ומופיעה מאות פעמים במשנה, בתלמוד ובמדרשים. בתוך ארבע אותיותיה (שהרי המילה היא כְּאִלּוּ, האות י' היא אם קריאה מאוחרת) מסתתרות שלוש מילים: מילית הדימוי 'כ', מילת התנאי 'אִם', ומילת התנאי השלילי 'לוּ', כאשר הל' בלעה את המ' של 'אם'. כבר במשנה היא עוסקת בדימויים. במסכת סנהדרין נכתב "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא". בסדר פסח אנחנו משננים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
חיטוט נוסף מגלה שגם כאן הקדים התנ"ך את המשנה. המילה 'אילו' מופיעה בו פעמיים, בקהלת, ובמגילת אסתר, במשנה הוסיפו את מילית הדימוי 'כ'. 'אילו' ו'כאילו' קיימות גם בארמית. בתרגום יונתן לתורה צצה המילה 'כאילו' כמה וכמה פעמים, למרות שאין לה רמז במקור המקראי.
בעברית החדשה זכתה 'כאילו' לשימושים רבים. "עלינו לעזור לבריטים כאילו אין ספר לבן, ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו אין מלחמה", אמר בן גוריון שבועיים אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה. בכך יצר דפוס לשוני שבו השתמשו אחריו משה דיין, יצחק רבין ואחרים. "כאילו כלום" הוא ביטוי המעטה ישראלי נפוץ. הגששים שִדרגו את 'כאילו' והפכו את המילה לתמצית הקיום הישראלי. "אני מבין", אומר השליח בבנק, "אני מקבל ספרות מקצועית כאילו אני יודע לקרוא". 'כאילו', הנאמר כאן בהדגשה ערמומית, הוא מקור הביטוי הנפוץ ביותר של הגששים: 'ישראבלוף'.
'כאילו' לא נחה על זרי הדפנה שהגישו לה הגששים. בשנות התשעים של המאה העשרים היא פרצה לחיינו בכוחות מחודשים. תחילה נזקקה לשחקנית חיזוק בדמותה של 'כזה'. מכל פינה במתחם שינקין ובנותיה אפשר היה לשמוע משפטים בנוסח "אני כאילו עובד כזה בעיתון כאילו שאני כזה עורך לשוני כאילו?". סימן השאלה המובלע בסוף המשפט הוא חלק מן השפה, שכן כל כולה שפת העל-יד, האולי, הערבוב של מה שיש ומה שאולי יש או אולי יהיה כאילו?
'כאילו' החדשה היא מה שקרוי 'קשר ריק', מילה או ביטוי או סתם כחכוח שנועדו להקל על שטף הדיבור, שהרי בדרך כלל הדיבור רץ קדימה והמחשבה מתקשה להדביק אותו ונזקקת למילות מעבר. 'כאילו' התגלגלה לתפקיד הזה היישר מן האנגלית האמריקנית, שם משמשת בתפקיד הזה like. like התאימה לעברית גם מפני שהיא דומה לה במשמעות (כמו משהו), וגם בזכות הצליל הדומה, השימוש בעיצורים k ו-l. שיטוט ברשת מגלה שגם 'לייק' בשימוש דומה התאזרחה במקומות רבים, כמו במשפט הפקצי "לירזוש וליטלוש אתן לייק מוקסי מקסימות".
לייק עצמה פרצה אל חיינו בלבוש חדש לאחרונה, באמצעות הרשתות החברתיות, שבהן הגולש נדרש שוב ושוב לבטא הסכמה, אהדה או סתם אישור קבלה באמצעות הכפתור 'לייק', שתורגם בעברית ל'אהבתי'. 'לייק' התאזרחה כמות שהיא, ובפייסבוק כבר מזמן עושים ליייקים, מלייקקים ואפילו מלייקלקים. באנגלית like במשמעות דומה התרחקה מ-like במשמעות לחבב, אבל אי שם בדמדומי הלשונות האירופיות הן היו אחת. הן התפצלו בשפות קדומות שהשפיעו על האנגלית לפני כאלף שנה, שהרי לחבב פירושו להרגיש קרוב למישהו או משהו אחר, להיות כמוהו. כאילו.
מה זה
המשפט הפקצי "לירזוש וליטלוש אתן לייק מוקסי מקסימות".
אהבתיאהבתי
נו בחייאת, מי שמגיע עד לשורה של זה המשפט הוא גם סוג של פקצה/חנייבעץ וכד'
אהבתיאהבתי
תודה. פוסט כייפי. אני חושבת שאם יום אחד כל המילים העבריות תסתדרנה בשורה, ותתחלקנה לישראליות וליהודיות, המילה 'כאילו' תישאר בצד היהודי, מרחפת באוויר של הלופטגשעפט יחד עם החתנים והכנרים של מארק שאגאל
עוד 'כאילו' אחד לאוסף, מאאאאד יהודי:
http://www.gshavit.net/site/wordDocs/Article-%203/KadiaHmeil.htm
אהבתיאהבתי
אני חושב שכאילו היא סוג של 'הקשר ריק' כמו 'וואלה' על שלל השימושים והמשמעויות.
ההבדל שאני מזהה בשימושים הנפוצים :
כאילו ממחישה את ההיבט הסיפורי של המסר עצמו.
וואלה עוסקת בקצוות המסר- מתחקרת או מסכמת אותו.
נעים להכיר, אחלה פוסט.
אהבתיאהבתי
המשפטים שמסתיימים בשאלה כאילו וכזה גם לקוחים מהאמריקאית המאוסה .
אהבתיאהבתי
תודה רוביק, תמשיך
אהבתיאהבתי
שש מלים בלבד מרכיבות היום את השפה העברית המדוברת: היי, כאילו, לייק, אחלה, באסה וסאבאבה- ובראשי תיבות: הכל אבוס.. ואכן, השפה בה מאכילים אותנו היום דוברי העברית ה"מתוקנת" הוא אבוס, ואין מותר האדם מן הבהמה…
עצוב
אהבתיאהבתי
If time is money you've made me a waethiler woman.
אהבתיאהבתי
תודה רוביק,
נדמה לי שכאילו סוג של מילה, כשבעצם אין לדובר מה לומר
אהבתיאהבתי
תודה על החידוש: "מילית הדימוי 'כ', מילת התנאי 'אִם', ומילת התנאי השלילי 'לוּ', כאשר הל' בלעה את המ' של 'אם'."
במערכון של הגששים זה משתלב בצורה מצחיקה ואופיינית להומור המשובח שהביאו, אולם בשפת הדיבור ("שהרי בדרך כלל הדיבור רץ קדימה והמחשבה מתקשה להדביק אותו ונזקקת למילות מעבר") זה נשמע רע (תרתי משמע), דהיינו, זו המחשבה שאמורה לרוץ והדיבור יתקשה להשיגה, וכשהמילה נשמעת בשיחה מספר פעמים המדבר נשמע דל בשפה שמימלא דלה.
אהבתיאהבתי
איזה תענוג, חבל שאין יותר.
רוביק מה דעתך להוסיף תשבץ תרתי משמע, או משהו מהנה אחר לבלוג? מה דעתכם אנשים…?
אהבתיאהבתי
מהנה, מחכים ומלמד. עוד
אהבתיאהבתי
המילה "כאילו" היא לא ממש"הקשר ריק". היא מילה בעלת משמעות פסיכולוגית שנובעת מהטון. "כאילו" המודרנית היא מילה בעלת טונים ייחודיים שעושים את המוזיקה. צריך להקשיב וללמוד מהו ההקשר הלא כל כך ריק. מה מסתתר מאחורי המילה. משתמשים בה כדי להתנחמד, כדי להבליע חוסר בטחון, כדי לרכך מסר באמצעות מתן תחושה של היסוס כלשהו ולפעמים גם כדי להעניק למשהו עוצמה. קצת קשה לדבר על "כאילו" מבלי להזכיר את בן לווייתה הצמוד "כזה". זה היה כזה כאילו מפחיד ברמות. (זה היא מפחיד, ואני חושש להשמע מוגזם מרוב שזה היה מפחיד). זה היה כזה כאילו פאשלה נוראית. (אני נשמע קצת פחות כסאחיסט כשאני מעביר את הביקורת הזו. אמנם אני מת להכנס בפשלן, אבל גם קצת רוצה להסתיר עד כמה, להיות עם ולהרגיש בלי). ואני מאוד מקווה כאילו (: שאני לא פוגעת באף אחד, אבל "כאילו" גם הפכה למילה שנועדה לשדר נשיות מסויימת בקרב הומסכסואלים מוצהרים וחפים מסטרייטיות. (אז הלכתי איתו למסעדה ובדרך קניתי תחתונים כאילו מה זה מדליקים). ועכשיו אני יכול להסמיק בשקט ולשדר מבוכה כאילו נשית כזו. זה כאילו מה זה חמוד.
אהבתיאהבתי
שלום ל-Tikshur. מסקנתך" כאילו" גם הפכה למילה שנועדה לשדר נשיות מסויימת בקרב הומסכסואלים מוצהרים וחפים מסטרייטיות. (אז הלכתי איתו למסעדה ובדרך קניתי תחתונים כאילו מה זה מדליקים)." תמוהים מאד. השימוש ב"כאילו" אינו בא לשדר כל נטיה או זיקה מינית. האזן לשני בחורים או לבחור ובחורה או לשתי בחורות – השימוש ב"כאילו" נהוג אצל כולם (כוונתי לאלה החסרים מלים כדי לבטא את רצונם או שאינם חושבים כלל על מה שהם אומרים). בדיחה "מתגלגלת" באוניברסיטאות: הסטודנט – יש לי שאלה כאילו, המרצה מפסיקו ועונה: אז גם עניתי לך כאילו….
עצוב עד כמה שזה מצחיק (באמת, ולא כאילו).
אהבתיאהבתי
אני חושבת שזה נכון, שהמילה "כאילו" משמשת לא רק למילוי חלל בדיבור אלא לרכך את המשפט, להתנחמד, אולי כמו שאמרת להבליע חוסר בטחון ואולי דווקא לעשות טיפה רושם של חוסר בטחון כדי לא להישמע יותר מדי אגרסיבי או שחצן. ונראה לי שזה דומה באנגלית – שאנשים שוזרים like בדיבור כדי להישמע יותר נחמדים.
אהבתיאהבתי
תודה על ההסבר המרתק. הוספת המילים: כאילו, כזה, סבבה, וואלה וכד' אינה נובעת רק מהצורך להאט את הדיבור ביחס למחשבה אלא נובע מדלות אוצר המילים של הנוער, שנובע מכך שאינם קוראים ספרות יפה או ספרות בכלל. סיבה נוספת היא הרצון לקצר בדיבור בעידן המידע המתנהל בקצב של שיגור מסרונים. במקום לומר מרהיב או מקסים אומרים: "סוף הדרך". עכשיו כבר פשוט אומרים: "סוף". פעם כשלא ידעו משהו, אמרו: "אין שלי שמץ של מושג". כיום פשוט אומרים:"'אין לי שמץ" וכד'
אהבתיאהבתי
זה, כאילו, ממש נהדר שיש את הבלוג הזה. לייק וכאלה.
אהבתיאהבתי
איזה יופי של פוסט ואיזה יופי של בלוג!
אהבתיאהבתי
תודה רוביק ! המשך לענג אותנו (לא כאילו,באמת..)
מה מדהים המרחק שעשתה המלה [הצירוף,ההכלאה]
'כאילו'
ובנותיה ,מאז ימי המקרא ועד פוסט-אלפיימיותינו ..
וכמה בעצם לא קשורה ל-לייק האמריקאי הנוכחי הפייסבוקי,רק בדיבור..
זו האירוניה המרושעת שכשאתה שומע כיום "לייק" LIKE ,
אתה כבר מראש חושד שמישהו כאן לא מתכוון כלל לחיבוב
אלא יותר לחנופה,לצבירת אוהדים-לענין,להגדלת המכירות השיווק /רייטינג
עצוב ? ככה זה. התרגלנו.או שלא.
אכן תרבות ה"בערך".. לא להתחייב.להטיל ספק מראש.
זה הכל מתחבר לבלוף,לכאילו של נסים אלוני/גששים,לעבודה בעיניים,
לחוסר אמינות/חשדנות המובנית.
בעצם,לשבירת התמימות הישראלית (אז) כדי,אולי גם מחוסר ברירה,להיטמע
ולקבל את הדין של האמריקאות וניגזרותיה והשלכותיה הרבים.
אני תמיד מהרהר ב"דור שלא ידע את" … שלא יודע כלל שיש/היו דברים אחרים.
ודבר נוסף,כמה צדק ויטגנשטיין שאמר שהשפה יוצרת תודעה,התנהגות,תרבות.
השפה ודרך הדיבור הם הם המציאות.
~[יואב ב"י] ~
אהבתיאהבתי
רוביק שלום,
אולי כדאי לנקד את המילה "קַשָר" בצירוף "קשר ריק", שאפילו על פי חלק מהתגובות פה, שבהן היא הוחלפה ב"הקשר", נראה שאנשים לא מכירים אותה או קוראים אותה לא נכון (ואולי יהיה אפשר להקדיש פעם דיון לבלבול הנפוץ בין "קֶשֶר" בסגול ובין "הקשר", בעיקר בצירוף השגוי "בהקשר ל…").
הנה מאמרון מעניין של רינה בן שחר, שמסביר מעט על הפונקציות התקשורתיות המגוונות של קַשָרים ריקים בדיבור, מעבר לקיטור האוטומטי על הידלדלות העברית:
http://portal.macam.ac.il/DbImage.aspx?image=file&id=3475
הדוגמאות שלה מזכירות שבשפות חיות לכל דור יש קשרים ריקים נפוצים משלו
(במקומות אחרים היא מביאה דוגמאות לקשרים ריקים בשיח של דמויות בספרות של דור המדינה, שריבוי ה"ככה" בפיהם עשוי להישמע לבני הדור שלי מוזר לפחות כמו שריבוי ה"כאילו" נשמע בוודאי למקטרים בני דורך).
ותיקון הגהה קטן, אם אתה נכנס ממילא לתקן את הפוסט: בפסקה החמישית נפלה שגיאת הקלדה. כתוב: "זרי הדפנה שהגישו לה הגששית". אני מניחה שזה אמור להיות "הגששים".
אהבתיאהבתי
הי ענבל,
תודה על תיקון ההגהה וגם על הקישור למאמר בנושא.
אהבתיאהבתי
תודה רוביק!
בנוגע למקור האטימולוגי של Like: מקורה המשוער בפרוטו-גרמנית: galikaz במשמעות "בעל אותה צורה" (מזכיר את ה-gleich הגרמני), כש- ga = עם, likan = גוף. באנגלית תיכונה קוצרה הצורה ל-like המוכרת לנו. כלומר, like = גוף!
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט המעניין.
אני לגמרי לא חיה בשלום עם המילה "כאילו" שחדרה לשפה העברית ודלדלה אותה מתוכן והיא אף מרוקנת את הדוברים בה, במיוחד את הדור הצעיר, מהצורך לחשוב מה בדיוק הם רוצים לומר ואילו מסרים הם מנסים להעביר.
"כאילו" יוצרת חורים שחורים לא רק בשפה, אלא גם בדרך עיבוד המחשבות לדיבור מובן וקוהרנטי.
אהבתיאהבתי
מסכימה עם "תקשור" – לשפה יש התפתחויות טבעיות במשך השנים, וניתן לראות זאת על השפה העברית מתק' המקרא ועד היום. תמיד יש מי שיגיד ש"פני הדור הם פני הכלב," אבל זוהי התפתחות טבעית שמראה על מגמות בלשון, ואני תוהה אם יש מקום להילחם בזה. השפה לא שייכת רק לאקדמיה או לבני דור מסויים, אלא גם לצעירים של הלייקוש והכאילוש. לזמן יש נטיות משלו, שגם להן בדרך כלל יש משמעות.
אהבתיאהבתי
עלמה, הדבר האחרון שאפשר לומר על התפתחות הלשון העברית מתקופת המקרא ועד ימינו הוא שזו התפתחות טבעית.
דבר נוסף שאני חושב שטרם נאמר הוא שהמילה "כאילו" אופיינית גם לסוג מסוים של גמגום. גמגום אינו רק "היתקעות" על עיצור, אלא גם על מילה מקשרת שאינה נושאת מידע לקסיקלי או תחבירי חיוני.
ובנוגע לייאוש משפת הדור הצעיר, אל יאוש רבותי, כל דור והכאילו שלו.
אהבתיאהבתי
מה זה התפתחות טבעית של שפה?
אהבתיאהבתי
" ליייקים, מלייקקים ואפילו מלייקלקים", בקיצור, מלקקים…
אהבתיאהבתי
אין מה להוסיף על הדלות של שפת הצעירים והשמוש חסר הטעם בכאילו. כדאי לשים לב שהשמוש במילה נפוץ גם בקרב מבוגרים (מעל 40). במה זכתה המילה לתפוצה כזאת?
רציתי לציין שבנוסף למילה like יש באנגלית צרוף נוסף המשמש כאתנחתא למוח מותש לאחר אמירת 3-5 מילים והוא you know. אפשר לומר בהכללה שרמת המשכל של הדובר נמצאת ביחס הפוך לכמות השמוש ב you know, (מה שלא נכון לגבי כאילו).
אהבתיאהבתי
פוסט נהדר! ממש סוף!! הבלוג משגע ולא כאילו!!!!
רוביק אין כמוך!!!!
אהבתיאהבתי
דבר אלי ב"כאילו" ואדע מי אתה
המילה 'כאילו' מסגירה את הדור ואת רמת המודעות שלו לשפה ולחיים.
יש המשלבים בשפתם את 'כאילו' בחינניות ובענווה: "אני 'כאילו' מרגיש חרדה כשאני….", וזאת אולי, כדי להמעיט בחרדה, להדגיש חוסר ביטחון.
ויש הזורעים את המילה ומשתילים אותה בכל מקום כאילו אין מחר: "'כאילו' יש לי מחר בחינה ו'כאילו' לא למדתי שום דבר, אז שיהיה לי 'כאילו' בהצלחה…"
הגיע הזמן להבין שמודעות לשפה היא המפתח למודעות לחיים שאנו חיים, ולא ב"'כאילו'.
אהבתיאהבתי
כשהייתי בתיכון דיברתי עם מלא 'כאילו' ולא שמתי לב אליהם בכלל, אבא שלי היה תמיד אומר לי: כמה קילו?… לא הבנתי מה הוא רוצה.. עד שהוא אמר לי "כל הזמן 'כאילו' 'כאילו'… " זה גם נשמע באיזשהוא שלב קילו וגם כי אמרתי 'כאילו' בכמויות.
נהנתי מאוד מהפוסט.
אהבתיאהבתי
מאמר יפה מאוד , עלה והצלח
אהבתיאהבתי
[…] רוביק רוזנטל / החיים המתוקים של כאילו […]
אהבתיאהבתי
פרסם את זה מחדש ב-Yobi535's Blog יואב ב'י.
אהבתיאהבתי
[…] מילות קישור חשובות אחרות שנוצרו בלשון חכמים: האחת – כְּאִלּוּ , המופיעה במשפט הידוע :"בכל דור ודור חייב אדם לראות את […]
אהבתיאהבתי
שלום לך ד"ר רוזנטל. אני מבקשת מילה עברית במקום המילה: נכה . כמו אוליפיאדת הנכים. נכדו של אח ששוחה נפלא ומשחק כדורגל למרות היותו חולה שיתוק מוחין וגם תלמיד מצטיין , אמר לי בחג:" למה המילה נכה? זה מעליב . אז אני לא הצלחתי למצוא מילה אולי אתה יכול לעזור . כדי גם לא נשתמש במוש:" אולימפיאדת הנכים". בתודה ורדה צבי
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי