האם העגבנייה היא פרי או ירק? כיצד מבחינים בין פירות לירקות? ומה ההבדל בין יֶרֶק ליָרָק? אולי פרי צומח על העצים וירק על האדמה? האבטיח והמלון מוחים בתוקף, והבננה קצת מבולבלת. אולי פירות הם מתוקים וירקות אינם מתוקים? האבוקדו לא בעניין, הלימון מחמיץ פנים, והבטטה אינה יודעת את נפשה. אולי הירק ירוק והפרי לא? ספרו את זה לפרי הירוק תפוח, ספרו את זה לירק הכתום גזר. ומה ההבדל בין יָרָק לבין יֶרֶק?
הבלבול בין פירות וירקות אכן רב. "פרי" (fruit) הוא ביסודו מונח בוטני: פרי הוא החלק האכיל בצמח המכיל זרע. יֶרֶק הוא שם כולל לכל הצמחים הירוקים, מן הקישוא ועד לעשב השדה. יָרָק, שאותו מגדלים בגן הירק, באנגלית ,vegetable הוא לכאורה כל מה שאינו פרי. בעברית היום ההבדל בין יֶרֶק ליָרָק נעלם. יָרָק מצוי רק בצירוף המקראי גן יָרָק, וצורת היחיד המקובלת של המילה ירקות היא דווקא יֶרֶק.
אז היכן מותחים את הקו? מסתבר שהדבר אינו אפשרי, שכן ירק ופרי אינם יושבים על אותה ערוגה לשונית. בניגוד לפרי, ירק איננו מונח בוטני אלא קולינרי, ככתוב במשלי, "טוב ארוחת יָרָק ואהבה שם, מבית מלא זבחי ריב". ירק הוא שם כולל לסוג המזון המוגש בארוחות לצד המנה העיקרית, כסלט (ירקות!) חי או באופן מבושל. בגן ירק מגדלים צמחים שונים, המיועדים למאכל כירקות. רד"ק מסביר בפרשנותו לסיפור נבות היזרעאלי שירק "הוא העשב שהוא מאכל האדם, או עשבים שיש להם ריח טוב".
אז עגבנייה היא פרי מבחינה בוטנית, וכמוה המלפפון והפלפל. מבחינה קולינרית היא ירק, ואנו מצפים לה בסלט הירקות שלנו, בעוד שאת התפוז והתפוח נשמח לגלות בסלט הפירות. כשיגיעו הירקות לשולחן, בחלקם ננגוס בפרי (עגבנייה, פלפל ומלפפון), באחרים נכרסם את העלים (חסה, כרוב), או ננשנש את התפרחת (כרובית). לעתים נבשל את הפקעות (תפוחי אדמה), ובקבוצה מובחרת נרד אל השורש (סלק, גזר וצנון).
אז למה אנחנו קוראים פרי, ובשום פנים איננו ירק? למה שהוא גם פרי בהגדרה הבוטנית (כלומר, מכיל זרע), וגם במשמעות הקולינרית: בדרך כלל הוא מתוק (אם כי האבוקדו הוא פרי לכל דבר), בדרך כלל נאכל אותו בנפרד מהארוחה (אף כי לא נוותר על צלי ברוטב שזיפים), והוא מתאים לקינוח (אפשר גם אשכולית לפתיחת היום).
חובבי הגיאומטריה מתבקשים לצייר שני עיגולים שיש להם חלק חופף: פירות, וירקות. בחלק החופף, הכולל "ירקות שהם פירות", נעשה סלט מעגבנייה, מלפפון ופלפל, ונבשל חציל וקישוא. בחלק "ירקות שאינם פירות" יסתופפו הבצל, הגזר, החסה וחבריהם. בחלק "פירות שאינם ירקות" נמצא את האבטיח, הענבים, התפוזים ועוד.
סלט הירקות, יש לומר, נחשב המאכל הישראלי האותנטי. המילה סלט, עם זאת, לא נולדה בעברית אלא הסתפחה אליה מגירסאות שונות שלה בשפות אירופה. מקורה במילה sal, מלח, להזכירכם שסלט נטול מלח כמוהו כאהבה נטולת סוכר, וכחוכמה נטולת פלפל.
העגבנייה והמלפפון ודומיהם הם ירקות "הלכתיים" כי ברכתם "בורא פרי האדמה"
התפוז,והמנגו ודומיהם הם פירות הלכתיים כי ברכתם "בורא פרי העץ"
אהבתיאהבתי
הכל נכון מבחינה ביולוגית. אבל גם בין הגזר לבצל יש הבדלים האחד הוא שורש מעובה והשני עלים תת קרקעיים. שניהם משמשים כאברי אגירה.
תכתוב גם מה הקשר בין מלח salt
לחייל ולמשכורת.
אהבתי את מה שאתה כותב
אהבתיאהבתי
איזה כיף לקרוא,
תודה
אהבתיאהבתי
נחמד מאוד. אם כי נהיה לי סלט מכל העניין …
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
נהנתי והשכלתי
אהבתיאהבתי
בא לי תפוח
אהבתיאהבתי
מבחינה הלכתית ירק (שברכתו בורא פרי האדמה" ) הוא פרי שמוצאו מצמח שגזעו מתחלף משנה לשנה ו"פרי" (שברכתו "בורא פרי העץ") הוא תוצרתו של צמח שגזעו מתקיים משנה לשנה.
בצורה זאת, כל המבוכה עם העגבניות והמלפפונים אינה קיימת.
ההגדרה של בננה ואבטיח כ"פרי" נובעת מהשפות האירופאיות שלרוב האנשים לא היה מושג היאך גדלים פירות "טרופיים" כאלו. ו"שבשתא כיון דעל – על"
בל נשכח כי חלק נכבד ממונחי שפתנו נובעים מהשפה ומאופן החשיבה ההלכתי שאפיינו את הדורות הקודמים ושגם ה"מורדים" היו רוויים בהם.
באשר להבחנה בין יָרָק ובין יֶרֶק הרי שבתנ"ך הצורה יֶרֶק היא עפי"ר בסמיכות (נסמכת) ואילו הצורה יָרָק היא הסומכת.
בלשון חז"ל – נשתמשו בעיקר בצורה הקמוצה לתאר את מה שאין ברכתו "פרי העץ".
אהבתיאהבתי
מה פה קורה פה?!
איפה הירקות למרק? את הגזר והבצל כבר הזכרתם, אך מה עם הסלרי, שמעשיר את המרק בטעמו המיוחד? מי שקולו ניחר, שיאכל את השורש. שמרו על העלים, גם הם יעשירו את מי הבישול. גבעולי הסלרי כמטבל הם מעדן. הפטרוזיליה, על שרשה ועליה ממלאים גם הם תפקיד במרק, גם בסלט וגם כקישוט ירוק. אחיה התאום למראה, אך בעל הטעם הכל כך מיוחד ושונה, גד השדה, הכוסברה, הכל כך מעשיר את תבשילי המזרח וחסר במטבח המערבי. עליו למרק, זרעיו לתיבול ולמשרה. הג'ינג'ים רוטנים: אותנו שכחו. איפה הקלבסה? הדלעת, שהיא פרי, שאת ציפתו מבשלים ואת זרעיו הבשרניים, גרעיני הדלעת, ממליחים, קולים ומפצחים. את תפוח האדמה הזכרנו? את אותה פקעת, שהיא גבעול מעובה תת קרקעי, שהגיענו מהרי האנדים ומתחרה בזרעי הדגניים בכזאת הצלחה. שימו במרק כמה תפוחי אדמה, או תפו"דים, קיצור על משקל התפוז, שלא התקבל, הוסיפו גריסי חיטה, מעט עלי שמיר, גרגרי פלפל שחור טחונים, שאינם אלא פרותיו המיובשים של צמח מטפס הודי, שכבשו את העולם כתבלין, בעל סגולות מרפאות. לבסוף, נוסיף מלח, מינרל חושף טעמים, שבלעדיו היו חיינו תפלים – המרק לא היה מרק. בתאבון.
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
במשך זמן רב התווכחתי עם בני שהוכיח באותות ובמופתים שגם ירקות הם פירות. ואני הרי למדתי שפרי גדל על העץ וגו'.
עכשיו אני מבינה שיש מצב ששנינו צודקים, ובא לציון גואל, או לפחות למשפחתנו.
אהבתיאהבתי
תודה רבה.
מרתק.
אהבתיאהבתי
יופי
היו לנו הרבה דיונים על שולחן ארוחת הבוקר בעבודה על הנושא, אני תמיד טענתי שאין ויכוח אם מזון מסויים הוא פרי או ירק כשם שאין ויכוח אם כסא הוא רהיט או מוצר עשוי עץ.
אגב, הזכרת את ירקות הפרי = עגבניה ואת ירקות הפרח = ברוקולי ואת ירקות השורש = גזר, אך קיפחת את הכלרבי שהוא בעצם גבעול מעובה.
בתיאבון ותודה על הסקירה
אילן
אהבתיאהבתי
תפוח-האדמה הוא מבחינה בוטנית גבעול מְעֻבֶּה ולא פרי.
אהבתיאהבתי
הניסיון להגדיר פרות וירקות הלכתיים הוא נחמד, אבל ישנן בעיות.ץ לדוגמא, הבננה ברכתה "בורא פרי האדמה" ולא נראה לי שבנקל נגדיר אותה כירק. בדומה, הזיתים ברכתם "פורא פרי העץ" (והם אכן גם פרות מבחינה בוטנית), אבל קולינרתי קשה יותר להכניס אותם למושג פרי.
אהבתיאהבתי
פוסט טעים ובריא במיוחד… 🙂
אהבתיאהבתי
הפרי והירק כמוהם כאגדה, מעשיה וסיפור, שלובים ונטמעים זה בזה ויש אומרים כי אלו גם אלו מקורם בגן העדן.
כל טוב ותודה
דודי
אהבתיאהבתי
הו עגבניה!
הירק את עניה?
או פרי?
נא אמרי!!
הן ירק אינו עוגב
רק פרי לפתות אוהב
ואת אחרי עוגבת
לבלבל לשוני אוהבת
מהיום אקרא לך טומטית
הן זה הטומטו בעיברית
אהבתיאהבתי
גם אני אוסיף לכל דברי החכמה שנאמרו כאן על ידי הכותב ועל ידי אחרים.
ירק הוא כל תוצר צמחי שאינו פרי מבחינה בוטנית, כמו שאמר רוביק.- זה יכול להיות פקעות, שהן למעשה גבעול מעובה, כמו תפוח אדמה ובטטה, זה יכול להיות שורש מעובה, כדוגמת הצנון, הסלק והקולרבי.זה יכול להיות עלים כדוגמת הכרוב והחסה. וזה יכול להיות תפרחות כדוגמת הכרובית והרוקולי.
ופרי הוא כל תוצר צמחי שנוצר כתוצאה מהפריה ומכיל זרעים כדוגמת העגבניה, המלפפון, האבודקו, תפוח העץ והאפרסק.
אהבתיאהבתי
הבננה והבצל –
מבחינה בוטנית, החלק שאנחנו אוכלים בבצל נקרא "עוגה". והבננה – היא בכלל "עשב".
אהבתיאהבתי
הנאה צרופה, כל מילה שנקראת נקראת ברעבתנות, תמשיך להשכיל אותנו כמו שנאמר מכל מלמדי השכלתי, תענוג לקרוא
אהבתיאהבתי
נחמד שעשית לנו סדר בעניין התמוה הזה.
תודה!
אהבתיאהבתי
וואו, איזה יופי!
אהבתיאהבתי
פשוט, משכיל ומעניין. תודה על הסדר בבלגן.
היה כייף לקרוא!
אהבתיאהבתי
After going over a few of the blog articles on your website, I seriously like your technique of blogging. I bookmarked it to my bookmark site list and will be checking back soon. Please check out my web site as well and let me know what you think.
אהבתיאהבתי
ההבדל הוא פשוט ויחיד: מבחינה בוטנית יש כמה חלקים לצמח – זרע, גבעול, פרח, פרי, עלה ושורש. כל מה שהוא זרע/פרח/עלה/גבעול/שורש הוא ירק ומה שנשאר הוא פרי. כאשר רוצים להבדיל בין צמחים צריך להשתמש בהבדל הבוטני – ויאמרו הטבחים מה שהם רוצים.
אהבתיאהבתי
לדעתי להגדרת פרי צריכים להתקיים שני תנאים בו זמנית: 1. יש לו גרעין/נים או גלעין. 2. הוא מכיל אחוז סוכר מרמה מסוימת, ז"א הפרי הוא מתוק.
אהבתיאהבתי
ואני? שאלה: שני פירות או שתי פירות. פרי אחד. פרי מתוק. פרי טרי וטוב. ולכן שני פירות! אך למרות כל זאת אני חש אי נוחות. שלשה פירות? משהו נשמע אפעס צו פאסט נישט.
אהבתיאהבתי