הלהיט "אתה תותח" של שרית חדד שייך לזרם המזרחי-לייט, אבל מן התותח מבצבץ אביו הלשוני: הקאנון, שהולדתו דווקא ביידיש, והיה נהוג עוד בשנות השבעים כמילת סלנג מובילה שפירושה גבר רב פעלים וברוך כשרונות. המילה הונצחה בעוד שיר של גיבור מזרחי, קזבלן, שבו יהורם גאון שר על עצמו במילותיו של חיים חפר: "כולם יודעים איזה קאנון הולך בסימטאות".
את הקאנון-התותח כדימוי לגבר-גבר לקחה היידיש מן הגרמנית, שבה Kanone הוא גם תותח, גם גבר רציני, וגם אישה שמנה. באנגלית קראו לגבר כזה big gun, רובה גדול, ואחר כך הומר הביטוי ל-big shot, ירייה גדולה. בסלנג העברי נהוג מאז ומתמיד שימוש במלים אינסטרומנטליות כדי לאפיין אנשים, כמו "כלי", "בורג", "קליבר" המושפע מאנגלית, וכאמור, "קנון" ו"תותח".
המילה תותח מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר איוב, במשמעות כלי מפץ. רלב"ג מגדיר את התותח "הכלי הגדול שמשליכין בו האבנים הגדולות להפיל החומות והבניינים החזקים". תותח היא מלה יחידאית, חסרת שורש, אך יש קושרים אותה לשורש הערבי ותח: להכות באלה, כמו למילה האכדית תַרְתַחֻ, אלה.
כשחיפש אליעזר בן יהודה שם לתותח, הוא לא אהב את הביטוי שהיה נהוג זמן מה, 'קנה און', שהוצע בגלל דמיונו לקאנון הגרמני, והציע לקרוא לו מַקְלֵעַ. כמו בכמה מילים אחרות של בן יהודה המילה לא התקבלה, אבל מאוחר יותר התבייתה על כלי נשק אחר, כבד קצת פחות. מי שהציע את קנה און כשם לתותח עשה בלי דעת היפוך לשוני של 180 מעלות, שכן המילה קאנון התגלגלה מהמילה הלטינית kanna, שפירושה קָנֶה, ומקורה בשפות השמיות, ביניהן האכדית והארמית. מכאן התגלגלה גם המילה האנגלית cane.
קאנון הוא תותח, אבל הוא גם חוק, וגם שיר מקהלה כנסייתי. ככל הנראה גם הקאנון במשמעות חוק או שיר מקהלה מקורו בקנה השמי, בהתייחסות לקנה המידה, הנזכר גם בספר יחזקאל. באנגלית המילים נכתבות אחרת, כידוע: cannon התותח נכתב ב-n כפולה, שלא כמו canon החוק.
התותח היה מאז ומתמיד אחד מסמלי המלחמה, ועד היום מחזיקים בעכו למזכרת את אחד מתותחי נפוליאון. במלחמה המודרנית הוא ירד מבכירותו ועבר ליציע. אחד האירועים הטראומתיים בתולדות המדינה, הטבעת האונייה אלטלנה, התבצע באמצעות מה שנקרא "התותח הקדוש". הביטוי יוחס לבן גוריון, אבל אין עדות שבאמת אמר זאת. מאוחר יותר שרו בלהקת הנח"ל שיר לעידוד המאמץ הלאומי: "תותחים במקום גרביים".
החיילים שנטבחו במלחמות של פעם נקראו בשר תותחים בכל צידי המתרס, בצרפתית, באנגלית( cannon fodder) ובגרמנית (Kanonenfutter futter )בגרמנית הוא מזון מסוג נחות, הניתן לבעלי חיים. במחזה "הנרי הרביעי" מאת ויליאם שייקספיר מופיע הצירוף food for powder (מזון לאבק שריפה). שייקספיר, יש להודות, היה תותח. מה זה תותח? תותח על.
רוביק רוזנטל / תותחים לכל עת
פברואר 9, 2011 על-ידי ravmilimteam
תודה, תענוג לקרוא. אני חושב שמקור המילה קאנון במשמעות של חוק (קאנון נורמטיבי) הוא דווקא כן שמי. קאנון מהמילה קנה, כלומר קנה-מידה. אחד מאבות הכנסייה, קלמנט מאלכסנדריה, היה הראשון להשתמש במילה במשמעות כתבי הקודש. כלומר, קנה המידה לקביעת קדושתם של כתבים.
גם מקור המילה קאנון במשמעות צורה מוזיקלית רב קולית (לאו דוקא שיר מקהלה כנסייתי), נעוץ באותו קנה שמי קדום.
הדיון הזה הזכיר לי דיון מעניין אחר של גד בן עמי צרפתי (במאמר "תולדות מילים") על אודות השינויים שחלו במשמעות המילה "סוללה", שאחת מהוראותיה – "כלי לזריקת אבנים גדולות".
אהבתיאהבתי
בבדיקה נוספת נראה שיש צדק בהערה: ככל הנראה גם הקאנון במשמעותו כחוק התגלגל ללטינית מהקנה העברי-שמי
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד, תותחיות לשמה 🙂
אהבתיאהבתי
לרוביק רוזנטל ולצוות מוריפיקס, יישר כח!!!
תודה
אהבתיאהבתי
היה ממש כיף לקבל את המייל ולקרוא את המאמר.
אחת פהעמים הראשונות שאני נרשם לרשימת תפוצה בכזו שמחה.
המשיכו כך
אהבתיאהבתי
ב"ה
ראשית – יישר כחכם!
שנית – שאלה לשונית של מורה למתמטיקה:
צורות הנדסיות מסויימות הממוקמות בתוך מערכת צירים באופן סימטרי סביב ראשית הצירים מכונות גם הן "קנוניות", למשל מעגל קנוני, אליפסה קנונית וכו'. מה הקשר בין כינוי זה לבין המשמעויות שנזכרו ברשימה המאלפת של רוביק רוזנטל?
שלישית – הערה: באנגלית משתמשים במילה gun הן לרובה הן לתותח.
יונתן
אהבתיאהבתי
ציטוט:
בסלנג העברי נהוג מאז ומתמיד שימוש במלים אינסטרומנטליות כדי לאפיין אנשים, כמו "כלי", "בורג", "קליבר" המושפע מאנגלית, וכאמור, "קנון" ו"תותח".
וכולם, לא במקרה, עם אסוציאציות פאליות מובהקות.
אהבתיאהבתי
ראשית, כמו תמיד, תענוג לקרוא את דבריך, רוביק רוזנטל… ותודה למורפיקס!
שנית, אכן ביטויים אינסטרומנטליים, וליתר דיוק מיליטריסטיים, ומוטים לחלוטין מגדרית. מעניין ביותר מה שהם אומרים על התרבות שלנו. גם קנה האון נשמע כמו כותרת לסרט פורנו עתיק, אם תסלחו לי… ה-big shot הוא קרוב משפחה של התותח, אבל לא מקביל. הוא לא בהכרח מתייחס לאיכות, כי אם למעמד, בציינו אדם הנמצא בעמדה בעלת כוח (בדומה ל-bigwig שמקורו מן הסתם בשופטים האנגלים). המלה הקרובה ביותר לדעתי ל"תותח" באנגלית לקוחה דווקא מתחום הדת: awesome, שבהוראתו המקורית הוא מטיל הוד ומורא. ישנו גם היא killer שמקביל ל"הורס" העברי, ומחזיר אותנו לביטויי האלימות… כנראה שאין מנוס. אולי בפינית אפשר למצוא דימויי שבח והערצה נטולי אלימות…
אהבתיאהבתי
האם אפשר לקבל הרחבה בהמשך למייל המשמח הזה???????
לאחרונה תוך חיפוש שיטות מדידה שמבוססות על מידות גוף, פגשתי את המושגים הבאים: The Canon of PolyKleitos, egyptian Canon ואחרים.
1 – איך המילה Canon , התגלגלה לעולם הפרופורציות והמידות ומה משמעויותיה הדקות בהקשר הזה?
2 – "….קאנון הוא תותח, אבל הוא גם חוק, וגם שיר מקהלה כנסייתי. בניגוד לתותח, הקאנון במשמעות חוק או שיר מקהלה אינו שמי, אלא מקורו יווני טהור…." אפשר הרחבה על ההקשר והמשמעות של המקור היווני?
בכל מקרה המון תודה על ההתייחסות לעברית……כייף
אהבתיאהבתי
לצוות מורפיקס
תודה על היוזמה ועל המידע
תענוג לקרוא את רוסנטל תמיד
אהבתיאהבתי
מה בנוגע ל"שיר התותחים" (תרגום חופשי שלי) מאופרה בגרוש לברכט/ וייל (ידוע לי שהמקור הוא אופרת הקבצנים, לא יודעת האם הטקסט)…
צליל
אהבתיאהבתי
יישר כוח על היוזמה הברוכה!
בהחלט היה חסר.
מחכה לקבל ולקרוא את הניוזלטרס הבאים.
איזה כייף!
אהבתיאהבתי
תודה!! כיף לקבל קצת מיילים איכותיים ביו כל הטראש… 🙂
אהבתיאהבתי
יוזמה מבורכת
אהבתיאהבתי
מרתק!
שמחה לקבל מיילים שכאלה. השפה העברית תמיד מרתקת.
אהבתיאהבתי
רוביק התותח-על, או רוביק תותח העל?
ובכל מקרה – אין אין עליך.
אהבתיאהבתי
חסרת שורש, אך יש קושרים אותה לשורש הערבי ותח: להכות באלה, כמו למילה האכדית תַרְתַחֻ, אלה. –
השורש הוא אולי אונומטופיה? – תח ! תח ! ?
אהבתיאהבתי
סליחה על הקטנוניות שלי.
תו מרוָח (רֶוח)
( cannon fodder) ובגרמנית (Kanonenfutter futter )
אהבתיאהבתי
צידי / צִדֵי
כתבתי כבר פעמים רבות על כללי הכתיב חסר הִנקוד.
שלחתי מכתבים רבים גם לאקדמיה ללשון העברית.
אם זה מעניֵן מישהו, אשמח לפָרֵט.
אהבתיאהבתי
להלן הסבר למילה קנון – מילון אבן שושן.
קָנוֹן ח (ז') [יוונית: kanon סרגל, חוק, כלל]
1. [בכנסייה הנוצרית] חֻקָּה שֶׁנִּקְבְּעָה עַל יְדֵי רָאשֵׁי הַכְּנֵסִיָּה בְּעִנְיָן מְסֻיָּם.
2. מַעֲרֶכֶת הַסְּפָרִים שֶׁהֻכְּרָה קְדֻשָּׁתָם וְהֵם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ אֲסֻפַּת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ: "וְכָךְ נִכְנְסוּ אֲפִלּוּ אֶל הַקָּנוֹן הַדָּתִי סְפָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁתָּכְנָם מִתְנַגֵּד תַּכְלִית נִגּוּד לְכָל דֵּעוֹתֵיהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַקָּנוֹן עַצְמָם" (ביאליק, הספר העברי).
3. [בהשאלה] מַעֲרֶכֶת דֵּעוֹת אוֹ כְּלָלִים קְבוּעִים וּמְסֻיָּמִים: "נִכְנַס גַּם הַמָּבוֹא הַתָּכְנִיתִי שֶׁל קָאוּטְסְקִי… לְתוֹךְ הַקָּנוֹן הַמַּחְשַׁבְתִּי" (שזר, אישים 11).
4. [במוזיקה] צוּרָה מוּזִיקָלִית שֶׁבָּהּ מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת אֲחָדִים אוֹתָהּ מַנְגִּינָה עַצְמָהּ, אֶלָּא שֶׁכָּל קוֹל מַתְחִיל בְּאִחוּר קָבוּעַ אַחֲרֵי הַקּוֹל הַקּוֹדֵם לוֹ: הַמַּקְהֵלָה שָׁרָה אֶת הַשִּׁיר בְּקָנוֹן.
5. [בלשון הדיבור] כִּנּוּי לְאָדָם מֻכְשָׁר מְאוֹד: הוּא קָנוֹן רְצִינִי בְּמַחְשְׁבִים.
אהבתיאהבתי
נפלא! שינוי מרענן ותענוג לקרוא.
סיפור מקורן של המילים הוא בהחלט תחום לוקה בחסר בשפה העברית. עד כה נתקלתי רק בספר אחד שנהניתי לקרוא בנושא, ספרו של אברהם שטאל "מוצא המילים".
אשמח לקבל כמה שיותר! תבורכו!
אהבתיאהבתי
לטל,
יש ספר נפלא בשם "גלגולי לשון" של גיא דויטשר. בדיוק על נושא זה.
הנ"ל תותח-על…
מיקי
אהבתיאהבתי
מעניין, נהנתי, תודה!
אהבתיאהבתי
תודה, ממש מרתק
אהבתיאהבתי
כל הכבוד!! אכן יוזמה ברוכה וראויה
אהבתיאהבתי
סופסוף משהו שאני לא הולך למחוק אוטומטית. פנינה בתוך ים הזיבולים שמקבלים. מוכן אפילו לדף יומי.
תודה
אהבתיאהבתי
תחזקנה ידיכם!
נהניתי.
אהבתיאהבתי
א-מחייה!
קשה לחשוב על מתנה יפה מזו למנויי רב-מילים ולאוהבי העברית בכלל.
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
כמו יתר המגיבים, נהניתי מהרשימה, ומקווה לקבל עוד.
עם זאת, השגה: a big shot, בהקשר הנידון, ככל הנראה אינו מציין "יריייה גדולה" אלא "[יורה או] צלף גדול" כמו במשפט He is a real good shot.
אהבתיאהבתי
אמנם אנחנו עוסקים בענייני שפה, אבל כדי לשמור על טוהר הלשון ולא רק טוהר הנשק, הרשה לי להביע את הסתייגותי החריפה מהביטוי "התותח הקדוש". התותח "הקדוש" הזה, הפציץ והטביע את "אלטלנה" והביא למותם של 16 יהודים, חלקם ניצולי שואה שברחו מהתופת, בידי אחיהם. מבלי להכנס לעניין העובדתי ולסיבות ההסטוריות למה שארע, נראה לי שעצם השימוש בביטוי "תותח קדוש" בנסיבות אלו – ראוי לגינוי. תחשוב שמן דהוא היה מכנה את אקדחו של יגאל עמיר "האקדח הקדוש" רק משום שהוא שרת את עמדתו הפוליטית. אני סבורה שהגיע הזמן להוציא את הביטוי הזה משימוש או לפחות להזכירו על דרך השלילה.
אהבתיאהבתי
תודה לכל מי שהגיב! רוביק יגיב ויענה בהקדם האפשרי!
אהבתיאהבתי
תענוג צרוף!!!
אהבתיאהבתי
יפה מאוד אך הציטוט המדוייק ממשלי הוא : "טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב" משלי י"ז,א'.
אהבתיאהבתי
הפסוק שהבאת מדויק אך אינו קשור לענייננו. הפסוק שבו נזכרת ארוחת הירק הוא במשלי טו 17. הפסוקים אכן דומים, אפשר להתבלבל, אך כל אחד מהם עומד לעצמו.
אהבתיאהבתי
רוביק אתה פגז. לעומתך אני נפל. ולמרות שיש לי פתיל קצר אני מתאפק. אני כל כך מרוגז שאני מתפוצץ. אבל החינוך הפולנו-יקי שלי…
אני לשונאי, חברתי שיננית. (אגב, היא באמת פצצה.) ביחד, בפה מלא, אנחנו מקלסים אותך ואת החבר'ה האחרים: זהו אתר פיצוץ. הזדמנות לאחל לכם שמחת אדר, עד שלא תדעו מימינכם ומשמאלכם. לאחמניג'אד אין צורך בעץ באורך 40 אמה. הוא קטנצ'יק. קפצון יספיק.
אהבתיאהבתי
רעיון מקורי ויפה. שיהיה בהצלחה.
אהבתיאהבתי
יישר כוח על היוזמה.
כיף לקרוא (-:
אהבתיאהבתי
like אבשלום קור
הבנתם?
אהבתיאהבתי
מקסים מהנה ומלמד
תודה
אהבתיאהבתי
[…] פתח ברשימה על התותח – מאליעזר בן יהודה, דרך דוד בן גוריון ועד שייקס…. מתוכה: באנגלית קראו לגבר כזה big gun, רובה גדול, ואחר כך […]
אהבתיאהבתי
תענוג! תודה!
אהבתיאהבתי
תודה. רב תודות בעצם! אני מאושרת . סוף סוף מאייל שיש בו עניי והעמקה והשכלה. אשמח להיות ברשימת מקבלי ה מאיילים של רוזנטל ולקרוא את התגובות החכמות של אנשים אוהבי הלשון העברית ולהועים כמוני להכיר את שורשיה ומקורותיה של כל מילה בה. ושוב תודה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה על האיגרת! ויישר כוח… רעיון נפלא! בהצלחה רבה!
אהבתיאהבתי
אני מצטרף לכל אלו שרשמו למעלה באמת תענוג לראות שיש מי שעוסק בדרים חשובים כמו שימור העברית ולא רק מחפש הפשטה של השפה.
המשיכו כך חזק ואמץ
אהבתיאהבתי
מרתק , מקסים ומלמד! נחשפתי לאתר בזכות התוכנית של אנסקי -"בשבת בבוקר"-שאליה אני מחוברת כל שבת דרך האינטרנט מחו"ל
תודה !!
אהבתיאהבתי
מ-ע-ו-ל-ה!!!
אהבתיאהבתי
השיר מתוך "קזבלן" שאליו מכוון רוזנטל הוא "כל הכבוד". המעניין הוא ששניים אחזו בזמנו בטענת הזכות על כתיבת מילות השיר, ואף אחד מהם, למיטב ידיעתי, הוא לא חיים חפר. השניים הם עמוס אטינגר ודן אלמגור. האחרון הוכר לבסוף בידי בתי המשפט ככותב השיר,והוא (השיר) אף מופיע בדיסק האוסף של אלמגור "חוץ מזה הכל בסדר". דא-עקא, שבתקליט המקורי של המחזמר "קזבלן" השיר דווקא מיוחס לאטינגר. אגב, חפר השתתף גם הוא בכתיבת השירים במחזמר, ואולי זה מקור הבלבול. סתם, שתדעו.
אהבתיאהבתי
ברכות והערכה לרוביק ולצוות מורפיקס. אני שמח להימנות על רשימת התפוצה. שלמה
אהבתיאהבתי